"3% מתיק הנוסטרו שלנו במניות, וזו גישה שמרנית מדי"

"המשקיעים והפעילים בשוק ההון היום מביטים בערגה על הימים של הפעם. הם מביטים בריביות של אז, בתנודתיות של אז. העולם הפך להיות תזזיתי ודינמי. כמויות אדירות של אינפורמציה והכל צריך להיות מהיר", אמר ראש החטיבה של לאומי שוקי הון איתי בן זאב ל"כלכליסט". זאת בעקבות החלטת הבנק המרכזי בשוויץ לבטל את התקרה על הפרנק השוויצרי, החלטה שהביא לזינוק בערכו של המטבע.

"זו היתה רעידת אדמה עולמית, כמו שמישהו מכבה את האור, ברבור שחור", אמר בן זאב. "שוק המט"ח העולמי מגלגל 5 טריליון דולר מסחר ביום. הוא שוק מאוד נזיל ומאוד משוכלל, אבל מה שקרה טרף את הקלפים". 

המהלך השוויצרי הפתיע אתכם?

"מאז 2008 אנחנו בכוננות כל הזמן. זו שנה ששינתה סדרי עולם. מאז אנחנו גם חשופים ליותר רגולציה ישראלית ורגולציה עולמית, לאיומים ולהזדמנויות טכנולוגיות וללקוחות שדורשים דברים אחרים. כבר אין דבר כזה שגרה".

"קח את גמר גביע המדינה", אומר בן זאב, חובב ספורט מושבע, שאביו ברי בן זאב, לשעבר בכיר בבנק הפועלים, מכהן היום כיו"ר הפועל תל אביב בכדורגל. "יש קבוצה עדיפה וקבוצה פחות טובה, אבל במשחק אחד הכל יכול לקרות. ככה זה כאן. האתגר שלנו הוא לייצר לעובדים את הדריכות, ההבנה והריגושים של גמר גביע".

3 מיליארד שקל מתיק הנוסטרו נמצאים במניות

בן זאב מנהל את תיק הנוסטרו של בנק לאומי — תיק של 100 מיליארד שקל, שמחצית ממנו היא ני"ע. נכון לספטמבר 2014, הבנק החזיק בתיק הנוסטרו מניות בהיקף של יותר מ־3 מיליארד שקל. החשיפה המנייתית של הנוסטרו בלאומי היא הגדולה ביותר מבין הבנקים הישראליים.

"דרך ההסתכלות על מניות היא לא נכונה", אומר בן זאב. "אנחנו בנק ואנחנו צריכים לנהל את הכסף. לקוחות מפקידים כסף לטווח קצר ולוקחים הלוואות לטווח ארוך, נוצר פה פער שצריך לנהל אותו. חלק לא קטן מהנוסטרו נועד לתפעול השוטף של הבנק כדי לנהל את החשיפות האלה. כשמבינים שזה חלק מהתפקיד של הנוסטרו, אז מסתכלים על 3 מיליארד שקל מתוך 100 מיליארד שקל — זה 3% בסך הכל וזה מצביע על גישה שמרנית, אולי אפילו שמרנית מדי".

בן זאב משמש גם כדירקטור מטעם לאומי בבורסה לני"ע. לאחרונה נחשף ב"כלכליסט" נייר עמדה של הבורסה שלפיו יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה, נחוש לקדם מהלך שיאפשר למשקיעים ישראלים לסחור בבורסה המקומית במניות ישראליות הנסחרות בבורסות זרות. לפי ממצאי נייר העבודה שנשלח ליו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר, המשקיעים הפרטיים יהיו המרוויחים העיקריים מהמהלך. המשקיעים יוכלו לחסוך בין 73% ל־87% בעמלות ביצוע עסקאות במניות, זאת עוד לפני חיסכון בעמלות המרת מט"ח ודמי ניהול של פיקדון ני"ע זרים שגובים הבנקים בישראל עבור השקעה במניות זרות.

צילום: אוראל כהן

המהלך של ביינארט יכול לעקוף את הבנקים ולפגוע ברווחיות?

"ההנחה שלי היא ששום דבר לא יעקוף את הבנקים. אנחנו צריכים לחשוב מה טוב לצרכן ולמשק. העמלות בשוק הישראלי הן נמוכות אבסולוטית גם בהשוואה לעולם".

ובכל זאת הנייר מדבר על חיסכון למשקיעים?

