"נזרים 250 מיליון דולר לאי.די.בי; אין לנו תוכניות לקצץ או לפטר"

"לדעתי, נוחי דנקנר כבר איבד את האחזקה בקבוצה. אני גם לא מבין את כלכליות הסידור בינו לבין אלכסנדר גרנובסקי. ההסכם שלו עם אדוארדו אלשטיין התמוטט. אלשטיין השקיע 25 מיליון דולר ואיבד אותם אחרי שבוע. דנקנר גם רצה שאלשטיין ישקיע והוא עצמו ינהל. משהו לא ברור. אבל אין מה לעשות, בעסקים לפעמים לא הולך ויש לזה מחיר", כך אומר בראיון בלעדי ל"כלכליסט" אשר פוגל, הצלע הישראלית בקבוצת המשקיעים הזרים החדשה שמבקשת לרכוש את השליטה אי.די.בי.

בשבוע שעבר היא צצה לפתע, קבוצה שלישית שמתעניינת ברכישה. התגובה הראשונית לגבי מידת רצינותה של הקבוצה הבלתי מוכרת ואשר בחרה להציג את עצמה דווקא באמצעות אחיו של נשיא ארה"ב לשעבר, ניל בוש, היתה חשדנית משהו. אלא שבחינה מעמיקה יותר של הדברים מצביעה על אפשרות ריאלית למדי לכך שקם גורם שייטול את השליטה מידי דנקנר וגרנובסקי, מצד אחד, ואדוארדו אלשטיין, מצד שני, שנאבקו עד עתה על השליטה. אתמול נודע ל"כלכליסט" כי ישנה קבוצת משקעים נוספת ששוקלת להתמודד על הרכישה, אך זהות חבריה לא ידוע.

דמות דומיננטית בשוק ההון המקומי בשנות התשעים

שמה של הקרן שעומדת מאחורי הרכישה הפוטנציאלית הוא APIC - American Pacific International Capital. הקבוצה הזו מורכבת מבוש, גורדון טאנג ו־ווילסון צ'אנג הסינים, אשר מתכוונים לרכוש כ־90%–85% מהקבוצה, בעוד שאת ה־10%–15% הנותרים ירכשו המשקיעים הישראלים החברים בקבוצה - יהלומן מסביון אשר מעדיף שלא להזדהות בשמו ואשר פוגל.

ייתכן שהשם הזה איננו אומר הרבה לצעירים שבינינו, אולם בסוף שנות התשעים פוגל (60) היה דמות דומיננטית למדי בשוק ההון המקומי, כשרכש ב־1998 את השליטה בקבוצת אמפא עם אחיו הצעיר שלומי פוגל ומשפחת נקש. אמפא נרכשה ממשפחות גורודצקי ורובינשטיין בעסקה שלוותה גם היא בהסדר חוב, שהתנהלה בטונים צורמים ושכללה עימותים משפטיים בין הקונים והמוכרים. מאז נמכרה פעילות הסחר של הקבוצה, לא לפני שפוטרו 2,600 עובדים בחברה־הבת אמקור שנקלעה לקשיים. שלומי הוא הדמות המוכרת יותר כיום, והוא מחזיק, בין היתר, מלבד השליטה באמפא גם במספנות ישראל עם סמי קצב ושלמה שמלצר, ושותף עם האחים נקש באמפא נדל"ן המחזיקה בנכסים מניבים ברחבי הארץ, וכן באמפא קפיטל הבורסאית העוסקת בהלוואות חוץ־בנקאיות. שלומי הוא ידיד קרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואף היה מועמד בעבר לתפקיד שר בממשלה.

אף על פי שאשר, שמתגורר כיום בארה"ב, פחות דומיננטי כיום בהשוואה לאחיו, הוא זה שעמד מאחורי ההון הגדול שהביא לרכישת אמפא, שאותו צבר בעסקי נדל"ן ובנקאות השקעות.

