בלעדי לכלכליסט
צוות חקירה ייצא היום לגרמניה. על הכוונת: בן־משה
מוטי בן־משה העביר לצוות החקירה מסמכים המעידים כי הוא בעל המניות היחיד באקסטרה ותחזיות לביצועי החברה. במקביל נודע כי קבוצת משקיעים מארה"ב מעוניינת להצטרף לאלשטיין ובן־משה
הבדיקה של מוטי בן־משה נכנסת להילוך גבוה. המשקיף מטעם בית המשפט חגי אולמן וצוות של הכנ"ר דוד האן ייצאו הבוקר לגרמניה לבדוק את עסקיו של בן־משה, כך נודע ל"כלכליסט". הבדיקה תתמקד בנושאים רגולטוריים, אך גם במקורות הכספיים של החברה שאמורים להספיק לה לבצע את רכישת השליטה באי.די.בי אחזקות, ולאפשר לה לעמוד בהזרמת מאות מיליוני שקלים לאי.די.בי פתוח ב־2014–2015.
- מי ראוי לנהל את הקונצרן הגדול במשק?
- "בעלי השליטה יבינו שהחרב מונפת מעתה גם מעליהם"
- השופט אורנשטיין הותיר סיכוי נמוך ביותר לערעור של דנקנר
בית המשפט העביר ביום שלישי את אי.די.בי לידיהם של אדוארדו אלשטיין ובן־משה כשאישר את הסדר החוב של מחזיקי האג"ח מול השניים, אך השופט איתן אורנשטיין התנה את כניסת פסק הדין לתוקף בבדיקה מצד רשות ני"ע והכנ"ר של עסקיו של בן־משה עד ל־29 בחודש, כלומר יום ראשון הבא. צוות הבדיקה מורכב מעשרה אנשים מהרשות ומשרד הכנ"ר, כמו גם אולמן עצמו.
הבדיקה אמורה להתמקד בשתי שאלות עיקריות: הראשונה היא אם לבן־משה יש שותפים בקבוצת אקסטרה; השאלה השנייה נוגעת למקורות הכספיים של בן־משה — האם הם אכן כספים חופשיים שנמצאים בקופת החברה, והאם יש ביכולתה של החברה לעמוד בהסדר ובתשלומים עתידיים של 800 מיליון שקל ב־2014 ו־2015?
בנוגע לשאלה הראשונה, ככל הידוע, בן־משה סיפק עשרות מסמכים בגרמנית ובאנגלית, שעל פיהם הוא בעל המניות היחיד באקסטרה. מסמכים אלה נבדקים וכרגע לא נראה כי יש בעלי מניות אחרים בחברה.
הבדיקה מתמקדת אם כן בשאלה השנייה - המקורות הכספיים. הונה העצמי של אקסטרה עמד בסוף 2012 על 23.3 מיליון יורו והרווח הנקי עמד על כ־14.5 מיליון יורו. בן־משה נפגש ברביעי וחמישי עם הצוות שמונה על ידי יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר והכנ"ר ועם אולמן - והציג בפניהם מסמכים. לדבריו, אמורה אקסטרה אנרג'י לרשום ב־2013 זינוק ברווח הנקי ל־70–75 מיליון יורו, מה שמגדיל את הונה העצמי לכ־100 מיליון יורו, ומאפשר לה לעמוד בהסדר.
הנתונים האלה נבדקים כעת אך חברות פרטיות לא עורכות דו"חות באמצע שנה אלא רק בסוף שנה, והדבר מקשה את הבדיקה. השאלה אם 600 מיליון השקלים לנאמנות אכן הועברו מכספי החברה צפויה להיבדק. בנושא זה, הבנק הגרמני שממנו הועברו 600 מיליון השקלים העביר אישור חתום כי בחן את הכספים וכי מדובר בכספי החברה.
ישנם כמה מכשולים העומדים בפני עבודת הרשות והכנ"ר בנושא: הראשון הוא כי אין כאן סמכויות חקירה אלא רק סמכויות בדיקה; השני הוא שהכלים של הרשות והכנ"ר לבדוק חברות פרטיות הם מוגבלים, אף על פי שהרשות הקצתה לנושא את בכירי הכלכלנים שלה. המכשול השלישי, ואולי המהותי ביותר, הוא קוצר הזמן. חג המולד, שנחגג ביום רביעי, מגביל את הבדיקה לימים בודדים. לפיכך, לא מן הנמנע שבסוף השבוע יקבל השופט אורנשטיין דו"ח שיכלול תשובות רק לדברים שניתן היה לבדוק בפרק זמן כזה.
בסוף השבוע טענו כלכלנים כי לבדיקה אמיתית היה צורך בגורמים נוספים כמו רשות המסים והרשות להלבנת הון, מה שהיה מזרז את הבדיקה. אם בן־משה יקבל אישור צוות הבדיקה, הרי שההסדר יהיה מיידי והוא יקבל עם אלשטיין את המפתחות לשליטה באי.די.בי כבר בשבוע הבא.
אבל מה צפוי לקרות במקרה שבן־משה לא יקבל את האישור של אורנשטיין? השופט השאיר את השאלה הזו לא פתורה. האפשרות הראשונה היא שהכדור יעבור לקבוצה השנייה, בראשות אלכסנדר גרנובסקי ונוחי דנקנר, וזו תידרש לבדיקות של גרנובסקי, כפי שעבר בן־משה. האפשרות השנייה היא פירוק הקונצרן. אפשרות שלישית היא לחיבור בין דנקנר וגרנובסקי לאלשטיין. מדובר באפשרות שמרחפת כל העת ברקע, אולם לא ברור אם תבשיל.
אבל יש גם אפשרות רביעית. אלשטיין צפוי לטעון במקרה כזה כי הוא עומד מאחורי ההסדר וכי הוא יבצע אותו בעצמו או עם שותפים חדשים. ל"כלכליסט" נודע כי אחד הגופים - אולי הרציני והקרוב ביותר להצטרפות לאלשטיין - הוא קבוצה שגיבש רו"ח דיוויד וולדלר מניו יורק. היא כוללת שורה של אנשי עסקים יהודים ובהם זאב וולפסון, מבעלי נס טכנולוגיות לשעבר, ג'י שוטנשטיין, הבעלים של אמריקן איגל, ואיל הנדל"ן פיל פילבסקי. הקבוצה מעוניינת להשקיע כ־350 מיליון שקל, והיא מבקשת לעשות זאת גם אם בן־משה יקבל את חותמת הכשרות, כלומר - להצטרף לאלשטיין ובן־משה.
דובריו של אלשטיין טוענים כי אין מגעים לצירוף שותפים, ודיוויד וולדלר אמר ל"כלכליסט" כי "אני לא מגיב ולא יודע מאיפה השמועות האלה צצות".
ברקע ניצבת אי.די.בי פתוח שנמצאת במצב לא פשוט. החברה אמורה לפרוע במחצית הראשונה של 2014 800 מיליון שקל לבנקים ולמחזיקי אג"ח. המיזוג בין כור לדסק"ש אמור להניב לקופתה כמחצית מהסכום, ומכירת כלל ביטוח - שעדיין איננה ודאית - עשויה לשמש פתרון, אולם לא לפתור את סימן השאלה שמרחף מעל הסולבנטיות שלה. לכן,מחזיקי האג"ח, ונראה שגם הרשות, הכנ"ר וכל המעורבים מעוניינים בפתרון מהיר שיאפשר את ההסדר ואת הזרמת ההון לחברה.