פדרמן ועופר הפסידו 2.6 מיליארד שקל מאז רכישת השליטה בבתי הזיקוק
הפרטת בזן שהושלמה ב-2007 נחשבת לאחר ההפרטות הכושלות יותר - במקום לייצר תחרות, היא בנתה מונופולים גיאוגרפיים בשוק חברות הדלק
שורשיה של בזן (בתי זיקוק נפט) בתשתיות שהשאיר כאן השלטון הבריטי, שביקש להקים בית זיקוק שיוכל לייצר דלקים שונים שמקורם בעתודות נפט במדינות המפרץ.
עד סוף 2000, בזן הייתה חברה ממשלתית שהחזיקה בבתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד. באוגוסט 1999 החליטה הממשלה לפצל את בתי הזיקוק כדי ליצור תחרות בשוק. נכסי בזן הוחזקו בידי המדינה (74%) והחברה לישראל (26%) מתוקף זיכיון הפעלה מנדטורי. זיכיון זה אמור היה לפוג ב־2003, ונכסי בזן שבידי חברה לישראל היו אמורים לחזור למדינה. מבקר המדינה אליעזר גולדברג מצא שוועדת השרים לענייני חברה וכלכלה אישרה בנובמבר 2002 הסכם עקרונות שגיבש החשב הכללי דאז ניר גלעד, בדבר השימוש בנכסי בזן. ההסכם קבע שימוש חדש של 25 שנה עם אופציית הארכה של עוד 25 שנה בנכסי החברה, זאת תמורת תשלום למדינה.
גולדברג העביר ביקורת חריפה על המהלכים וכתב: "החשכ"ל לא הציג לגורמים הממשלתים הנוגעים בדבר תחשיב מפורט שלפיו היו אמורים להקבע דמי ההרשאה. אין התייחסות מיוחדת למקרקעין ששטחם הכולל 639.5 דונם.. המשנה ליועמ"ש הביע דעתו ביולי 2002 כי מכירת מניות בזן בבורסה במבנה הנוכחי של בזן משמעה שהחברה לישראל, שמחזיקה רק ב26% ממניות בזן, תקבל לידיה את השליטה בבזן בלי ששילמה תמורה למדינה". גלעד הפך ברבות הימים למנכ"ל החברה לישראל, היא בעלת השליטה בבזן.
ב־2007 השלימה המדינה את הפרטת בתי הזיקוק. זה הצפוני הועבר לידי החברה לישראל וזה הדרומי, באשדוד, הועבר לידי צדיק בינו, בעל השליטה בחברת האנרגיה "פז". התמורה שנקבעה לכל בית זיקוק הייתה כ־3.4 מיליארד שקל. מאז פועלת החברה לישראל לשיפור מתקני בזן. מבחינת המדינה, הייתה זו אחת ההפרטות הכושלות, כיוון שבמקום ליצור תחרות היא יצרה מונופולים גיאוגרפיים בשוק חברות הדלק.
אריק יערי צילום: סיון פרג'
בזן ביצעה בשנים האחרונות שורה של פעולות לשיפור מצבה. בצד התשתיות, החברה השקיעה בשנים האחרונות כ־900 מיליון דולר בהקמת מתקן "מידן", שהוא מתקן זיקוק עתיר יכולת (פצחן מימני) שאמור לשפר את מרווח הזיקוק של החברה ולהניב דלקים נקיים יותר לצרכן הפרטי (סולר) ולתעשייה (פולימרים) בשיעור של עד 3 דולרים לחבית. דבר שיוסיף 200-150 מיליון דולר לשנה לרווח התפעולי התזרימי (EBITDA). בסוף מרץ האחרון החלה הזרמת הגז ממאגר תמר והמתקן החדש היה אמור לשפר כבר ברבעונים הקרובים את מצבה של החברה ולהקטין את ההוצאות התפעוליות שלה.
עד יולי האחרון הייתה בזן לקוח של חברת החשמל, ומאז החלה ללקבל את אספקת החשמל תחנת הכוח הפרטית שבשליטת (80%) החברה לישראל. ההערכה היא שהחלפת ספק החשמל יקטין את עלויות החשמל של בזן בכ־10%.
בשדרה הניהולית החברה רשמה בשלוש השנים האחרונות זעזועים רבים. בזן החליפה שלושה מנכ"לים בתקופה קצרה יחסית. עד אפריל 2011 כיהן ישר בן מרדכי כמנכ"ל החברה, והוא הוחלף על ידי פנחס בוכריס, שהיה עד אז מנכ"ל משרד הביטחון. בוכריס החזיק בתפקידו עד מאי 2013 אז נכנס לתפקידו המנכ"ל הנוכחי, אריק יערי. במקביל, יו"ר החברה יוסי רוזן פרש במאי 2012 והוחלף בעקיבא מוזס שהגיע מכי"ל.
שווי אחזקתה של פטרוכימיים, מבעלות השליטה (30.7%) בבזן, התכווץ מאז כניסתה לגרעין השליטה ב־2007 בכמעט מיליארד שקל, ל־735 מיליון שקל. חברה לישראל, המחזיקה (37%) בבזן, רכשה את השליטה בחברה לפי שווי של 6.6 מיליארד שקל. נכון להיום, בניכוי דיבידנדים, החברה לישראל מופסדת "על הנייר" על השקעתה בבזן ב־1.6 מיליארד שקל. ויתרת אחזקתה עומדת כיום על 887 מיליון שקל בלבד.