העסקה הנרקמת לרכישת אי.די.בי היא למעשה העסקה של אשר פוגל. הוא זה שיזם אותה, עניין את הסיני טאנג ואת קבוצת ACIP, ועתיד לבסוף להחזיק ב־10%–15% מאי.די.בי, באמצעות חברת בנאלון קפיטל פרטנרס. בראיון בלעדי ל"כלכליסט" מביתו בניו יורק, מתאר פוגל את הנסיבות שהובילו להחלטתו זו, את השיקולים שמאחורי בחירת שותפיו, את התוכנית שלהם עבור אי.די.בי ואת הביטחון המלא כי הם יהיו אלה שירכשו את החברה.

נוחי דנקנר. "על מה הוא ילחם? החברה חדלת פירעון" צילום: אוראל כהן

 

בארץ אתה מוכר בעיקר בזכות אמפא, מה אתה עושה בחו"ל?

"אני בנקאי השקעות. הייתי ראש מחלקת ההשקעות של Citi group, החברה־האם של סיטיבנק, ראש מחלקת ההנפקות שלה בלונדון, ובהמשך ראש מחלקת מיזוגים וארגון מחדש של חברות ושיקום חברות. עזבתי את סיטי ב־1998 והקמתי את החברה שקנינו באמצעותה את קבוצת אמפא. הייתי באמפא חמש שנים, ואז הייתי צריך לחזור לארה"ב לחלץ את אחד השותפים שלי. אחד הדברים הבולטים באמפא שעשיתי היה לרכוש את פעילות ההשקעות של הבנק לפתוח התעשייה ולהפוך אותה לאמפא קפיטל. אני זה שהביא את משפחת נקש לשותפות באמפא.

"את החברה שלי בנאלון קפיטל - על שם ילדיי בן ואלונה - הקמתי בתקופת המשבר בארה"ב. הגענו למסקנה שאפשר לקנות נכסים מהבנקים בעסקאות מובנות. רכשנו עם משקיעים חברות, נדל"ן מסחרי ופורטפוליו של משכנתאות במחירים של 20–30 סנט על הדולר. אנחנו מקימים בימים אלה בנק להשקעות בארה"ב".

צצתם די במפתיע, פחות משלושה שבועות לפני המועד האחרון להגשת הצעות לרכישת החברה.

"עקבנו אחרי כל מה שקרה סביב אי.די.בי. יש כאן הזדמנות מעניינת שדומה למה שעשינו בזמנו עם קבוצת אמפא. הביקור של ניל בוש בארץ היה לאחר ניתוח ארוך שעשינו".

איך בוצע הניתוח?

"את הרוב עשינו מבחוץ, ממעקב אחרי הדיווחים בבורסה וההיכרות עם השוק הישראלי. בכוונה לא דיברנו עם שום גורם מבפנים, מתוך החברה, או שמעורב בהסדר מהצד השני. עקבנו אחרי מי שהתמודד, ובכוונה חיכינו לסוף. קבוצת המשקיעים שלנו מוכנה לעשות הסדר באי.די.בי פתוח. יש כאן אפסייד די גדול וצריך לעבוד בסבלנות ולפתח את זה. זה מה שאנחנו רוצים לעשות".

"יש לי ניסיון בהסדרים. גם באמפא היה הסדר"

איך אתה מסביר את העובדה שעד היום רק שני רוכשים - שניהם הובאו על ידי נוחי דנקנר, בעל השליטה - התעניינו ברכישה?

"לדעתי, יש שני גורמים לכך: ראשית, יש בעיה של ריכוזיות בארץ, שמונעת מהשחקנים המקומיים לרכוש את השליטה. שנית, מבנה החברה מאוד מסובך, והפירמידה מסבכת את הניתוח שבא לעשות רוכש שמתעניין בקבוצה. למשקיעים זרים קשה להבין את המבנה של הקבוצה, כי מבנה כזה לא מקובל בארה"ב ובאנגליה. גם לנו לקח הרבה זמן להבין אותו. אני לא מכיר את האנשים שם, אבל מהניתוח שעשינו, לחברות התפעוליות בקבוצה יש הנהלות די מרשימות והן מנוהלות טוב. ההתחייבויות הכבדות שנלקחו בחברות למעלה הן הבעיה של הקבוצה".

