המערכה על שכר מנהלי הפיננסים בנקודת רתיחה

חרף מאמציו, שר האוצר יאיר לפיד לא הצליח למנוע אישור שכר בעלות שנתית מקסימלית של 6.5 מיליון שקל למנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלדד פרשר (בהנחה של קבלת מלוא הבונוסים מבוססי היעדים). הגופים המוסדיים המנהלים כספי ציבור והמחזיקים במניות בנק מזרחי הצביעו אתמול ברוב גורף (73%) לאשר את חבילת השכר לפרשר.

ערב ההצבעה הצהיר לפיד כי הוא מתנגד לחבילת השכר, ברקע תזכיר החוק שפרסם בסוף השבוע האחרון (שטרם אושר בחקיקה) שלפיו הוצאות שכר של מעל 3.5 מיליון שקל בשנה לעובדים בגופים פיננסיים לא יוכרו לצורכי מס וכי כל חבילת שכר עודפת שתוצע לעובד תחייב את אישור הדח"צים בגוף, ובמקרה של חברה ציבורית גם את אישור מניות המיעוט.

מנכ"ל מזרחי טפחות, אלדד פרשר צילום: עמית שעל

בדברי הפתיחה לתזכיר החוק נכתב במפורש: "אנו מצפים כי בעת גיבוש מדיניות התגמול, גופים מוסדיים יתייחסו לעלות השכר המרבית הנקובה בתזכיר, שלעמדת הממונה (המפקחת על הביטוח - ר"ב) משקפת תגמול מרבי נאות למנהלים בגופים המנהלים כספי ציבור ובגופים פיננסיים בכלל... אנו מצפים כי במסגרת הליכי אישור שכר על ידיכם (לבכירים בגופים פיננסיים אחרים - ר"ב) תינתן התייחסות לעלות השכר המרבית הנקובה בתזכיר".

חבילת השכר של פרשר אושרה בזמן שחוק זה עדיין עוד לא נכנס תוקף, והיא עומדת בכללים שהציב המפקח על הבנקים דודו זקן ביחס לשכר בכירי הגופים הפיננסיים. עם זאת, לפיד ציפה שהגופים הפיננסיים יביאו בחשבון את החוק המתוכנן, וגורמים באוצר אמרו ל"כלכליסט" כי "אין ספק שתזכיר החוק יאושר ויעבור. אנחנו מצפים שברגע שהתזכיר יאושר, הוא יעלה לשולחן הדיונים בכל אחד הדירקטוריונים שמאשרים שכר ויישקל על ידיהם. תזכיר החוק לחלוטין אומר ש־3.5 מיליון שקל, בעיני משרד האוצר, זו חבילת השכר הראויה אף על פי שהוא לא שולל לחלוטין חבילה גבוהה יותר... אם המוסדיים והגופים לא יבינו בעצמם את הרמזים שאנחנו מעבירים, לא נהסס לאשר בחקיקה תקרת שכר מוחלטת".

יואב בן אור מעמיתים הפנים את המסר

מבדיקת זהות המצביעים באסיפה שהתקיימה אתמול לאישור שכרו של פרשר עולה כי חלק מהגופים אמנם הבינו את הרמזים שהגיעו ממשרד האוצר והתנגדו לחבילת השכר המבוקשת של פרשר, אך מרבית הגופים הגדולים התעלמו מהרמזים ותמכו בחבילת השכר. כך, למשל, בתי ההשקעות הקטנים יותר - אי.בי.אי, אנליסט והלמן־אלדובי - התנגדו לחבילת השכר המוצעת. חברת הביטוח מגדל החליטה גם וגם: קרן הפנסיה מקפת של מגדל התנגדה לאישור השכר, כאשר קרנות הנאמנות של מגדל שוקי הון דווקא הצביעו בעד. ארבע חברות הביטוח הגדולות האחרות (הפניקס, כלל, הראל ומנורה) תמכו באישור השכר.

