מנכ"ל סרגון: "אנחנו לא נהיה אלווריון 2"

מנכ"ל סרגון בעשר השנים האחרונות עירא פלטי נאלץ לצמצם חוזים ולהתמודד עם לקוחות מאיימים, אך מסרב להתרגש מצלילת המניה ב־65% מתחילת השנה לשפל חסר תקדים ופיטורי 150 עובדים. לשאלות הנוגעות לאחריות אישית ושכר, העדיף שלא להתייחס

ניר צליק 07:2418.12.14

תגיות:

השבוע האחרון בסרגון, יצרנית ציוד התקשורת הישראלית, היה סוער במיוחד. מניית החברה השלימה צניחה של 65% מתחילת השנה ל־1.03 דולר — השפל הנמוך ביותר מאז 2002. על רקע ההרעה בביצועי החברה, החליטה סרגון להיפרד מ־150 עובדים, כמחצית מהם מישראל. כשנשאל עירא פלטי מנכ"ל החברה מזה עשור בראיון ל"כלכליסט" למידת אחריותו למצבה של סרגון בימים אלה, הוא התחמק והעדיף להסתפק בתשובות כלליות. לשאלות הנוגעות לשכר הוא סרב להתייחס.

קראו עוד בכלכליסט:

"אני, כמדיניות מנכ"ל, לא כל כך מתייחס למחיר המניה", מסביר פלטי ומרחיב: "השוק לוקח לעצמו כל מיני סיכונים, ואני כתפיסת עולם לא מתייחס לנושא הזה. בנושאים האלה יש הרבה פרמטרים, לפעמים יש אופנות ולפעמים יש דברים מסביב". צלילת המניה ונפילת שווי שוק החברה ל־70 מיליון דולר (אחרי שידעה בשיאה ב־2007 שווי של חצי מיליארד דולר) אולי לא מערערים יותר מדי את את אמונתו של פלטי בחברה, אך מהלך הפיטורים צפוי להיות כרוך בעלות לא קטנה מבחינת סרגון שמתקשה מאוד בשורה התחתונה בשנים האחרונות. מהלך זה יאלץ את סרגון לשלם 5–6 מיליון דולר במזומן כהוצאות על הפיצויים, והחברה תרשום הוצאות חד־פעמיות של 10–12 מיליון דולר ברבעון הרביעי.

חוששים מבריחת השוק

תעשיית ציוד התקשורת ידועה לאורך שנים כבעלת שולי רווח נמוכים, אלא שעד רכישתה של נרה הנורבגית ב־48.5 מיליון דולר ב־2011 על ידי סרגון, הצליחה החברה להשאיר את הראש מעל המים ולרשום ביצועים טובים משל מתחרותיה. את הרבעון השלישי של השנה אולי חתמה סרגון עם הכנסות של 99 מיליון דולר, עלייה של 8% לעומת 92 מיליון דולר ברבעון המקביל, אך בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד של 3.6 מיליון דולר לעומת הפסד של 4.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. את השנה הנוכחית צפויה סרגון לסיים עם הכנסות של 400 מיליון דולר. החשש הכבד של המשקיעים בחברה כעת הוא שסרגון הולכת בדרכה של אלווריון — חברת ציוד תקשורת ישראלית שהתמקדה בדור הרביעי הסלולרי והגיעה לפירוק על רקע היעלמותו של השוק שבו היא פעלה.

פלטי לא מתחמק ואומר בפה מלא: "אנחנו לא מרוצים מביצועי החברה בשנה האחרונה". כשלדבריו, הורדת עלויות התפעול לרמה של 21–22 מיליון דולר ברבעון תאפשר לחברה לעבור לרווחיות כבר ב־2015. "יש לנו פעילות גדולה בברזיל שצמצמנו, היו לנו שם חוזים שבהם הפסדנו כסף. הלקוחות צעקו ואמרו שישימו אותנו ברשימה השחורה, אבל התחושה שלי היא שנחזור לעבוד איתם".

שולי הרווח האבודים

"אנחנו לא נהיה אלווריון 2", מדגיש פלטי. "אלווריון נסגרה כי נעלם לה השוק. היא היתה חברה שבנתה על ה־WiMAX (טכנולוגיית העברת תקשורת בדור רביעי — נ"צ). כל המשאבים הלכו לשם. בפועל השוק הפך לשולי, ואלווריון לא עשתה את השינוי מספיק מהר. אנחנו לא בסיטואציה הזו, אנחנו החברה המתמחה מספר אחת בשוק תשתיות התקשורת. אנחנו מוכרים ב־400 מיליון דולר מתוך 5 מיליארד דולר, אבל בפועל 2.5 מיליארד דולר הם של אריקסון ו־וואווי שסוגרות את עסקאותיהן כחלק מעסקאות תשתית כוללות, אז בפועל אנחנו 18%".

