לבנת, צוף ומימון ישלמו 60 מיליון שקל לנושי קווי אשראי

אחת מפרשות הקריסה המהדהדות בהיסטוריה של שוק ההון הישראלי הגיעה לקו הסיום: שותפות י.ח.ק השקעות תשלם לנושי קווי אשראי 60 מיליון שקל לצורך סילוק התביעות המתנהלות נגד קובי מימון, חיים צוף, גיל הוד ומשפחת לבנת, וכן נגד חברות הנפט הבורסאיות יואל ונפטא, שישלמו יחד כ־900 אלף שקל. הסכם הפשרה שגיבש השופט לשעבר משה גל יובא לאישור בית המשפט ביום ראשון הקרוב.  

עם זאת, חלק מהנתבעים, למשל בנק דיסקונט ואיש העסקים עופר קרז'נר, לא ייקחו חלק בהסדר ועל כן ההליכים נגדם יימשכו.

מפרקי קווי אשראי, עו"ד יצחק מירון ורו"ח חיים רבינוביץ', תבעו לפני כעשור כחצי מיליארד שקל משורה של אנשי עסקים וחברות, בטענה שגרמו לקריסת החברה. טענותיהם המרכזיות של המפרקים היו שהנתבעים פעלו במרמה לרכישת החברה ובכך תרמו לקריסתה. לטענתם, פעילות אשכול החברות היתה נגועה במעשי מרמה ועסקאות בעלי עניין שונות. מי שהיה מקורב לבעלי השליטה זכה להטבות מרחיקות לכת.

"שילמו על חלקם מתחת לשולחן".

אברהם לבנת. מעשים שהובילו לקריסה צילום: נמרוד גליקמן

כך למשל נטען שלאחר שהצליחה קווי אשראי להשתלט על אשכול חברות הנפט, הועברו האחזקות לחברות שבשליטת קבוצת חיים צוף וקובי מימון וקבוצת לבנת. נטען שמשפחת לבנת היתה מעורבת פעילה, לצד בעל השליטה יובל רן וקבוצת מימון, במעשי מרמה לכאורה שהובילו לקריסתה של קווי אשראי ב־1997. אחת הטענות היתה ש"לבנת ומימון שילמו 'מתחת לשולחן' על חלקם בקבוצת ישראמקו".

טענות נוספות נגעו לכך שחברה שיזמה מרכזים רפואיים ברומניה והיתה בשליטת אשכול החברות של קווי אשראי הועברה לשליטת קבוצת מימון וצוף במחיר הנמוך משווייה. כן נטען שבאשכול חברות קווי אשראי היה בניין ברחוב הגרניט 8 בפתח תקווה. הבניין הועבר לקבוצת מימון צוף במחיר הנמוך משוויו. מסיום בנייתו ניהלו בו צוף ומימון את עסקיהם לרבות עסקי הנפט. עסקים אלו נוהלו ללא הפרדה בין החברות השונות, תוך שהעסקאות שבוצעו היו מסובכות ביותר.

"לסלק את הערך המטרדי"

ניהול התביעה לא היה פשוט. יובל רן, מי שהיה הרוח החיה מאחורי אשכול החברות, עזב את ישראל ועבר ליוסטון שבארה"ב. גם קובי מימון בילה תקופה בהולנד. לטענת המפרקים, אחרים שנשארו בארץ לא עשו כל מאמץ לסייע. הפשרה שהושגה אמנם נמוכה בהרבה מהתביעה המקורית, אולם היא גבוהה כמעט פי שלושה מהסכום בהסכם הפשרה הקודם שהוגש לבית המשפט במהלך 2012.

לפי הפשרה הקודמת, שאותה השיגו בעלי האג"ח לבדם מול הנתבעים, הם היו אמורים לקבל כ־22 מיליון שקל כדי לסיים את ההליך. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, דחה את ההסכם בגלל הסכום הנמוך ומשום שחלק מהנתבעים לא תרמו מספיק להסדר

.