קרנות הפנסיה הוותיקות עמיתים, הנמצאות בניהול מיוחד של מדינת ישראל ותחת פיקוח של משרד האוצר, שבראשן עומד יואב בן אור, התנגדו אף הן לחבילת השכר של פרשר. זאת לאחר שבפברואר האחרון תמכו בחבילת השכר למנכ"לית בנק לאומי בהיקף של כ־6.5 מיליון שקל, חבילה שעומדת בניגוד לעמדת משרד האוצר כיום. ככל הנראה, בעמיתים הבינו שלא כדאי להציג עמדה סותרת לזו של "הבוסים" במשרד האוצר. גם שני בתי ההשקעות הגדולים בישראל, פסגות ומיטב דש, תמכו בחבילת השכר.

אלדד פרשר ייקח את הבונוס בהליכה

הנקודה המעניינת שעולה ממדיניות התגמול למנכ"ל של מזרחי טפחות מתחבאת בתוך הרכיב המשתנה, שעומד על תקרה של 3.2 מיליון שקל בשנה: 1.5 מיליון שקל יוענקו לו כבונוס השנתי, ואילו היתר יינתן במסגרת אופציות. לפי המדדים המינימליים שאושרו אתמול לקבלת המענק, ספק אם הבנק ובעלי המניות מציבים לפרשר רף מאתגר. כך, למשל, 51% מהמענק נוגעים לשיעור התשואה להון, כשהרף המינימלי לקבלת חלק מהמענק הוא להשיג שיעור תשואה על ההון של 9% בעוד מזרחי טפחות רשם בדו"חות 2013 שיעור תשואה של 11.5% על ההון.

בנוסף, הבנק יעניק את הסכום המינימלי למענק אם פרשר לא ישיג תשואת חסר של יותר מ־6%. כלומר, אם פרשר לא ידרדר את מניית הבנק ביותר מ־6% לעומת התשואה של מדד ת"א־25, הוא יזכה לחלק מהסכום. המדד השלישי לקבלת המענק הוא ביחס היעילות התפעולית של הבנק (הוצאות תפעוליות ביחס להכנסות). הרף המינימלי להשגת חלק מהמענק הוא יחס של 65%, כאשר בשנת 2013 רשם מזרחי את יחסי היעילות הטובים במערכת, עם 59.6% - הרבה מתחת ליעד שנקבע לו (ככל שהיחס נמוך יותר, היעילות גבוהה יותר). גם הרף המינימלי של המדד הרביעי נמצא עמוק "בתוך הכסף". הבנק מתנה את קבלת המענק בעמידה ביחס של 85% בין אשראי לפיקדונות. בדו"חות 2013 של מזרחי טפחות עמד יחס זה על 98.1%, והוא עומד ביעדי הבנק כדי לקבל את מלוא המענק בסעיף זה.

בנוסף כוללת מדיניות התגמול של פרשר מענק הסתגלות בגובה שש משכורות ותנאי פרישה שגובהם ייקבע לפי מספר שנות עבודתו של פרשר בבנק כפול 150% ממשכורתו האחרונה. פרשר מועסק במזרחי טפחות מאז 2004, וטרם מינויו למנכ"ל כיהן כסמנכ"ל החטיבה הפיננסית ומנהל סיכוני שוק. בתפקיד זה קיבל משכורת של 86 אלף שקל ברוטו בחודש.

לפני כחודש אישרו בעלי המניות את שכרם של מנכ"ל מגדל עופר אליהו ושל יו"ר מגדל ענת לוין. הן אליהו והן לוין זכאים לשכר שוטף בעלות שנתית של כ־3 מיליון שקל (מתחת לרף שהציב לפיד). עם זאת, במגדל טרם אישרו לשניים מענקים מבוססי יעדים שיכולים להגיע עבור כל אחד לעד 3 מיליון שקל נוספים - כלומר לעלות שכר של כ־6 מיליון שקל. יודגש כי במשרד האוצר לא הביעו הסתייגות מהשכר של לוין ואליהו. זאת, למשל, בניגוד להתנגדות שלהם לחבילת השכר של מנכ"ל הפניקס אייל לפידות, שעומדת לאישור בסוף יוני ועומדת על 10 מיליון שקל בשנה. המפקחת על הביטוח זימנה לפני שבוע את הדירקטורים בהפניקס לנפק הסברים על אישור חבילת השכר האמורה על ידיהם. הפניקס, כאמור, תמכה באישור השכר של פרשר.

