אורנשטיין: "צריך לתת שכר גבוה יותר לעו"ד בהסדרי חוב"

שופט הפירוקים איתן אורנשטיין, שניצח על הסדר החוב באי.די.בי שהפקיע את השליטה מידיו של נוחי דנקנר, נותן רוח גבית לקולגות שלו לשעבר, עורכי הדין. ביולי 2014, במסגרת דיוני ועדת אנדורן, שגיבשה מסקנות לשיפור הליך הסדרי החוב בישראל, התייחס השופט לרצון הוועדה להגביל את שכר הפונקציונרים שפעילים בשוק הסדרי החוב, ובראשם עורכי הדין של הצדדים, רואי החשבון, המומחים הכלכליים והפיננסים והנאמנים.  

כל אלה מחייבים סכומי עתק לפי שעה, ולפיכך אין להם אינטרס לקצר ולהביא לסיומו את ההליך, ולבסוף שכרם נגרע מקופת הנושים, בעיקר מנהלי כספי ציבור - ובמילים אחרות, מכספי החוסכים. במסגרת מסקנות הביניים הוצע להגביל את שכר בעלי התפקיד לפי שכר היועצים המשפטיים בחברות ממשלתיות, שעומד על כ־400 שקל לשעה. "אם אנחנו רוצים בעלי תפקידים שיקדישו מזמנם והם הולמים וראויים, צריך לתת להם שכר יותר גבוה. זה לא יעבוד בשכר נמוך. התיקים קשים ומורכבים. אם השכר ראוי גם התמורה ראויה, ונהפוך הוא", אמר השופט בפרוטוקול השימוע שלו בפני הוועדה.

הוועדה בראשות יעל אנדורן, מנכ"לית משרד האוצר, לא קיבלה את עמדתו וקבעה כי שכרם של אלה יוגבל לתעריף יועצים משפטיים בחברות ממשלתיות, אלא אם רוב הנושים יכריעו אחרת. מעבר לכך תוטל תקרה על רף ההוצאות המקסימליות לכל הסדר לפי גודלו. כך או כך, יישום מסקנות הוועדה הושהה על רקע הבחירות לכנסת.

אורנשטיין הסתייג גם מהפקעה אוטומטית של השליטה מידי בעל שליטה במקרה של כשל פירעון, שהוגדר כאי־תשלום חוב במשך יותר מ־45 יום. "לפעמים יש לזה יתרון", אמר אורנשטיין, וציין כי באלביט הדמיה למשל נקבע כי אם בעל השליטה מוטי זיסר לא יישאר בחברה — אין לה תוחלת. "אני לא חושב שלכל אחד יש תחליף בסופו של יום", אמר השופט.

ביהמ"ש שמר על כוחו

כפי שנחשף ב"כלכליסט" ערב פרסום מסקנות הוועדה בנובמבר 2014, לחציו של אורנשטיין הובילו לשינוי מהותי בדו"ח הסופי. בדו"ח הביניים נידונו שתי חלופות, האחת כללה הפקעה אוטומטית של השליטה מידי בעליה ומנהליה במקרה של כשל פירעון והעברתה לידי מנהל מיוחד שימנה כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר). תחת זאת נבחרה החלופה השנייה, שלפיה אי־תשלום יחייב את הנושים לפנות לבית המשפט, שיכריע בעניין. הכוח של בית המשפט נותר בעינו.

במהלך השימוע תקף אורנשטיין את כוונת הוועדה לתת סמכויות לכונס הנכסים הרשמי. "נתתם לכנ"ר מעמד שונה מהמעמד החוקי שלו. לפי המלצות הוועדה הוא בעצם שופט, הוא קיבל סמכויות הכרעה ואני חושש מזליגה מבית משפט לעבר הקניית סמכויות שיפוט לרגולטורים בעניינים שאינםמן הדין. לא מדובר בהליך שהמדינה היא צד לו, אלא על סוג של סכסוך מחלוקת אזרחית, בין משקיעים, מוסדיים וכו'". בהמלצות הסופיות הכנ"ר אכן הודר מההליך ובית המשפט קיבל לידיו את המושכות.

"לא בהכרח צריך לירות"

אורנשטיין חידד את החשש מפני העברת שליטה אוטומטית במקרה של כשל תשלום החוב: "לא בהכרח צריך לירות את הכדור. לא שילמו את החוב 45 יום? רגע רגע, בואו נראה מה קרה, למה, אולי יש איזו בעיה אובייקטיבית. מה רצים ישר בכל הכוח לצעדים בלתי הפיכים? לך תחזיר את זה אחורה אחר כך. הבורסה תעצור להם (את המסחר בנייר הערך — ר"ב), הכל יקרוס, המניות יירדו, האג"ח יירדו. זה צעד בלתי הפיך ויש להיזהר מאוד".

על הסמכויות הנגזלות מהנושים אמר אורנשטיין: "מה הכנ"ר מבין בזה בכלל? אולי הנושים מסכימים לדחיית תשלומים? כדי למנות מישהו שיתפוס את מקום הדירקטוריו, צריך לקרות אירוע מאוד קיצוני. נכון שהיום הנושים מסכימים להארכה ועוד הארכה של התשלום, ואני עומד משתאה. אבל מחזיקי האג"ח כנראה עושים חשבון שכדאי להם לתת עוד אורך חיים. זה שיקול דעתם". בעניין זה סיכם השופט: "הכסף הוא של מחזיקי האג"ח, לא שלי ולא של אף אחד אחר, לכן יש להם משקל ומעמד רציני בנושא הזה".

יעל אנדורן מנכ"לית משרד האוצר צילום: עומר מסינגר