אנטרופי מעלה את תקרת השכר בפיננסים ל־5.2 מיליון שקל

חודש וחצי לאחר שחברת הייעוץ אנטרופי עצרה את המלצותיה לגופים המוסדיים ביחס לאישור שכר של בכירים בגופים פיננסים, היא מפרסמת כעת מדיניות חדשה - המתייחסת לתזכיר החוק שפרסם שר האוצר יאיר לפיד, שמבקש להגביל את שכר הבכירים בענף הפיננסים ל־3.5 מיליון שקל בשנה. לאחר שעד כה סירבה חברת הייעוץ, המנוהלת על ידי ענת גואטה, להציב רף מקסימלי לשכר (אשר מעליו היא תמליץ לבעלי המניות להתנגד לו), לראשונה אנטרופי מציבה רף שכזה.

אנטרופי תמליץ "להתנגד לחבילת תגמול העולה על 3.5 מיליון שקל בשנה", ובכך היא מאמצת את עמדת האוצר שאמנם לא הציב בעצמו תקרה חוקית לשכר, אלא רק שלל את ההכרה בהוצאות מס בעת חריגה והדגיש כי לא ראוי לקבל שכר מעל 3.5 מיליון שקל לבכירי ענף הפיננסים. באנטרופי מסבירים כי עמדת האוצר מהווה למעשה "איתות לשוק באשר לנורמה הראויה לקביעת תגמול בכירים במגזר הפיננסי". לאנטרופי יש השפעה מהותית על אישור השכר, מכיוון שרוב המוסדיים (המשקיעים במניות הגופים הפיננסיים) מבססים את הצבעתם בנושאי שכר על בסיס המלצותיה.

בדיוק בזמן ללפידות

בזמן שאנטרופי מצהירה שהיא בעד הגבלת שכר הבכירים בסקטור הפיננסי, חברת הייעוץ גם מספקת פתח מילוט לחברות הביטוח, הבנקים ובתי ההשקעות, המבקשים לתגמל את בכיריהן בשכר העולה על 3.5 מיליון שקל. חברת הייעוץ מציגה כמה תנאים המאפשרים חריגה מתקרת 3.5 מיליון השקלים, אך גם מציבה רף מקסימלי שמעליו היא לא תמליץ לאשר שכר - 5.25 מיליון שקל בשנה.

יאיר לפיד צילום: מאור סוויסה

הדד־ליין לאישור שכרו של מנכ"ל הפניקס אייל לפידות, המבקש 5.2 מיליון שקל בשנה, מתקרב כשמועד אסיפת בעלי המניות נקבע ל־20 באוגוסט. הסכום, כאמור, זהה לתקרה החריגה שתתיר אנטרופי. לאחר פרסום המדיניות המעודכנת, חברת הייעוץ צפויה לחזור ולספק המלצות, וגם אמורה להמליץ ביחס לשכרו של לפידות, אם כי היא צפויה להעביר את ההכרעה ליועץ חיצוני, כיוון שהפניקס היא גם לקוחה של אנטרופי.

במקור לפידות ביקש שכר של כ־13.5 מיליון שקל בשנה ואנטרופי התנגדה לכך, ולכן הוא הפחית זאת ל־10 מיליון שקל. רק על רקע התערבות הפיקוח על הביטוח, בראשות דורית סלינגר, נחתכה עלות שכרו ל־5.2 מיליון שקל.

באנטרופי מסבירים את רציונל החריגה בכך שגם בהוראות הפיקוח על הבנקים והפיקוח על הביטוח (ביחס לשכר בכיריהם) יש אפשרות שהיחס בין הרכיב הקבוע בשכר לרכיב המשתנה יחרוג מהיחס הרגיל, ובמקרים חריגים בלבד הבונוס יוכל להוות 200% משכר הבסיס. אך באנטרופי לא מציינים שמבחינת הפיקוח על הביטוח, האפשרות שהמענק יגיע ל־200% משכר הבסיס לא חלה על שכר המנכ"ל והיו"ר.

תעודד תגמול באופציות

החריגים שמציעה אנטרופי כוללים עמידה בהישגים יוצאי דופן: כשמניות החברה הציגו תשואה עודפת ביחס למדד הייחוס שלהן (לדוגמה, בחברת ביטוח — מדד הביטוח); כשהחברה הציגה תשואה עודפת על ההון ביחס למתחרות; כשהחברה עמדה בשיעור גבוה של לפחות 90% מהיעדים הכמותיים שנקבעו עבור המנכ"ל.

חריג נוסף נוגע לגופים גדולים או בעלי מורכבות ייחודית. לגופים פיננסיים בעלי היקף פעילות גדול (למשל, בנקים), ולא יותר מאשר ארבעת הגופים הגדולים בתחום פעילותם, יהיה ניתן לאשר לעד ארבעה נושאי משרה בכירים בחברה חריגה מ־3.5 מיליון שקל בשנה, בתנאי שסכום החריגה הכולל לא יעלה על 7 מיליון שקל לשנה לכלל נושאי המשרה ולא יותר מ־1.75 מיליון שקל לנושא משרה בודד. אנטרופי מציעה חריגה נוספת, המתייחסת לגיוס מנהל חדש, ובתנאי "שיש נימוקים כבדי משקל בקשר לכך". גם כאן העלות המקסימלית לא תעלה על 5.25 מיליון שקל. בחברת הייעוץ מדגישים כי יעודדו תגמול שאינו במזומן, ובעיקר תגמול הוני בכפוף להגדרות ברורות של תקופת הבשלת אופציות לתקופה ארוכה ותלות בביצועי החברה.

באנטרופי ממליצים לרגולטור ליישם את המגבלה על כלל החברות במשק, אך מדגישים כי "מדובר בשיקול מערכתי של השוואת תנאי הכהונה בכל המגזרים במשק, שהנו תפקיד הרגולטור". עם זאת, באנטרופי מציינים כי יגבשו עמדה ביחס לשיקול מערכתי כזה מיוזמתם גם ביחס ליתר מגזרי המשק ברגע שהחקיקה תיכנס לתוקף, כך שייתכן שחברת הייעוץ תיישם תקרות דומות על כלל החברות.

אם התקרות ייושמו על כל המשק, באנטרופי מעריכים כי תקרת השכר תהיה רלבנטית על 150 מנהלים שחורגים ממנה, כשמרביתם אינם מכהנים בחברות פיננסיות. לפי חברת הייעוץ, במגזר הפיננסים יש 30 מנהלים החורגים מהגבלת השכר, מתוך 150 מקבלי השכר הגבוה במשק. נתון נוסף מעיד כי רבע ממקבלי השכר הגבוה ביותר בחברות ציבוריות הם מנהלים בגופים פיננסיים.