דודו זקן מנסה לעצור את מירוץ השכר

כבר באוגוסט 2013, כאשר הבנקים החלו לפרסם את מדיניות התגמול שלהם ל־2014 ואילך וביקשו לזמן אסיפות כלליות, עצר המפקח על הבנקים דודו זקן את התהליך ושלח את הבנקים לכתוב את מדיניות התגמול מחדש. הצעד התקבל בחוסר אהדה בלשון המעטה במערכת הבנקאית שנשלחה להתאים את עצמה לטיוטה חדשה שפרסם זקן שאומרת כי התגמול המשתנה (בונוסים ומענקים) לא יעלה על התגמול הקבוע (השכר השוטף).

לבנקים לקח לא מעט זמן לפרסם את מדיניות התגמול החדשה. בפברואר האחרון פרסמו הפועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי מדיניות והתיישרו לפי דרישות המפקח, וגם אז יצא לפיד נגד שכר הבכירים בבנקים. במאי האחרון פרסם בנק מזרחי טפחות את המדיניות עבור פרשר. בין אוגוסט לפברואר קיימו בנק ישראל והבנקים הגדולים כמה ישיבות בנושא כדי לפרסם מדיניות תגמול שמוסכמת על המפקח. כך, למשל, מדיניות התגמול של מזרחי טפחות קיבלה את הסכמת של המפקח שגם אישר לבנק להציג אותה בפני אסיפת המניות. בבנק ישראל עדיין לא מכירים את הדרישה של לפיד לשנות את מדיניות התגמול.

השלב הבא: מאבק בניגוד העניינים

בתוך כך, ממשיכים במשרד האוצר לפעול להורדת שכר בכירי ענף הפיננסים. שלשום בערב פרסם אגף שוק ההון באוצר תקנות (הכפופות לאישור ועדת הכספים) שלפיהן בעת שגוף מוסדי, המשקיע את כספי הציבור במניות של גופים פיננסיים, נדרש לקבל החלטת הצבעה ביחס לשכר של גוף פיננסי אחר, עליו להעביר את ההחלטה שנמצאת היום בידי מנהל ההשקעות לידי הדירקטורים החיצוניים שחברים בוועדת ההשקעות של הגוף.

תקנות אלה נקבעו על רקע פוטנציאל לניגוד העניינים שכרוך בכך שגוף מוסדי מצביע עבור שכר של בכיר בגוף מוסדי אחר - לרבות בנק - תוך שבגוף המוסדי מבינים כי בעתיד כשיבקשו לאשר את שכר הבכירים, הם יצטרכו לזכות באישור הגופים האחרים. לפיד מסר עם פרסום התקנות כי "מטרתן למנוע את המשך השתוללות שכר הבכירים". אתמול תיאר "כלכליסט" את התעצמות ניגוד העניינים שקיים בהצבעת גופים מוסדיים זה לזה, על רקע תזכיר החוק של לפיד שמחייב לאשר כל שכר החורג מ־3.5 מיליון שקל באסיפת בעלי המניות. כך, למשל, כאשר חברת ביטוח כמו הפניקס שהמנכ"ל שלה אייל לפידות ממתין בעצמו לאישור חבילת שכר גבוהה, נדרשת לאשר שכר בהיקף דומה או אף נמוך יותר למנהל קולגה בחברת ביטוח מתחרה - הסיכוי שחברת הביטוח תוכל להתנגד לשכר מאד נמוכה. גם ביחס לשכר של בכירי הבנקים קשה לגופים המוסדיים להביע התנגדות - כאשר הבנקים הם המשווקים המרכזיים של המוצרים של אותם גופים - תעודות הסל, קרנות הנאמנות וקופות הגמל.

כיום, רוב הגופים המוסדיים משתמשים בשירותי שתי חברות ייעוץ חיצוניות (אנטרופי ועמדה) שממליצות להן לגבי אישורי שכר. רק אם מנהלי ההשקעות בגוף המוסדי בוחרים שלא להצביע בהתאם להמלצת חברת הייעוץ הם נדרשים לאשר את ההצבעה דרך ועדת ההשקעות. כעת, המנגנון צפוי להשתנות ולחייב בכל הצבעה והצבעה ביחס לשכר בגופים פיננסים להביאה לאישור ועדת ההשקעות.

