בתוך שנה וחצי נמחקו 61 חברות מהמסחר בבורסה
על פי מחקר של הבורסה בת"א, 14 חברות נמחקו כתוצאה מהסדר חוב או פירוק. לפי אחת הטענות המרכזיות, מחיקה של 4 חברות בלבד גרמה לפגיעה במשק - אלעד קנדה, מלאנוקס, סימטרון וצים שיווק
מתחילת 2013 ועד סוף אפריל 2014 נמחקו 61 חברות מהמסחר בבורסה. כך עולה ממסמך שפורסם היום (ד') על ידי מחלקת המחקר של הבורסה. מתוכן, 24 חברות נמחקו מרצון, 23 חברות נמחקו עקב אי עמידה בכללי השימור ו-14 נמחקו כתוצאה מהסדר או פירוק.
- מנכ"ל הבורסה: "אנו רוצים שסטארט-אפים ישראלים יונפקו בארץ ולא יעשו אקזיטים"
- סיכום המחצית הראשונה של 2014 בבורסה: טבע חזרה לראש המחנה
- הבורסה: מאז 1999 - השקעה במניות קטנות משתלמת יותר ממניות גדולות
בקרב החברות שנמחקו מרצון, 12 חברות מוזגו בחברות בורסאיות ועקב כך נמחקו מהמסחר, זאת לצורך "השטחת פירמידות" ובאו בהמשך לחוק הריכוזיות. "מחיקות אלה תרמו גם להתייעלות בחברות הרוכשות" נכתב במסמך. גם לגבי מחיקתן מרצון של 4 חברות דלות סחירות ודלות פיזור נכתב כי "תרמה לחברות בדרך של ביטול העלויות הכרוכות בעצם היותן חברה ציבורית נסחרת בבורסה".
לדברי הבורסה מחיקת 4 חברות בלבד גרמה לפגיעה במשק. שתי חברות דואליות מלאנוקסו סימטרון, שנמחקו רק מתל-אביב ושתי חברות שמוזגו בחברות פרטיות של בעלי השליטה, אלעד קנדה וצים שיווק.
השטחת פירמידות
מתוך החברות שנמחקו מרצון בתקופה הנסקרת, 32% מהחברות לפי שווי שוק או 12 חברות בעלות שווי מצרפי של 7.7 מיליארד שקל ערב מחיקתן, נמחקו ע"י חברות האם הבורסאיות, ומכאן שמחיקתן לא רק שלא פגעה בכיסוי הבורסאי, אלא תרמה להשטחת הפירמידות בהתאם להמלצות הוועדה לבדיקת הריכוזיות ולחוק הריכוזיות.
בראש קבוצה זו ניתן למנות את כור שהיתה בעלת שווי שוק של 3.2 מיליארד שקל ומוזגה בדסק"ש, כלל תעשיות עם שווי שוק של 2.4 מיליארד שקל שמוזגה בחברת אקסס איי.אי – בבעלות לן בלווטניק בעל השליטה בחברה, דלק ישראל עם שווי שוק של 900 מיליון שקל שמניותיה נרכשו בהצעת רכש ע"י דלק פטרוליום, חברה בת של קבוצת דלק.
ביחידת המחקר של הבורסה מציינים כי "שש מהחברות בקבוצה זו, בעלות שווי שוק נמוך מ-100 מיליון שקל, נכללו ערב מחיקתן ברשימת השימור או ברשימת דלי הסחירות. מחיקתן של חברות אלה מן הרישום למסחר בת"א תרמה להשטחת הפירמידה וגם הביאה למחיקת חברות לא-סחירות".
חברות שמוזגו בחברות בינלאומיות
מהחברות שנמחקו בתקופה הנסקרת, 4 מוזגו בתאגידים בינלאומיים גדולים שרובם נסחרים בבורסות חו"ל. מחיקות אלה הן חלק ממגמה ארוכת טווח של רכישת חברות ישראליות אטרקטיביות ע"י גורמים בינלאומיים. שווין של חברות אלה ערב המחיקה הסתכם ב-6.5 מיליארד שקל – כ-27% מהשווי המצרפי של 24 החברות שנמחקו מרצון בתקופה הנסקרת.
