לבנון בעקבות החלטת מלאנוקס: "אנטרופי הפכה עריצה - תרתיע חברות זרות להירשם בת"א"
מנכ"לית הבורסה תוקפת את המוסדיים שיישרו קו עם אנטרופי והביאו להחלטת איל ולדמן על מחיקת מלאנוקס מהמסחר בת"א: "הרשות לניירות ערך חייבת להתערב"
איל ולדמן, האיש שייסד את מלאנוקס ב־1999, מימש בסוף השבוע את איומו והחברה הודיעה שהיא עוזבת את הבורסה בתל אביב ושהיא מתכוונת למחוק את המניה שלה מהמסחר בתוך שלושה חודשים. כפי שנחשף ב"כלכליסט" לפני כשבועיים, ולדמן, מנכ"ל ויו"ר מלאנוקס, שרשומה למסחר בתל אביב ובארה"ב, נקט צעד זה בתגובה להחלטת הגופים המוסדיים בארץ לקבל את חוות דעתה של חברת הייעוץ אנטרופי, ולהתנגד לחידוש כהונתו כיו"ר.
- "מחיקת מלאנוקס מהמסחר בת"א עלולה להביא לירידה חדה במניה"
- איל ולדמן: אמחק את מניית מלאנוקס מהמסחר בת"א
- UBS מעריך: איל ולדמן יודח מתפקידו כיו"ר מלאנוקס
בהודעת מלאנוקס, מפתחת ויצרנית הרכיבים לתקשורת נתונים במערכות מחשוב, נכתב שהחברה "החליטה למחוק את מניותיה מהבורסה בתל אביב כדי להיות כפופה למערכת אחת של תקנות רישום במקום שתיים (האמריקאית), לאפשר התמקדות טובה יותר של ההנהלה בעסקי החברה, וכדי לחסוך בעלויות תפעול".
המוסדיים הישראליים מחזיקים לפי ההערכות כ־20% ממלאנוקס, כאשר שני הגופים המוסדיים הגדולים שבהם הם בית ההשקעות פסגות וחברת הביטוח מגדל, שהתנגדותם מטרפדת את מינויו של ולדמן שזקוק לרוב מיוחד. "הכהונה הכפולה שלי לא הזיקה עד היום לחברה. המוסדיים הישראליים הולכים אוטומטית אחרי אנטרופי ולא מפעילים שיקול דעת", אמר ולדמן ל"כלכליסט". קודם להחלטה על המחיקה נפגש ולדמן עם מוטי ימין, יועצו הבכיר של יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר, אולם השיחה לא הולידה פתרון לבעיה.
חוק הרישום הכפול שעל פיו נרשמות חברות ישראליות הנסחרות בחו"ל למסחר גם בארץ, קובע כי חברה כזו תמשיך להתנהל לפי הרגולציה האמריקאית ותדווח באנגלית ולפי כללי החשבונאות הנהוגים בחו"ל. "כבר כשהתקבל החוק היו קולות שטענו שבסוף יכרסמו גם בכלל הזה, והיום חברה כמו מלאנוקס מוצאת עצמה עם רגולציה כפולה ומוסדיים שמקשיבים לאנטרופי", אמרה מנכ"לית הבורסה אסתר לבנון ל"כלכליסט". "זו מכה אנושה לא רק לבורסה אלא גם להייטק הישראלי", הוסיפה לבנון, "מצד אחד אנחנו רוצים לעודד חברות הייטק להיכנס לבורסה ומצד שני דוחפים אותן החוצה. לשום חברה חדשה שתירשם בחו"ל לא יהיה אינטרס להירשם גם בארץ".
לבנון סירבה להתייחס לשאלה העקרונית של כהונה כפולה: "לא יודעת אם זה טוב או לא, אבל בסביבה של מלאנוקס בארה"ב יש אחוזים מאוד גדולים של חברות כאלה. אם היתה בארץ חברה נוספת כמו אנטרופי, היה סיכוי גדול יותר שהיתה גם חוות דעת אחרת, והמוסדיים לא היו חייבים ללכת כמו עדר אחרי מה שהמליצה. האמריקאים הרי לא ידועים כמי שמקלים ברגולציה, ואם הם יכולים לחיות עם הכללים שלהם גם אנחנו יכולים.
אני קוראת לרשות ני"ע להפעיל את ההשפעה שלה לפתור את הנושא הספציפי הזה ובכלל את התחושה של חברות דואליות, שהרגולציה הישראלית רק מקשה עליהן. כולם מתנפלים על השוק המסכן הזה ובמקום לעזור לו מביאים עוד ועוד גזירות, כולל הגוף הזה אנטרופי, שהפך להיות מעין עריץ שמרתיע חברות זרות להירשם כאן".
לעומת לבנון, יש בשוק ההון מי שסבורים כי עמדתה של אנטרופי היתה מוצדקת וכי מדובר בכללי ממשל תאגידי בסיסי. "מלאנוקס נשארת חברה ישראלית ובעתיד היא תמשיך להיות כפופה לחוק החברות ולחלק מהמגבלות שגרמו לו לעזוב עכשיו. ולדמן חושב שעם המוסדיים בארה"ב יהיה לו קל יותר אבל זה לא בהכרח כך. הם למשל, מאפשרים השתלטויות בדרך קלה יותר". לדברי אותם גורמים, גם ISS, המקבילה האמריקאית של אנטרופי התנגדה למינוי הכפול, אך המוסדיים האמריקאיים החליטו שלא ליישר קו עם ההמלצה".
לדברי יונתן קרייזמן, אנליסט כלל, מחיקתה של מלאנוקס עלולה להביא ללחץ גדול על המניה כאשר המוסדיים הישראליים יצמצמו את אחזקתם בה באופן ניכר.