הבחירות בפתח, והדולר השתולל: זינק ב-1.1% ל-3.96 שקלים

ריח הבחירות החריף החליש את השקל שהתרסק במסחר מול המטבעות המרכזיים בעולם.

הדולר קפץ ב-1.1% לרמה של 3.96 שקלים - שיא של יותר משנתיים ובכך משלים זינוק של 5% בחודש וקפיצה של 16% מאז אוגוסט. היורו קפץ ב-1% ל-4.93 שקלים. 

אתמול בלילה הסתיימה פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד, ונראה כי המדינה הולכת לבחירות. נתניהו דרש מלפיד שורה של דברים, ובראשם - להקפיא את תוכנית מע"מ אפס, תוכנית הדגל של שר האוצר. לפיד הודיע כי הוא מתנגד לעשות זאת. נראה כי מכלל התנאים שהוצבו, הדרישה לבטל את תוכנית מע"מ אפס היא זו שעשויה להביא להכרזה על בחירות, זאת מאחר ולפיד כבר הודיע כי הוא רואה בחוק הזה את חוק הדגל שלו וכי אם החוק לא יקודם - הוא יפרוש מהממשלה.

בתחילת השבוע הזהירו כלכלני UBS כי מחוסר וודאות פוליטי. "העלייה באי הוודאות הפוליטית והידרדרות במצב הביטחוני בישראל תעיב על הכלכלה הישראלית בתקופה הקרובה ותחליש את השקל", כך לפי כלכלני UBS בסקירה מיוחדת על מצב הכלכלה הישראל ובפרט - על השקל.

במחלקת המחקר של FXCM ישראל טוענים כי גם רמת 3.9 שקלים לא היוותה מחסום משמעותי עבור הדולר. "כל שבירה של רמת התנגדות רק מגבירה את התיאבון של הלונגיסטים, והסנטימנט כלפי השקל הוא שלילי כפי שלא היה מזה שנים. רמת המפתח הבאה היא 3.94 שקלים. ירידה חזרה מתחת ל-3.9 שקלים עשויה, אולי, לדרבן חלק מהסוחרים לממש חלק מהרווחים".

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות: "אי הוודאות לא ממש צפויה לתרום לחוזקו של השקל כך שגם מצד המטבע ההשפעה היא בעיקר אינפלציונית. לבסוף, לאחר הבחירות הבאות ולקראת התקציב ל-2016 כדאי לזכור שתקציב הממשלה עדיין מתנהל בגירעון תקציבי מבני של כמעט 4%. לכן, הממשלה הבאה תאלץ להחליט אם להמשיך להתנהל בגירעון גבוה ולהסתכן בהפחתות דירוג או לבצע התאמות תקציביות להקטנת הגירעון. מהניסיון, במידה וההחלטה תהיה להקטין את הגירעון הרי שחלק נכבד מההתאמות יבוצעו דרך העלאת מיסים עקיפים (מע"מ, מס על סיגריות, אלכוהול וכו') שמייצרת גם היא לחצים אינפלציוניים".