ההשקעה בבורסה: אין עשן בלי אש, ואין תשואה ללא סיכון
משקיעים שחוששים מהבורסה, יתפתו לקרנות שמתחייבות לתשואה, כי הם חושבים שהבנקים נגדם
08:2604.05.14
רוב הציבור נוהג להתרחק כמו מאש מהשקעות בבורסה, שאותה הוא מדמה לקזינו - סכנה גדולה מדי לכסף שלו. באופן תמוה, רבים מאותו הציבור כלל לא מהססים לקחת חלק בהשקעות המפתות המציעות לכאורה תשואה מובטחת של 10% בשנה ללא סיכון. איך זה ייתכן?
הציבור שמקבל הצעות לתשואות אפסיות בפיקדון הבנקאי, מניח שהבנקים עושקים אותו ושההצעות לתשואה גבוהה יותר בהחלט קיימות מחוץ למסדרונות שלהם. אלא שיש כלל בסיסי בשוק ההון, והוא אותו הכלל שמרחיק את האנשים שמבינים בהשקעות מפיתויים של תשואה מובטחת - אין תשואה גבוהה ללא סיכון.
התשואה גבוהה משום שהסיכון גבוה
כיום, כשאג"ח הנסחרות בבורסה (האג"ח היא בעצם הלוואה לחברה עסקית), נסחרות בתשואה שנתית של 8% ומעלה, הן נקראות בלשון המשקיעים "אג"ח זבל". זאת משום שהתשואה הגבוהה שהן מציעות מגלמת את הסיכון הגבוה להחזר החוב של אותן חברות. גם בבורסה האג"ח מציעות תשואה מובטחת לכאורה, אלא שהבטחה זו היא הבטחה חוזית בלבד, שהפרתה תאלץ את המשקיעים לרדוף אחר החברה ובעליה בניסיון לגבות את החוב.
והנה, קרנות השקעה כמו קרן אור, קרן קלע וקרן One מציעות תשואות פנטסטיות של 8% ומעלה לכאורה כחלופה לפיקדון הבנקאי הסולידי. אלא שאותן קרנות משקיעות בתחומים, שלצד התשואה שהם מציעים, גלום בהם סיכון. כך, למשל, קרן קלע מעניקה הלוואות לעסקים לטווח קצר, כאשר בצד השני קיים הסיכון שעסקים אלו לא יחזירו את הכסף שניתן להם.
אילוסטרציה צילום: תומי הרפז קרן אור השקיעה לכאורה בפרויקטים של נדל"ן ובאופן ספציפי של תמ"א 38 (השבחת נדל"ן). מעבר לעובדה שמדובר בהשקעה בנדל"ן שכפופה לסיכונים כמו קבלת אישורי בנייה, התארכות העבודות ובעיות מול הקבלן המבצע, מדובר בהשקעה לא סחירה. ולמרות זאת, קרן אור הציעה למשקיעים נזילות גבוהה ואפשרות למשוך את כספם בכל עת. כך שלכאורה הקרן בעצם ביססה את החזר הכסף למשקיעים על כניסת כספים נזילים של משקיעים חדשים. ברור, אם כן, שברגע שמצטרפים חדשים יפסיקו להיכנס, הקרן עלולה להתקשות לשחרר את הכספים שהושקעו בפרויקטים.
הבנקים יודעים למי לתת אשראי
גם קרנות המספקות אשראי לעסקים, שמהווה חלופה לאשראי בנקאי, הן קרנות שסיכון גלום בצדן. הקרנות מציעות להעמיד מימון לעסקים המתקשים לעמוד במגבלות שדורשת המערכת הבנקאית, ולכן מוכנים לשלם לקרנות ריביות גבוהות יותר על ההלוואה. ברור כי הסיכון שהעסקים הללו לא יחזירו את ההלוואות שקיבלו הוא גבוה יותר. הלא המערכת הבנקאית יודעת הכי טוב למי כדאי ובאילו תנאים להעמיד אשראי.
מסיבות אלו, כדאי שכל אדם שמקבל הצעה לתשואה חלומית בסיכון אפסי העולה על 2%–3% בשנה (בעידן של סביבת ריבית אפסית), יבחן היטב לאיזו הרפתקה הוא נכנס.
