נייר עבודה של הבורסה: מסחר במניות זרות בת"א יחסוך לציבור 80% מהעמלות

יוסי ביינארט, מנכ"ל בורסת תל אביב בשנה האחרונה, נחוש לקדם את המהלך שיאפשר למשקיעים ישראלים לסחור בבורסה הישראלית במניות ישראליות הנסחרות בבורסות זרות. ל"כלכליסט" נודע כי לקראת סוף 2014 שלח ביינארט נייר עבודה לפרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, שבו עולה הרעיון לאפשר למשקיעים פרטיים ומוסדיים בישראל לסחור במניות של חברות ישראליות שלא נסחרות בישראל דרך הבורסה המקומית, בשקלים.

לפי ממצאי נייר העבודה שנשלח להאוזר, מי שירוויח מהמהלך הם בעיקר משקיעים פרטיים שיוכלו לחסוך בין 73% ל־87% בעמלות ביצוע עסקאות במניות, זאת עוד לפני חיסכון בעמלות המרת מט"ח ודמי ניהול של פיקדון ני"ע זרים שגובים הבנקים בישראל עבור השקעה במניות זרות. גם למשקיעים המוסדיים, שזוכים בין כה וכה להנחות בעמלות הביצוע מהבנקים, הדבר יוביל לחיסכון משמעותי של 62% – ובאופן אבסולוטי עמלות של 0.07% לכל פעולה במקום 0.185% בחו"ל. מדובר בחיסכון של 1.1% מסך הנכסים, כ־173 מיליון שקל בהנחה של מכירה או קנייה של כל התיק (החיסכון תלוי בהיקף הפעולות שיבצעו המוסדיים). לכך יש להוסיף חיסכון בעמלות המרת מט"ח - שכן פעילות בחו"ל מצריכה המרת שקלים לביצוע העסקה.

מבדיקת חברת פרדיקטה דטה, האחזקות הבולטות של גופי הפנסיה הישראליים במניות של חברות ישראליות הנסחרות בחו"ל נאמדות בשווי של 1.69 מיליארד שקל נכון לסוף ספטמבר - מדובר במניות של חברות צ'ק פוינט, אמדוקס, אבן קיסר, וויקס, סודהסטרים, מלאנוקס, סינרון ומטומי. למגדל ביטוח האחזקה הגדולה ביותר בחברות אלו בשווי כולל של חצי מיליארד שקל, כשאחריה כלל והראל עם אחזקות נמוכות משמעותית של 152 מיליון שקל ו־137 מיליון שקל בהתאמה. האחזקה הגדולה ביותר של המוסדיים היא במניית מלאנוקס (700 מיליון שקל) וזאת בין היתר כיוון שמלאנוקס נסחרה בעבר גם בבורסה המקומית, ומנהלי ההשקעות החליפו את האחזקות בישראל במניות הנסחרות בחו"ל.

כולם מרוויחים?

בשלב ראשון מתמקד ביינארט בפתיחת אפשרות מסחר בבורסה המקומית במניות ישראליות שבחרו להנפיק את מניותיהן בחו"ל דוגמת צ'ק פוינט ומובילאיי, אך לא שולל כי בעתיד המשקיע הישראלי יוכל לקנות ולמכור מניות פייסבוק ואחרות בת"א ובשעות המסחר המקומיות.

ג'וליאן אסוס, יו"ר הברוקרים הפרטיים: "גם הברוקרים הפרטיים יכולים להיפגע מאובדן הכנסות, אבל אנחנו מסתכלים על טובת הבורסה ולכן תומכים במהלך"

המהלך יסייע גם להחייאת מחזורי המסחר בבורסה. בבורסה מעריכים כי המהלך יגדיל את מחזורי המסחר היומיים בת"א ב־35%. בבורסה מעריכים כי המהלך יגדיל את נפחי המסחר במניות של החברות אלו, שכן הוא לא יבוא על חשבון המסחר בהן בארה"ב אלא בנוסף. זאת פשוט משום שלמשקיעים הישראלים יהיה יותר קל ונגיש להשקיע בהן. המהלך, אם ייושם, הוא צעד אחד להגשמת תוכנית ביינארט, כי חברות תעודות סל יוכלו להרכיב בקלות מדד של חברות הייטק, למשל על חברות ישראליות הנסחרות בארץ ובחו"ל. אחרי מדד שכזה יוכלו לעקוב גם משקיעים זרים, שייחשפו דרכו לא רק לישראליות הנסחרות בחו"ל אלא גם לאלו הנסחרות בישראל.

לדברי ג'וליאן אסוס, יו"ר איגוד הברוקרים הפרטיים החבר גם בדירקטוריון הבורסה, "ההתלבטות כרגע היא אם לאפשר את המסחר במניות אלו רק למשקיעים מתוחכמים, או גם למשקיעים פרטיים מהציבור הרחב. יתכן שלאפשר לכלל המשקיעים להשקיע במניות דורש חקיקה ולכן יותר זמן". ל"כלכליסט" נודע כי ברשות ני"ע חוששים מלאפשר ל"גב' כהן מחדרה" להשקיע במניה של חברה ישראלית שנסחרת בחו"ל שהתשקיף שלה וכל הדיווחים שלה ניתנים באנגלית ופחות נגישים. ברשות חוששים בעיקר מהעובדה שחברות שנסחרות בחו"ל לא נתונות לפיקוחה ולחובות הדיווח שלה. הדבר הופך את המשקיע המקומי לתלוי ברגולטורים זרים, תחום שכלפיהם אין לרשות שום סמכות.

גורמים בבורסת ת"א מציינים כי בתי המשפט בישראל מאפשרים כבר היום למשקיעים ישראלים לתבוע חברות הנסחרות מחוץ לישראל, ומזכירים כי קיימים כללים המגנים על המשקיעים בנושא זה. יתרה מכך, כבר היום יכול משקיע פרטי לרכוש מניה של חברה ישראלית הנסחרת בחו"ל דרך הבנק, אלא שכעת הוא משלם עמלות קנייה ומכירה גבוהות ועמלות המרת מטבע גבוהות כמו גם דמי ניהול עבור ניהול תיק ני"ע זרים, שכעת יכולים להיחסך.

הבנקים שותקים

ככל הידוע, הבנקים שנציגיהם מהווים רוב בדירקטוריון הבורסה מסתייגים מהמהלך. זאת כיוון שההכנסות שלהם מעמלות קנייה ומכירה ומעמלות המרת מט"ח צפויות להיפגע. לדברי אסוס, "לא שמעתי שום התנגדות למהלך מצד גורם בנקאי. כדירקטוריון אמרנו שאנחנו תומכים במהלך. אנחנו בדרך כלל שומעים אם בנקים רוצים לשים רגל למהלך כזה או אחר על הפרק. גם אנחנו כברוקרים פרטיים יכולים להיפגע כי הגופים המוסדיים והציבור מבצעים דרכנו רכישות של מניות אלו, אבל אנחנו מסתכלים על טובת הבורסה ולכן תומכים במהלך".