אנשיו של זיסר באלביט הדמיה הולכים הביתה

חברי הנהלת אלביט הדמיהשהיו מזוהים עם תקופת מוטי זיסר, עוזבים בזה אחר זה את החברה. ל"כלכליסט" נודע כי אחרי שמעון יצחקי ששימש כיו"ר הדירקטוריון, עזב בחודש שעבר גם דודי מחלוף, מנכ"ל זרוע הייזום לשעבר ומנכ"ל אלביט פלאזה ארה"ב.

מקורבים לחברה מעריכים כי מנכ"ל פלאזה סנטרס רן שטרקמן יעזוב מיד אחרי השלמת הסדר החוב של פלאזה סנטרס. כל אלה מצטרפים כמובן לבעל השליטה הקודם מוטי זיסר. ככל הנראה, חברי ההנהלה הוותיקים לא ראו עין בעין את ניהול החברה עם היו"ר הנכנס והמנכ"ל הזמני רון הדסי שמשמש כנציג הקרנות יורק ו־DK - הקרנות שבאמצעות רכישות אג"ח החברה השתלטו על אלביט הדמיה.  

בשנת 2013 קיבל זיסר שכר דמי ייעוץ של 2.5 מיליון שקל; יצחקי קיבל שכר בעלות 3 מיליון שקל; מחלוף קיבל שכר בעלות 4.6 מיליון שקל; ושטרקמן קיבל שכר בעלות של 3.5 מיליון שקל. סך הכל, ארבעת מנהלים בכירים אלו חילקו ביניהם שכר בעלות של 13.6 מיליון שקל בזמן שהחברה הכושלת אלביט הדמיה בעיצומו של הסדר חוב.

מנקים משרדים

אתמול החליט דירקטוריון החברה על מכירת אוסף האמנות של החברה. האוסף שכולל יצירות רבות של אמנים ישראלים מדור המייסדים כגון רובין, גוטמן ושמי, הוא חלק מאוסף האמנות שצבר זיסר ומוערך ב־2 מיליארד שקל. כמו כן יוצעו למכירה כמה יצירות נבחר של אמנים יהודים ובהם מאנה כץ וצבי מלנוביצר. המכירה הפומבית שפתוחה הן לאספנים והן לקהל הרחב, תבוצע על ידי בית המכירות מצארט, והיא תתקיים במלון דן תל אביב.

המשקיעים לא מתרשמים

כמעט שנה חלפה מאז אושר הסדר החוב של אלביט הדמיה שהתבסס על מחיקת חוב עצום בהיקף של 1.8 מיליארד שקל. אך ייתכן שגם מחיקת החוב עלולה שלא להספיק כדי להבטיח שאלביט — שבשלושת החודשים האחרונים שווייה נפל ב־45% והאג"ח שלה צנחו ב־18% — לא תגיע שוב לסביבת חדלות פירעון.

עומס הפירעונות של אלביט הדמיה למחזיקים יגיע במאי 2018, אז תידרש החברה לפרוע את אג"ח ח' שהקרן שלה משולמת בתשלום אחד ולמצוא מקורות לשירות חוב של 458 מיליון שקל. שנה וחצי לאחר מכן, בדצמבר 2019, יגיע מועד הפירעון של אג"ח ט' בהיקף של 310 מיליון שקל. לפני שאלביט הדמיה תפרע את החוב למחזיקי האג"ח, יהיה עליה להתמודד עם הלוואה מבנק הפועלים בהיקף של 47 מיליון דולר שצפויה להיפרע במהלך 2017. עד אז, נראה שעמידה באתגר של אלביט הדמיה, שרובו ככולו תשלום ריביות לאג"ח ולבנק הפועלים, היא בת־השגה.

המשקיעים לא מתרשמים מכך שהבעיות צפויית להתעורר רק בעוד שנתיים, ולראיה סדרות אג"ח ח' וט' נסחרות היום בתשואת אג"ח זבל של 11% ו־17% בהתאמה. אחת הסיבות לכך היא העובדה שסדרה ט' לא משלמת ריבית שוטפת והחוב כלפי המחזיקים צפוי להיפרע רק בדצמבר 2019, רק אחרי שכל שאר הנושים, בנק הפועלים וסדרה ח', יקבלו את כספם בחזרה. סיבה נוספת לחוסר האמון שמבטאות אג"ח אלביט הדמיה היא חוסר הוודאות ביחס ליכולת הקבוצה להשביח את הנכסים ולממש אותם באופן שיותיר בידי אלביט תזרים פנוי שישרת את החוב.

רון הדסי, המנכ"ל הזמני צילום: עמית שעל

המשקיעים באלביט הדמיה יכולים, אם יתאמצו, לראות את האור בקצה המנהרה. בסוף השבוע הושגה התקדמות משמעות בדרך להשלמת הסדר החוב בחברה־הבת של אלביט הדמיה (62.5%), פלאזה סנטרס, כשאלביט הדמיה והחברה־הבת של DK הפקידו ביחד 20 מיליון יורו להבטחת הנפקת הזכויות של פלאזה. השלמת המהלך צפויה להביא לסיום פרק הסדרי החוב בקבוצת אלביט ולאפשר להנהלה להתפנות כדי לחלץ את החברה מהבוץ האירופי. בכל מקרה, טיפוס בתשואות האג"ח לרמה של 17% מסכל לחלוטין כל אפשרות ריאלית למיחזור החוב באמצעות גיוס חוב חדש בשוק ההון.

כדי להתמודד עם עומס הפירעונות בשנים הבאות הנהלת אלביט הדמיה נדרשת כבר היום לקדם מהלכים של השבחה ומימוש נכסים. זרוע המרכזים המסחריים במזרח אירופה, פלאזה סנטרס, המשלימה בימים אלו הסדר חוב משל עצמה, תהיה עסוקה בשנים הקרובות בשירות החוב לטובת מחזיקי האג"ח שלה ותהייה מוגבלת ביכולת להעלות מזומנים לחברה־האם. זאת, בין היתר, בגלל התחייבות פלאזה להשתמש בתמורות שיתקבלו בתרחיש של מימוש נכסים לצורך פירעון מוקדם של החוב למחזיקי האג"ח שלה. זה משאיר את אלביט הדמיה עם שני נכסים מרכזיים שמהווים את המקור לסילוק החוב: חטיבת המלונות ובראשה מלון רדיסון בלו בבוקרשט רומניה (77%) ואחזקה של 90% מאלביט מדיקל, בעלת השליטה בחברות הביומד אינסייטק וגמידה סל.

אף שעומס הפירעונות של אלביט הדמיה  יגיע רק בעוד שנתיים וחצי, ההנהלה החדשה של אלביט הדמיה בראשות רון הדסי לא יכולה לנוח על זרי הדפנה ועליה לקדם מהלכים אופרטיביים כבר כעת, כדי שלא להגיע לרגע האמת כשגבם אל הקיר באופן שיחייב מימוש נכסים ב־"fire sell".

את תגובת שטרקמן לידיעה לא ניתן היה להשיג, ורון הדסי אמר כי לא ידוע לו דבר על שטרקמן.