אשר פוגל. "הריכוזיות בארץ מונעת מהשחקנים המקומיים לרכוש" צילום: טלי שמיר

 

הרי היו גורמים שהתעניינו, אבל כולם רצו לעשות הסדר באי.די.בי פיתוח. ההתנהלות היא מול נושי אי.די.בי אחזקות, והם לא מעונינים בהסדר בפיתוח שיבוא על חשבונם, ולכן יכולה להיות לכם בעיה.

"יש לי הרבה ניסיון בהסדרים. זה מה שהתעסקתי בו הרבה שנים בארה"ב ובאנגליה. אי.די.בי אחזקות היא חברה חדלת פירעון. הנושים שלה מקבלים את הנכסים שלה. האחזקה העיקרית היא המניות של אי.די.בי פתוח, ואנחנו בונים עסקה מורכבת מול נושי שתי החברות. נזרים הון לפתוח. המטרה שלנו היא לבצע הסדר שונה מאלו שהציעו אלשטיין והאחרים. אם נגלם את הפוטנציאל שיש בחברה, לנושי אחזקות נציע יותר מזומן וגם יותר השתתפות במניות באפסייד עתידי. מחזיקי האג"ח יוכלו ליהנות מזה ולהחזיר את כל ההפסדים שמחקו עד היום. את הפרטים המלאים של ההצעה שלנו נציג בהמשך.

"לעומת זאת, באי.די.בי פתוח אין חדלות פירעון. אין צורך במחיקה. יש שם מספיק נזילות לעמוד בהתחייבויות לתקופה של שנה ויותר. אבל הפירמידה עצמה מורכבת מדי, עם יותר מדי חברות אחזקה, הנהלות כפולות וחובת דיווח כפולה. אנחנו נשטח את הפירמידה ונהפוך את המבנה להרבה יותר יעיל, שיגלם את הפוטנציאל הגלום בקבוצה".

איך בדיוק התארגנתם, אתה, בוש, טאנג?

"אני מכיר היטב את טאנג ואנשיו. עשינו עסקה או שתיים יחד בעבר. הם אנשים מאוד רציניים עם פעילות ענפה במזרח, בסין, הונג קונג, סינגפור וגם בארה"ב. כל היחסים שלנו איתם בעבר היו מאוד קורקטיים. הם אנשים מאוד פיקחים, מבינים עניין ורואים את הפוטנציאל הגלום בחברה. הם מבינים את ישראל טוב יותר בגללנו, השותפים שלהם. מה שמעניין אותנו זה הצד הלוגיסטי של שופרסל, למשל. יישום הידע והניסיון וניהול החברה - דברים שבשווקים במזרח לא קיימים בצורה כזו".

מה עוד מעניין אתכם בקבוצה מבחינת סינרגיה למזרח שהזכרת?

"חברת הביטוח מעניינת. גם חברת הנדל"ן. גם אלרון, שמרכזת פעילות הייטק גדולה בקבוצה. אנחנו רוצים לשמר את כל הנכסים ולפתח אותם הלאה".

אני מבין שההון מגיע מהסינים. מה בדיוק מעמדו של בוש?

"בוש הוא דירקטור בחברה והוא יו"ר של אחת החברות־הבנות הציבוריות שנסחרת בהונג קונג. הוא הדמות הייצוגית של החברה, וחשבנו שאותו יכירו טוב יותר בארץ. הכסף מגיע מטאנג. טאנג וצ'אנג הם שני המשקיעים העיקריים. הקבוצה מחזיקה בעיקר בבתי מלון בערים מרכזיות. זו קבוצה רחבה וענפה עם הרבה עסקים ופעילויות והרבה משקיעים. טאנג צפוי להגיע לארץ בקרוב. שוחחתי איתו לפני שבוע, והוא רוצה להגיע ושיכירו אותו בישראל. הוא איש מאוד מרשים שצבר את רוב הונו בעסקי נדל"ן בשנגחאי".

אתה לא הישראלי היחידי בעסקה, יש לך שותף מעסקי היהלומים שמתגורר בסביון.

"כן, ידיד טוב. לא נזכיר את שמו בשלב זה".

