רוזבאד הופכת לבת ערובה במאבק שליטה בין בירן לויסמן

אתמול חל יום ה־X בו הייתה אמורה רוזבאד להודיע למחזיקי האג"ח שלה האם תוכל לעמוד בתשלום של 30 מיליון שקל ב־30 בנובמבר. אלא שבעלי חברת הנדל"ן, הבני דודים שרגא בירן ודודי ויסמן (המחזיקים יחד ב־82% מרוזבאד) שמרו על שתיקה שהעלתה את החשש של בעלי האג"ח כי אין בכוונתם להזרים לחברה את הסכום הדרוש מכיסם, כפי שעשו בעבר (השניים הזרימו לחברה עד כה כ־220 מיליון שקל).

ללא התגייסות הבעלים, רוזבאד, שלה יש גירעון בהון העצמי, צפויה להיקלע להליך של חדלות פירעון. לפני שבוע פנה דירקטוריון רוזבאד לחברה־האם ביילסול בבקשה לדעת אם בכוונתה להזרים כסף, אך עד כה לא נתקבלה תשובה. ל"כלכליסט" נודע כי ויסמן נכון לשלם את חלקו בחוב (כ־6 מיליון שקלים) אלא שבירן לא מראה נכונות דומה, כאשר היתרה, 24 מיליון שקל, צריכה להגיע ממנו.

מחזיק אג"ח גדול ברוזבאד אמר ל"כלכליסט" כי "בירן וויסמן משחקים פוקר ולא מגלים מה בכוונתם לעשות, זאת כחלק ממאבק שמנהל בירן במטרה לקנות את חלקו של ויסמן". מקורבים לבירן אמרו אתמול כי "מבחינתו יום ה־X הוא יום תשלום האג"ח ב־30 בחודש". נכון לסגירת העיתון אתמול, רוזבאד לא הודיעה כי תעמוד בתשלום.

שני השותפים מסוכסכים

מאחורי הקלעים קיים סכסוך חריף בין שני השותפים. השניים מחזיקים ברוזבאד דרך בלייסול, שמחזיקה גם בקבוצת אלון (הכוללת את רשת תחנות הדלק דור אלון ואת רשת הסופרמרקטים מגה). אלא שבעוד שויסמן הוא הדמות המזוהה עם אלון ומי שניהל את הקבוצה מעל 20 שנה, בירן הוא זה שמחזיק את רוב ההון.

בירן (יחד עם בניו יפתח, בועז וגרא) מחזיק ב־80% מביילסול ואילו ויסמן רק ב־20% הנותרים. בין השניים קיים מנגנון המאפשר היפרדות, במסגרתו כל אחד מהם יכול להציע לקנות את חלקו של השני. מכיוון שבירן שולט בביילסול ולויסמן אין הון מספיק לרכישת חלקו של בירן, ההיפרדות בין השניים תתאפשר רק באמצעות רכישת חלקו של ויסמן על ידי בירן. על פי הערכות, שווי קבוצת אלון מוערך בכמה מיליארדי שקלים. כך שבמידה ובירן יקנה את חלקו של ויסמן, הוא יצטרך לשלם לו מאות מיליוני שקלים.

המתיחות בין שני השותפים החלה כבר לפני יותר מחצי שנה, כאשר בירן לא היה מרוצה מהתנהלות קבוצת אלון ובין היתר מגיוס החוב של דור אלון גז, שגייסה 225 מיליון דולר בתמורה לריבית דולרית גבוהה של מעל 5%. באפריל האחרון מינה בירן את יונל כהן, לשעבר מנכ"ל חברת הביטוח מגדל, ליו"ר ביילסול וכדירקטור בקבוצת אלון ובחברות־הבנות על מנת שישמש כנציגו. בנוסף, אלון התמודדה עם חזית מצד קרן הפנסיה של חברת חשמל. הקרן מכרה את אחזקותיה באג"ח הפרטיות של אלון ב־30% הנחה לחברת הגמל של מיטב־דש, תמחור שהעלה ספקות לגבי סיכויי החזר החוב של אלון.

"חוב צריך לשלם"

הזרמת הכסף לא נועדה להציל את רוזבאד, שהאג"ח שלה נסחרות כיום בתשואת זבל דו־ספרותיות. רוזבאד מחזיקה היום רק בנכס מהותי אחד, קרקע ברומניה, אחרי שבנק גרמני מימש לפני כחודש שעבודים על נכסי נדל"ן מניב בגרמניה לאחר שרוזבאד כשלה לעמוד בפירעון הלוואה של 105 מיליון יורו. מחזיקי האג"ח מצפים שהשניים יזרימו את הכסף מאחר שבינואר 2016 תצטרך אלון למחזר חוב של 300 מיליון שקל וכשל תשלום ברוזבאד יכול לאיים על יכולת הגיוס העתידית של החברה.

לויסמן יש גם אינטרס נוסף שהחוב ברוזבאד ישולם. בדצמבר האחרון הבהיר ויסמן בראיון ל"כלכליסט" כי יעמוד מאחורי החובות שלו: "כשאתה לוקח חוב, אתה צריך לשלם אותו עד האגורה האחרונה. נקודה". המחזיקים מאיימים כי במידה והתשלום לא יעבור, הם יפנו לערכאות בטענה כי הם נסמכו על הצהרות ויסמן כשלא מכרו את האג"ח.

מביילסול נמסר כי החברה טרם קיימה דיון בנושא ההזרמה לרוזבאד.

שרגא בירן צילום: אוראל כהן