שתיים מהחברות בקבוצה זו הן חברות הייטק גדולות שנסחרו בישראל ובחו"ל ובעקבות המיזוג נמחקו מניותיהן מהמסחר בת"א ובנאסד"ק – חברת הביומד גיוון אימג'ינג שנרכשה ע"י Covidien וחברת המחשבים ריטליקס שנרכשה ע"י NCR. שווין טרם המחיקה הגיע לכ-3.5 ו-2.7 מיליארד שקל, בהתאמה, ומניותיהן שהתאפיינו בסחירות גבוהה נכללו במדדי ת"א-100 ות"א בלוטק-50.
חברות שמוזגו בחברות פרטיות של בעלי השליטה
בקבוצה זו שתי חברות אלעד קנדה וצים שיווק - שמחיקת מניותיהן מהמסחר בת"א הינה בגדר "הפסד" בהיבט הבורסאי.
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
שווי חברת הנדל"ן הזרה אלעד קנדה טרם המחיקה היה כ-1.9 מיליארד שקל, והיא נמחקה בהצעת רכש ע"י חברה זרה פרטית – של בעל השליטה בחברה, יצחק תשובה. אמנם מדובר בחברה גדולה, אך שיעור החזקות הציבור במניותיה היה נמוך יחסית - 12%, לפיכך, לא נכללה במדדי המניות המובילים.
צים שיווק נמחקה מהמסחר בת"א בעקבות מיזוג במתחרה שלה - יינות ביתן. שווי החברה ערב המחיקה הגיע ל-326 מיליון שקל והחזקות הציבור במניותיה הסתכמו ב-80 מיליון שקל, מניותיה נכללו במדד יתר-50 עד כחודשיים לפני המחיקה.
חברות דואליות
בקבוצה זו שתי חברות הייטק, כאשר הבולטת בגודלה ומחיקתה מהמסחר בת"א הינה בגדר "הפסד" לשוק ההון הישראלי – מלאנוקס, שלאחר שש שנים בבורסה הישראלית, שווי השוק שלה ערב המחיקה הגיע ל-7.7 מיליארד שקל ומניותיה נכללו במדד ת"א-25.
החברה השניה, סימטרון, שנמחקה מהמסחר שנתיים לאחר שהחלה להיסחר, היתה בעלת שווי החזקות הציבור ומחזורי מסחר נמוכים ערב המחיקה.
חברות דלות סחירות וברשימת השימור
בקבוצה זו ארבע חברות קטנות ששווי השוק המצרפי שלהן ערב המחיקה הגיע לכ-150 מיליון שקל בלבד ונמחקו בהליך של הצעת רכש.
מחזור המסחר היומי בכל אחת מחברות אלה היה נמוך מאוד, לא יותר מאלפי שקלים בודדים. שיעור החזקות הציבור במרבית החברות היה נמוך מ-25% ושווי החזקות הציבור המצרפי במניות קבוצה זו הגיע לכ-20 מיליון שקל בלבד.
"המספרים לא משקרים" אמר בתגובה לממצאים, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו "ההכבדה הרגולטורית שמובילים משרדי האוצר והמשפטים יחד עם רשות ני"ע והפופוליזם של המערכת הפוליטית הובילו לכך שאין שום רצון להישאר חברה ציבורית ישראלית, כאשר עוד עשרות רבות של חברות מנסות להימחק מהמסחר ורק מעטות שוקלות להצטרף. רשות ני"ע ומשרד האוצר צריכים לעשות חשבון נפש ולהבין שעליהם לספק פתרונות להתייבשות הבורסה, שכולנו מושקעים בה, במקום להמשיך להכביד על החברות" סיכם פלטו.