ניל בוש. "הדמות הייצוגית של החברה" צילום: בלומברג

 

את נוחי דנקנר אתה מכיר? נפגשתם?

"אני יודע מיהו. נפגשנו פעם או פעמיים באירועים חברתיים בארץ. לא דיברתי איתו אף פעם על הנושא הזה. מאז הרכישה של אי.די.בי מידי משפחת רקנאטי שאותה אני מכיר טוב, הוא עשה עבודה לגמרי לא רעה. אבל הצטערתי לראות שהוא הביא את הקבוצה לרמת מינוף כזו. אני לא מבין את האסטרטגיה של קניית מניות קרדיט סוויס או את ההשקעה ב'מעריב'. אבל לא דיברתי איתו על זה ולכן לא אחווה דעה בנושא".

דנקנר נלחם על החברה, ויילחם עליה גם מולכם.

"על מה יילחם? הוא בעל המניות העיקרי בחברה, אבל החברה היא חדלת פירעון. בסופו של דבר, הנושים ייקחו את החברה. שמעתי על ההצעה שלו ושל גרנובסקי. מה שיש לנו להציע לנושים יהיה מעניין הרבה יותר ועם פוטנציאל טוב יותר בשבילם. איתנו הם יחזירו את ההשקעה שלהם בחברה. נציע להם יותר כסף. אמפא היתה גם חלק מהסדר מסובך. רכשנו את הקבוצה ושנה אחר כך פרצה האינתיפאדה של 2000. האמנו במזרח תיכון חדש ולכן קנינו את אמפא. באינתיפאדה כל השוק הלך והידרדר, אבל בסופו של דבר זו התבררה כעסקה טובה".

כמה תציעו להזרים? ב"כלכליסט" פרסמנו שאתם מתכוונים להזרים לקבוצה 250 מיליון דולר. אתה מאשר שזהו הסכום?

"זה יהיה הסכום בסבירות גבוהה. אנחנו רוצים להגיע להסכמות איתם ורוצים להיות הגיוניים. בימים הקרובים נחדד יותר את ההצעה".

"הקבוצה שלנו באה עם כיסים עמוקים"

למה אתה מסתפק ב־10%-15% מהקבוצה? הרי יש לך את היכולות להחזיק ביותר מכך.

"כשהחברה שלי מארגנת השקעה כזו, בדרך כלל אנחנו שותף כללי ומחזיקים 10%–15%. בעסקה הזו אנחנו השותף המנהל ומתחלקים ברווחים עם המשקיעים. יהיו לנו הסכמי ניהול משותפים, לקבוצה שלי ושלהם. לנו יש אנשים עם ידע ונסיון בשוק המקומי".

מי ינהל את הקונצרן?

"נמצא את האנשים המוכשרים ביותר. יש לנו מחשבות אבל לא נדבר עליהן בשלב זה".

למה אחיך שלומי לא שותף להשקעה?

"יש לו השקעות אחרות. אבל אני מתייעץ איתו".

אתה לא חושש שנזכרתם קצת מאוחר מדי?

"אני עוקב אחרי לוח הזמנים שבית המשפט הציב. נעמוד בלוח הזמנים הזה ועד ה־20 באוקטבר נגיש את ההצעה".

יכולה להיות לכם בעיה עם קבלת האישורים מהרגולטורים לרכישת כלל ביטוח וסלקום.

"אני חושב שהסיכוי שנקבל את האישורים הוא טוב. הקבוצה שלנו באה עם כיסים עמוקים והרבה יכולת ואני מקווה שזה יובא בחשבון. אני חושב שזה טוב למדינת ישראל אם נזכה. משקיעים זרים באים ומחזקים את מערכת היחסים עם המזרח הרחוק. זה שם אותנו על המפה הבינלאומית".

יש לעובדים ממה לחשוש? מדובר בעשרות אלפי עובדים בקבוצה.

"אנחנו מאוד מודעים לחששות. לא נקצץ ולא נפטר. אין לנו תוכניות כאלה. השינוי הגדול יהיה במבנה ההון. אנחנו רוצים לייצר מבנה הון יותר יציב ופחות הפכפך. שהחברה תתמקד בצמיחה".