"אני לא יכול להתייחס לנייר כי לא ראיתי אותו, אבל באופן כללי זה בדיוק כמו שמדברים על למה בנקים זרים לא ייכנסו לפעילות קמעונאית בארץ. הם לא נכנסים בגלל סיבה אחת, בסופו של דבר. הבנקים הזרים, ובמיוחד האמריקאיים, הם מונחי רווח, ואם הם היו חושבים שיש פה מרווחים ועמלות, הם כבר היו נכנסים. אבל הם מזהים מבחינה כלכלית שיש פה עמלות ממוצעות וסל שירותים איכותי, ולכן אין להם לאן להכנס".

אולי הם לא נכנסים בגלל חסמי כניסה גבוהים ושליטה של הפועלים ולאומי בשוק הקמעונאי?

"עשו פה שורה של צעדים שיאפשרו לעבור בין הבנקים בקלות. אם בנקים זרים היו מעוניינים, הם היו יכולים להיכנס. אותו דבר בשוק ההון, בגלל תחרות וצעדים רגולטוריים מחירי העמלות כן ירדו. הדברים הרבה פעמים יותר מורכבים ממה שהם נראים. בסופו של דבר, אנחנו נותנים סל שירותים מאוד רחב וגם לזה יש עלות".

הסטודנטית קארין שניידרמן: בתקופה האחרונה השקתם מערכת חדשה בשם טרייד און — מה הציפיות ממנה?

"טרייד און היא דוגמה לחדשנות של הבנק בהצעת הערך ללקוחות. העולם הולך לכיוון שבו צריך להנגיש ללקוח את הבנקאות המתקדמת. הרעיון הוא שהלקוח יוכל בזמן אמת, כשיש אירוע בשווקים, לעשות את הפעולה בקליק. העובדים פה יהיו פנויים לעסקאות מורכבות יותר ולניהול חשיפות כולל".

"מתחילים לפחד מעולם דפלציוני"

"רוב האנשים בישראל לא מבינים את המשמעות של ריביות נמוכות ומה זה אומר על החיסכון והפנסיה שלנו", אומר בן זאב. "זה נושא מהותי. אם התשואות הנמוכות של אג"ח ממשלתיות יישארו ברמות האלה, המדינה תצטרך לשאול את עצמה ברצינות איפה היא רוצה לעמוד בנושא הזה".

מה דעתך על מדיניות הריבית של בנק ישראל?

"הורדת הריבית היתה צעד מתבקש. אני לא חושב שיש מישהו שיגיד לך שזו היה טעות. ישראל היא חלק מהעולם וסביבת הריביות נמוכה בעולם כולו. גם התשואות הנמוכות הן כמובן לא רק בעיה ישראלית. אם משווים תשואה של אג"ח ממשלת ישראל לעולם, למרות השפל שאנחנו נמצאים בו, אנחנו מעל מדינות אחרות. יש כאלה שיגידו שבאופן יחסי, התשואה של ישראל עוד גבוהה".

בסוף ינואר הודיע הבנק המרכזי של ארה"ב על השארת הריבית האמריקאית על 0%, ואמר כי צריך להתאזר בסבלנות עד להיווצרות אקלים שיתאים להעלאת הריבית. כבר במחצית 2014 היו כלכלנים ובתי השקעות שהעריכו כי המגמה של ריביות אפסיות תתהפך באמצע 2015.

"זה ייקח זמן עד שנראה העלאות ריבית", אומר בן זאב בביטחון. "אמצע 2015 נראה לי תרחיש אופטימי מדי. במובן מסוים ההרחבה הכמותית באירופה וההודעה של הבנק המרכזי השוויצרי תומכות דווקא בכיוון הפוך. אם ההסתברות להורדת ריבית בישראל היתה אפס, אז עכשיו היא קצת מעל האפס".

למה הריביות עדיין נמוכות נמוכות ברחבי העולם?

"זה נובע מהמון סיבות. כשהתחילו עם ההרחבות הכמותיות לפני שבע שנים, חשבו שזה יוביל להתפרצות של האינפלציה, אבל בפועל קרה ההפך ומתחילים לפחד מעולם דפלציוני. מחירי הסחורות משתנים ומספיק להסתכל על הנפט ועל השאלות הפוליטיות שהוא מעורר. ברמה העולמית, אם בעבר אמרו שמדינות ה־BRICS יהיו מנוע הצמיחה ואחר כך ציינו שזאת תהיה קבוצת מדינות אחרת, עכשיו מתחילות להיגמר המדינות שיכולות להיות קטרי הצמיחה של העולם".