עירא פלטי

סרגון נמצאת באמצע שרשרת המזון שהוא צוואר הבקבוק של הרשתות עם מוצרי הבקהול (Backhaul) המאפשרים הרחבת קיבולת המידע, מבוססים על טכנולוגיית המיקרוגל ומחברים את מגדלי התקשורת הסלולריים למרכזיות. זאת בניגוד לאלווריון שפעלה רק בטכנולוגיית דור רביעי מסוימת. "זה לא שוק קל, כי הוא נמצא במעבר מהייטק לתעשייה, וזה מעבר קשה. כל שוק שעשה מעבר סבל מבעיות של שולי רווח וקונסולידציה. גם אנחנו היינו חלק מזה כשקנינו את נרה (ב־2011 תמורת 48.5 מיליון דולר, רכישה שהתבססה על מצגי שווא ובסופו של דבר קיבלה סרגון פיצוי של 17 מיליון דולר מהחברה־האם של נרה — אלטק — נ"צ)".

אך פלטי מוסיף כי "אנחנו נמצאים בשוק טוב ויש ביקוש טוב למוצרים שלנו. יש לנו בעיה שבגיאוגרפיות השונות נוצר לחץ חזק על שולי הרווח כי הביקושים החזקים מגיעים מטריטוריות מתפתחות. ציפינו שהאיזון יהיה יותר לטובת המדינות המפותחות. הפרויקטים הגדולים מאירופה ומארה"ב נדחים וזה יצר לנו לחץ על שולי הרווח. אפשר להריץ ככה את העסק קדימה ואפשר להגיע לרווחיות גם בשולי רווח כאלה ברמת הכנסות של 120–130 מיליון דולר ברבעון — אבל זה לא נכון ובריא".

"אנחנו חברת חומרה שדורשת הון עבודה גבוה שנמצאת בתעשייה של מכירת מוצרים עם שולי רווח בינוניים. אנחנו לא רואים דרך אפקטיבית להגדיל בצורה משמעותית את הון העבודה, ולכן קיבלנו סדרת החלטות שאנחנו מצמצמים. הורדנו תחזיות מרמה של 440 מיליון דולר בהכנסות השנתיות ל־400 מיליון דולר ואולי אפילו קצת פחות, כי אנחנו מעריכים שבתמהיל הזה נוכל להתחיל להעלות את שולי הרווח ולחזור לרמה של 28%. השינוי שעשינו הוא מאוד גדול, כמעט עצרנו את שריפת המזומנים. לאורך השנה הבאה אנחנו צפויים לשחרר 20–25 מיליון דולר מהון העבודה למזומנים וזה שם המשחק. לכן אנחנו מאוד רחוקים מאלווריון".

משנים דנ"א

אלא שהשינוי האמיתי בפעילותה של סרגון הוא לאו דווקא הורדת עלויות התפעול אלא הכתיבה המחודשת של הדנ"א הארגוני של החברה. לדבריו של פלטי, "אנחנו עושים המון עבודה בשטח של בחירת הלקוחות. אני אומר את זה ואני מתחלחל במובן מסוים כי זה נגד הדנ"א של החברה. גדלנו כי לקחנו כל דבר שהיה בשטח.

"המזל שלנו", אומר פלטי, "הוא שיש לנו הפריבילגיה לעשות את זה. אוהבים את המוצר שלנו ורוצים אותנו. במקומות מסוימים אמרנו ללקוחות שאנחנו מעלים את המחיר, אז במקום שיהיו לנו 60%–70% מההזמנות של לקוח מסוים, יש 40%. ייקח לזה זמן להשפיע כי יש לנו צבר הזמנות גדול, אבל נתחיל לראות את ההשפעה של זה ברבעון השני או השלישי בשנה הבאה".

אלא שאם לא די בכך, נאלצה החברה גם לרשום מחיקה של 19 מיליון דולר כתוצאה מחובות אבודים של לקוחות בוונצואלה, בעקבות הקושי של הלקוחות במדינה להשיג דולרים כדי לשלם לסרגון. קופת המזומנים של סרגון, שהכילה בסוף הרבעון השלישי 44 מיליון דולר, צפויה כעת להצטמק. "בוונצואלה היצרנים המקומיים קונים ציוד, ואחרי שהם מקבלים את הציוד, הם הולכים לממשלה ומבקשים אישור לקנות דולרים", מספר פלטי. "באמצע 2013 זה הפך להיות בעייתי, והחל מתחילת הרבעון הראשון חברות לא היו מסוגלות לקבל דולרים. כולם מוכנים לשלם לנו במטבע המקומי, אבל שערי המטבע שלהם מול הדולר לא מוגדרים".

לבסוף, מדבר פלטי על הסיכוי שסרגון תישאר חברה עצמאית בעוד חמש שנים: "אנחנו עדיין נהיה מומחים מספר אחת, רק יותר גדולים, אבל בשביל זה נצטרך להיות הרבה יותר יציבים. אני לא חושב שיש מי שירכוש אותנו".