הצעד הדרמטי ביפן הוא תזכורת: לא כדאי להמר נגד הבנק המרכזי

באמצע השבוע עוד דיברו בשווקים על סופו של עידן: הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האמריקאי, הכריז על סיום תוכנית ההקלה הכמותית שלו, ניסוי כלכלי אדיר ממדים שבמסגרתו רכש בשנים אחרונות לא פחות מ-3.5 טריליון דולר של אגרות חוב בשווקים. הנה לכאורה סימן שהכלכלה העולמית מתחילה לחזור לשגרה, ושזרם הנזילות הענק איתו הטביעו הבנקים המרכזיים את הכלכלה בשנים האחרונות מתחיל לדעוך.

לא חלפו יומיים והבנק המרכזי היפני הבהיר היטב: אנחנו עוד רחוקים מחזרה לשגרה, וזרם הנזילות עודנו שוצף. הרוהיקו קורודה, הנגיד היפני, הכריז היום (ו') כי הוא מרחיב עוד את תוכנית ההקלה הכמותית של הבנק המרכזי, מ-70-60 טריליון ין ל-80 טריליון בשנה (כ-700 מיליארד דולר). ההודעה של קורודה תפסה את השווקים בהפתעה, שלחה את הבורסה היפנית לשיאים שלא נראו כמוהם כבר 7 שנים, והובילה גם את השווקים בארה"ב ובאירופה לעליות.

ממשלת יפן צילום: רויטרס

הרעיון מאחורי ההקלה הכמותית, ביפן ובכלל, הוא לאפשר לבנקים המרכזיים להמשיך ולפעול גם כשהריבית שלהם מגיעה ל-0%, האזור בו היא נמצאת כיום בכל הכלכלות המתקדמות, וגם אצלנו בישראל. באמצעות רכישת איגרות חוב ממשלתיות ונכסים אחרים בשווקים, הבנק המרכזי יכול לדחוף בפועל את שערי הריבית במשק עוד יותר נמוך, וכך להמריץ משקיעים לחפש שימושים מועילים יותר לכספם, להשקיע באפיקים יצרניים, ולהמריץ את הכלכלה. או לכל הפחות, זרם הנזילות הזה יכול לדחוף את השווקים לעליות, לעודד את המשקיעים, להוביל לעוד צריכה, וכך ליצור מומנטום חיובי במשק - ויש שיאמרו, לנפח עוד בועות.

את הצעד האחרון של הבנק המרכזי של יפן, שמנסה כבר שני עשורים להילחם בדפלציה, מצב הרסני של קיפאון או ירידה במחירים, אפשר לפרש בהקשר המקומי שלו. הנגיד קורודה הבטיח לפני שנה וחצי להגיע תוך שנתיים לאינפלציה של 2% בשנה, ובינתיים רחוק מהיעד (האינפלציה ביפן עומדת על כ-1%). קורודה מחויב למלא את חלקו בתוכניתו הכלכלית השאפתנית של ראש הממשלה שינזו אבה, "אבנומיקס", והפרשנים כבר החלו לדבר על כישלון בלתי נמנע. עכשיו הם אוכלים את הכובע, וההודעה מהיום היא תזכורת: לא כדאי להמר נגד הבנק המרכזי.

אבל אפשר להבין את הצעד היפני בהקשר עולמי: באמצעות הצפת השוק בעוד טריליוני ין, הבנק המרכזי היפני בעצם מחליש את שער הין. בכך הוא לא רק יוצר אינפלציה בתוך יפן, כי הייבוא מתייקר, אלא גם הופך במקביל את הייצוא מיפן לשאר העולם ליותר אטקרטיבי. כבר היום נפל שער הין מול הדולר (בכ-2.5%), וגם מול היורו (ב-2%). מי מרוויח? למשל יצרני הרכב היפניים שמתחרים ביצרני רכב אירופים.

אין פלא שהיום התחדשו ההערכות על "מלחמת מטבעות", מונח שעולה שוב ושוב בשנים האחרונות, גם אם אף בנקאי מרכזי לא יודה בו: כולם היו שמחים לראות את שער המטבע שלהם נחלש על חשבון מישהו אחר, ובכל הכלכלות המרכזיות בעולם חוששים היום מדפלציה. וכך למשל, הצעד היפני עשוי להוביל את הבנק המרכזי האירופי, שממילא מתנדנד על סיפה של הקלה כמותית, להתחיל בתוכנית רכישות משלו.

באופן זה, אגב, יכולה להיווצר דינמיקה שעשויה בסופו של דבר תוביל גם את בנק ישראל לרכוש אגרות חוב בשווקים. כפי שנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ניסחה זאת בראיון ל"כלכליסט" בחודש שעבר, זה "אחד מהכלים שנמצאים בארסנל" של הבנק. כך או כך, הבנקים המרכזיים, והכלכלה העולמית כולה, רחוקים מחזרה לשגרה.