דייב לובצקי: האוצר צריך לכפות את רצונו

בשוק ההון הביעו אתמול מורת רוח מהתקנות על רקע הסרבול הכרוך בהן. דייב לובצקי, מנכ"ל חברת ניהול התיקים של אי.בי.אי אמר אתמול: "לצערי, האוצר מנסה שוב לעשות שימוש בגופים מוסדיים כרגולטור במקום לכפות את רצונו המפורש - קביעת שכר מקסימלי. הוא שוב יוצר מנגנון מסורבל שתכליתו לטפל בשכר של קומץ בכירים, במחיר של בירוקרטיה רבה. צריך להבין שהצורך של גופים מוסדיים לעסוק בכל המנגנונים האלה כרוך בעלויות גבוהות וזה משליך גם על גובה דמי הניהול".

חוות הדעת האחרונה של אנטרופי

אנטרופי מצידה, שתמכה כאמור באישור השכר של פרשר הודיעה אתמול ללקוחותיה כי על רקע ההתפתחויות האחרונות והתקנות המתגבשות, היא תחדל עד להודעה חדשה לספק המלצות לגופים המוסדיים ביחס להצבעות בנושאי שכר במוסדות פיננסיים. זאת, עד שתקבל מלקוחותיה - הגופים המוסדיים בעצמם - הוראות כיצד הם מצפים מאנטרופי לפעול. אנטרופי בעצמה נמצאת בסוג של ניגוד עניינים במצב זה כיוון שהיא נדרשת לספק המלצות ביחס לשכר בגופים מוסדיים הנמנים על לקוחותיה.

בינתיים הגיעה לידי "כלכליסט" חוות הדעת - כנראה האחרונה שתנפק אנטרופי בתקופה הקרובה - ביחס לשכר של בכיר בגוף פיננסי: אנטרופי ממליצה ללקוחותיה להתנגד לאישור בונוס בהיקף של 2.16 מיליון שקל ליו"ר בנק דיסקונט יוסי בכר, עבור 2013. התנגדותה של אנטרופי נובעת מכך שהבונוס ניתן במסגרת תכנית התגמול של הבנק שאושרה ברוב רגיל של בעלי המניות (ולא באישור בעלי מניות המיעוט), אך מכיוון שדיסקונט הוא בנק ללא גרעין שליטה יש כוח השפעה להצבעת הגופים המוסדיים.

הגופים המוסדיים הגדולים המחזיקים במניות דיסקונט (לפי נתוני חברת פרדיקטה דטה, נכון לסוף 2013) הם מגדל, מנורה, כלל, הראל וקרנות הפנסיה עמיתים - כולם גופים המשתמשים בשירותי הייעוץ של אנטרופי. "יעדי המטרה שנקבעו ליו"ר הדירקטוריון" נכתב בחוות הדעת של אנטרופי, "ובפרט ביחס למדד היעילות של הבנקים אינם תואמים את אסטרטגיית הבנק שהינה להבנתנו עמידה בתהליך התייעלות משמעותי בשנים הקרובות".

כך למשל מסבירים באנטרופי "יעדי היו"ר ביחס היעילות גבוהים מיחס ההתייעלות בפועל שהיו בשנה קודמת (75% לשנת 2014 לעומת 77.1% בשנת 2013), כלומר מעידים על היחלשות בצד היעילות התפעולית של הבנק, ויתרה מכך יעדי ההתייעלות בפועל ל־2013 אף היו גבוהים מהיעד שנקבע. כך שבפועל הבנק השיג תוצאה פחות טובה ביחס ליעד הזה שממילא מצביע על חולשה ברמת הביצוע. יצויין כי יחס היעילות בדיסקונט עמד ב־2012 על 75.5% והורע ל־77.5% ב־2013 וזאת לעומת יחסי יעילות טובים משמעותית למשל בבנק מזרחי (59.4% בשנת 2012 לעומת 59.6% בשנת 2013).