דיסקונט לבנק ישראל: אמצו מדיניות הכוונה מראש להגברת הוודאות

שמיר מנתחת מהלך מקובל בשווקים הבינלאומיים של מדיניות הכוונה, על-מנת לעודד פעילות כלכלית ברמה של וודאות, כאשר כלי הריבית היה קרוב למיצוי. "אמצעי זה נועד להפחית הריביות הארוכות באמצעות השפעה על הריביות הצפויות, או על-ידי הגברת היציבות בשווקים והפחתת חוסר הוודאות, ומכאן הפחתת פרמיית הסיכון", כותבת שמיר.

על פי הסקירה של דיסקונט, בעולם מוכרות ארבע רמות של הכוונה, מהכוונה כללית, ללא מסגרת זמן ועמידה ביעדים מוגדרים, ועד הכוונה המותנית בפרמטרים כמותיים. שימוש בכלי ההכוונה נעשה בארה"ב, בריטניה, קנדה ועל-ידי הבנק האירופי (ECB).

"במקור נועד כלי זה לעודד פעילות כאשר כלי הריבית הגיע לכדי מיצוי, אך אנו עדים לשימוש מוגבר בו בתקופה האחרונה בארה"ב, לשם הכנת המשקיעים להעלאת ריבית. לפיכך, כלי ההכוונה הינו הולם בהחלט בעת הזו גם בישראל, תוך התאמתו למשק קטן ופתוח מוטה יצוא, כך שיכלול התייחסות לפערי הריבית מול ארה"ב ולשער החליפין. על אף שכלי זה משמש במקור אמצעי להרחבה כמותית, ולא זה הכיוון בישראל, הרי שאימוצו בטרם העלאת הריבית הראשונה, עשוי להפחית את רמת אי הוודאות ולמנוע התחזקות מחודשת של השקל, שתפגע בצמיחה ותקשה על השגת יעד האינפלציה. בנוסף, תתמוך ההכוונה בתשואות הארוכות", כותבת שמיר.

בדיסקונט ממליצים לכלול בהכוונה, בנוסף לפרמטרים מקומיים, גם פערי ריבית מול המשקים הגדולים או התייחסות לשער החליפין. כך לדבריהם תהיה לכלי מדיניות זה השפעה על הפעילות הכלכלית והאינפלציה דרך שער החליפין, ולא באמצעות הריבית לטווח ארוך.

שמיר מדגישה: "אין ספק, שהגורם החשוב ביותר להצלחת ההכוונה הוא האמינות, כיוון שנועדה להשפיע על הציפיות, זאת מבלי לוותר על מרחב של גמישות בתגובה להתרחשויות בלתי צפויות. לפיכך, לדעתנו, על בנק ישראל לשקול בחיוב אימוץ מדיניות ההכוונה".

נירה שמיר, הכלכלנית הראשית בדיסקונט צילום: ראובן קסטרו

המפקח על הבנקים דודו זקן שלח לבנקים בסוף השבוע האחרון טיוטה להוראה שבה הוא דורש מהם להגדיל את היקף ההון שהם מפרישים בגין הפסדי אשראי מ־1.2% מתיק האשראי ל־1.4%. משמעות ההנחיה היא שהבנקים יידרשו לבצע הפרשות חד־פעמיות בהיקף כולל של כ־300 מיליון שקל.

טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר בפסגות ברוקראז', התייחס בשיחה עם "כלכליסט" להיבט הבעייתי בהוראה של זקן. "ההוראה היא חלק מתהליך שבו הרגולטור ממשיך להתערב בהתנהלות של הבנק והמשקיעים מביעים חשש מהעניין. התחלנו עם הגדלת ההפרשה למשכנתאות ועכשיו אנחנו באשראי הצרכני והעסקי. המשקיעים מבינים שמי שמנהל את האשראי לבנקים זה בנק ישראל - ואותו מעניינת היציבות של הבנקים ולא המשקיעים. נכון לעכשיו קיימת אי ודאות בסקטור והיא גוררת אחריה כמעט את כל כל הסקטורים המקומיים. קשה מאוד לתמחר את חוסר הוודאות הזו, במיוחד שכמעט בלתי אפשרי לחזות מה יהיה הצעד הבא של הרגולטור. מבחינת המשקיעים, הם כנראה עוברים להשקיע בחלופות האחרות", אמר קלינגמן.

המפקח על הבנקים דודו זקן ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג צילום: ענר גרין, עומר מסינגר