האוזר מתנגד להחלת חובת דיווח על בתי השקעות

הצוות שהקימה מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן לפני שנה גיבש את המלצותיו המרכזיות לפיקוח על בתי ההשקעות, כך נודע ל"כלכליסט".

הוועדה בראשות אנדורן, שחברים בה גם דורית סלינגר, המפקחת על הביטוח, ופרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, מצאה כי הרחבת מנעד הפעילות של בתי ההשקעות (למשל כניסה לתחום הביטוח) בד בבד עם מגמת הקונסולידציה מביאה לניגודי עניינים.

חברי הוועדה גיבשו המלצות לרגולציה שתאפשר לפקח על פעילות אותם גופים פיננסיים גדולים, שכיום אינם נתונים לפיקוח של שום רשות ציבורית, אף שהחברות־הבנות שהם מחזיקים מפוקחות.

אחת ההמלצות המשמעותיות נוגעת לחובת הדיווח על תוצאות כספיות. בתי השקעות פרטיים (כגון פסגות, אלטשולר שחם, מור והלמן אלדובי), בדומה לחברות פרטיות, אינם נדרשים כיום לדווח על תוצאותיהם הכספיות ועל שכר הבכירים שלהם. סעיף זה היה סלע המחלוקת בין רשות ני"ע ובין אנדורן והמפקחת על הביטוח סלינגר. עמדתן של סלינגר ואנדורן היתה לגלות לציבור את הדוחות הכספיים של בתי ההשקעות, ולכל הפחות לגלותם לרגולטור, ואילו ברשות ני"ע התנגדו לכל חובת דיווח. בסופו של דבר גובשה פשרה ‑ להרחיב את חובות הדיווח לרגולטור. לא תהיה חובת דיווח לציבור הרחב.

המלצה שנייה עסקה בפיקוח על נושאי משרה. מינוי בכירים בבתי השקעות אינו מותנה כיום בעמידה בתנאי כשירות. ההמלצה בנושא זה היא להחיל על בעל תפקיד שיש לו השפעה ממשית על פעילות הגוף המפוקח את תנאי הכשירות הנדרשים ממי שהיה מכהן בתפקידו בגוף המפוקח. המינוי יהיה כפוף למנגנון האישור הקיים בגופים מפוקחים. עם זאת, הצוות מצא כי לגבי מנכ"ל של בית השקעות לא נקבעו תנאי כשירות מקצועיים, וספק אם ניתן לקבוע כאלו.

בנוגע לדרישות הממשל התאגידי, כיום תאגידי אחזקה בגופים פיננסיים, בדומה לחברות פרטיות, כפופים לדרישות פחותות מאלה שחברות ציבוריות כפופות להן. ההמלצה שהתגבשה מבקשת להחיל עליהם את דרישות הממשל התאגידי החלות על חברות אג"ח לפי חוק החברות, כמו מינוי דירקטורים בלתי תלויים, מבקר פנים, ועדת ביקורת ורו"ח מבקר. דירקטור חיצוני בתאגיד אחזקה לא יכהן ככזה בחברה־בת.

סמכות הפיקוח והאכיפה של הרשות לני"ע ואגף שוק ההון באוצר מופעלת כיום רק על הגופים המפוקחים, גם אם הפעילות מבוצעת על ידי בית ההשקעות המחזיק בגופים אלה. בנושא הפיקוח ההמלצה היא שרשות ני"ע או אגף שוק ההון יפעילו את סמכויותיהם גם על בית ההשקעות, אך רק בנוגע לפעילויות מהותיות, כגון ניהול סיכונים, ביקורת פנימית ותפעול.

מבחינת הדאגה ליציבות, הרגולטור הוא המעניק היתר שליטה לבעלי הגופים המפוקחים (כגון חברות הגמל והפנסיה). מתן היתר השליטה מבוסס על המצב הפיננסי של בעל השליטה ברגע מתן ההיתר. ההמלצה כאן היא להעניק למפקחת על הביטוח את הסמכות לבדוק את מצבו הפיננסי של בעל השליטה, למשל לבדוק את מצב ההון של חברת ההחזקה של חברת ביטוח.

מרשות ני"ע נמסר: "איננו מתייחסים לתכנים שנדונים במסגרת הדיונים עם האוצר. יש לשים לב להבחנה בין בתי השקעות שהם בגדר חברות ציבוריות לכאלה שנמצאים בבעלות פרטית".

שמואל האוזר צילום: אוראל כהן