מדוע הסכימו במשפחת לבנת, מהמשפחות החזקות במשק, לשים כסף כדי להתפשר בתביעה שהם הכחישו בתוקף את הטענות הקשות שהועלו בה נגדם? לפי מקורבים להליך, הם ביקשו "לסלק את הערך המטרדי" של התביעה. לטענתם, חלקה של המשפחה בפשרה נמוך מאוד ביחס לנתבעים האחרים.

קובי מימון. רכישות במחירי רצפה צילום: אוראל כהן

עומד לגזור את הקופון הראשון

15 שנה לאחר שהתמנה כמפרק קבוצת קווי אשראי, עו"ד יצחק מירון עומד לגזור את הקופון הראשון: 10.6 מיליון שקל - זהו שכר הטרחה שהוא צפוי לגבות, לאחר שהצליח להשיג לנושים כ־60 מיליון שקל. המשמעות היא שהנושים הרגילים יקבלו כמעט כפול ממה שהיו עשויים לקבל אילו אושר ההסדר שהציעו רק לפני שנה. שכר הטרחה של משרד עו"ד מירון אושר ב־2002 לעמוד על 15% מהסכומים שאותם יצליח לגבות בפועל. כפי שפורסם ב"כלכליסט" השבוע, לאחרונה פנה עו"ד מירון לביהמ"ש, וטען שעקב טעות לא נקבע שהסכום אינו כולל מע"מ. השופטת ורדה אלשיך אישרה לו לגבות גם את המע"מ, כך ששכר הטרחה על 10.6 מיליון שקל.

אילו היה זה מלוא דרישת שכר הטרחה של עו"ד מירון, ייתכן שהוא היה זוכה לתמיכת הנושים לנוכח העבודה המאומצת שהוא השקיע במשך 15 שנה בתיק - ובעיקר לאור העובדה שהמפרקים קיבלו את קווי אשראי כשהיא נטולת נכסים, ועו"ד מירון הצליח בסופו של דבר להשיג הישג משמעותי ביותר לנושים.

אלא שהמפרקים כבר הודיעו שעל עבודת הפירוק עצמה הם מתכוונים לבקש שכר טרחה נפרד, והשכר על הייצוג בתביעה אינו מהווה את שכר הטרחה על מכלול העבודה. לפי הערכות, המפרקים יבקשו להגדיל את שכרם במיליוני שקלים ועד ל־10 מיליון נוספים לכל היותר. במצב כזה שכר הטרחה בתיק יעמוד על כמעט שליש מהכספים שהתקבלו בו.

"המפרקים קיבלו קופה ריקה"

ממשפחת לבנת לא נמסרה תגובה. גם באי כוחם של קובי מימון וחיים צוף, עו"ד פנחס רובין וירון אלכאוי, לא מסרו תגובה. ממשרדו של המפרק עו"ד מירון נמסר כי "מדובר במקרה חריג ביותר שספק אם היה בעבר. המפרקים עבדו יותר מ־12 שנה על הליכי הפירוק והשקיעו עשרות אלפי שעות עבודה. בניגוד למקרים אחרים, בהליך הפירוק הנוכחי המפרקים קיבלו לידיהם קופה ריקה וחברה שלא היה בה שום נכס שניתן היה להיפרע ממנו. 'הנכס' היחיד הוא התביעה שניהלו המפרקים נגד הנתבעים. נושי החברות סירבו לשאת בעלויות ניהול התביעה בטענה שסיכויי התביעה אפסיים.

"מנכס ששווה אפס הצליחו המפרקים להביא לקופה 60 מיליון שקל. כפי שציינו חלק מבעלי האג"ח, לולא עבודת עוה"ד והמאמצים הרבים שהושקעו, הנושים לא היו מקבלים ולו גם שקל אחד". מעבר לכך, במקרה זה חלק מהנושים רכשו את האגח"ים בשנים האחרונות במחירים נמוכים. התעקשות המפרקים שלא לאשר את הסדר הנושים שהוגש על ידי הנאמן על האג"ח, הובילה לכך שנושים אלו ירוויחו סכומי כסף נכבדים ביותר".

לגבי שכר הטרחה נמסר כי "כל טענה שמועלית כעת בנוגע לשכר הטרחה הנה כפיות טובה כלפי המפרקים ועורכי הדין שעבדו במשך שנים רבות מבלי שקיבלו כל שכר".