אם כבר אשה בדירקטוריון - אז רק דח"צית

למרות המודעות הגוברת לקידום נשים בכל תחומי התעסוקה ודרגות הניהול, מעדיפים בעלי השליטה בחברות הציבוריות נציגות גברית בדירקטוריון. כך עולה מנתונים שאספה חברת הייעוץ לגופים המוסדיים אנטרופי.  

מהמדגם של אנטרופי, שכלל את 359 החברות הגדולות במשק, עולה כי נכון לסוף 2014, רק 20% מחברי הדירקטוריונים בחברות ציבוריות הם נשים. במדגם שערכה רשות ני"ע ב־2011 באותו הנושא, בכל החברות הציבוריות באותה העת (3,718 חברות, למעט חברות דואליות, אג"ח ושותפויות) היוו הנשים 18% מחברי הדירקטוריון.

תמונה חריפה יותר עולה כשבוחנים את ייצוג הנשים בתפקיד יו"ר הדירקטוריון, שם רק בתשע חברות (2.5% מהחברות במדגם) מכהנות יושבות ראש נשים. אלא שאם לא די בכך, רוב הנשים שמשמשות כיושבות ראש הן לא יושבות ראש שכירות שנבחרו על ידי בעל השליטה בשל איכויותיהן, אלא מדובר בנשים הנמנות עם בעלי השליטה בחברה.

לדוגמה, ליאורה עופר היא יו"ר חברת הנדל"ן מליסרון, אך היא גם בעלת השליטה בחברה. למעשה, רק שתי נשים מתוך התשע המכהנות כיושבות ראש מתוך המדגם, הן יושבות ראש שכירות. מדובר בנחמה רונן, יו"ר חברת ממן, ודבורה יצחקי, המכהנת כיו"ר חברת המשביר 365. במדגם שערכה הרשות ב־2011 נמצא כי רק ב־3% מכלל החברות הציבוריות יש יושבות ראש, 53% מהן בעלות השליטה או ממשפחת השליטה. המדגם של אנטרופי שהתרחש שלוש שנים מאוחר יותר, לא משנה הרבה את הסטטיסטיקה העגומה הזו. 

צילום: שאטרסטוק

כוכבות דח"ציות תודה לאל על חקיקה

אנטרופי מצאה, עם זאת, כי שיעור הנשים מכלל הדח"צים הוא 33% ומתוך כלל הנשים שמכהנות כדירקטוריות, 48% הן דח"ציות. הדירקטור החיצוני בחברה ציבורית הוא בעל תפקיד רגיש מאוד, שכן עליו לייצג את אינטרס בעלי מניות המיעוט בדירקטוריון למול אינטרס בעל השליטה. לפי חוק, צריכים להיות שני דירקטורים חיצוניים בדירקטוריון של חברה ציבורית.

הסיבה המרכזית לייצוג הגבוה יחסית של נשים כדירקטוריות חיצוניות היא ככל הנראה לא העדפת נשים כדח"ציות מצד בעלי השליטה, אלא מכוח התערבות חקיקתית. תיקון 16 לחוק החברות שנכנס לתוקפו בתחילת 2012 קבע כי בחברה שבה כל חברי הדירקטוריון הם גברים, יהיה הדח"צ הממונה אשה. אלא שהסעיף המדובר לא הספיק כדי לעודד ייצוג נשי. לפי נתוני רשות ני"ע, נכון לסוף 2011, נשים היוו 29% מכלל הדח"צים. אמנם בשיעור גבוה משמעותית מהייצוג של נשים בדירקטוריון באופן כללי, אך עדיין ייצוג חסר ביחס לשיעורן באוכלוסייה (50%).

גל סטאל, יו"ר אנטרופי תולה את הבעיתיות בהיעדר תהליך סדור של בחירת הדירקטורים. "תהליך בחירת הדירקטורים בחברות הציבוריות צריך לעבור שינוי משמעותי. התהליך כיום לא סדור ולא תמיד מבוסס על בסיס פרמטרים מקצועיים. לפיכך, מוצאים דירקטוריונים רבים בייצוג חסר של נשים – זו רק השתקפות נראית לעין ובולטת של הבעיה. אין ספק, שאם תהליך בחירת הדירקטורים היה יותר מקצועי התוצאה המיידית היתה כי ייצוג הנשים היה גדל. תהליך שבוחן את המועמדים על פי קריטריונים שנקבעו מראש, על פי כישוריהם והשכלתם היה מבטל כליל את העניין המגדרי ומביא לביטוי באופן מלא את יכולותיהן של הנשים במגזר העסקי".

במסגרת תיקון 16 לחוק החברות, חודד החוק והבהיר כי בחברה שבה כל חברי הדירקטוריון שאינם בעלי השליטה או קרוביהם הם גברים, תמונה דירקטורית חיצונית אשה. הרעיון היה לנטרל נוכחות נשים בדירקטוריון שמקורה בקשרי בעלות, ולהתייחס רק למינויים מקצועיים של נשים בדירקטוריון. תיקון 16 הוא גם הסיבה שלפי נתוני אנטרופי רק ב־1.4% מהחברות (ארבע חברות מתוך המדגם: ישראמקו, סקיילקס, בראק NV ורבל) אין ייצוג נשי כלל, נתון שצפוי להשתנות כשיגיע הצורך למנות דירקטורים חיצוניים חדשים בחברות אלו — לפי דרישות החוק.

לצורך מינוי דירקטור רגיל (שאינו דח"צ) חוק החברות לא מעמיד דרישות רבות למעט היותו בגיר שאין לו עבר של הפרות של חוק ניירות ערך. למינוי דח"צ הדרישות כבדות יותר, והוא צריך להיות או בעל כשירות מקצועית ( המוגדר כבעל תואר במינהל עסקים, כלכלה, חשבונאות, משפטים או מינהל ציבורי, ואם אין לו תואר, אז מחזיק בניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד בכיר בתחום ניהולי) או להיות בעל מיומנות חשבונאית ופיננסית. כלפחות אחד הדח"צים בדירקטריון צריך להחזיק במיומנות שכזו.

לפי חוק, אף שהדח"צ צריך לשרת את האינטרס של בעלי מניות המיעוט, מי שמציע אותו לאישור האסיפה הכללית של בעלי מניות המיעוט הוא בעל השליטה, המחזיק גם ברוב באסיפה הכללית. עם זאת, לפי חוק, כדי לחדש קדנציה של דירקטור חיצוני לכהונה שנייה ושלישית, עליו לזכות באישור בעלי מניות המיעוט (וקולו של בעל השליטה לא נספר).

חמישית בכל מקום בעיה רוחבית, לא ענפית

באחרונה הקימה אנטרופי מאגר דירקטורים חיצוניים במטרה לעודד חברות לבחור מתוכו דירקטורים חיצוניים. באנטרופי מבקשים גם לעודד את בעלי מניות המיעוט להציע לחברה דירקטורים מתוך המאגר במקום שבעל השליטה הוא שיציע אותם. אם בעלי מניות המיעוט יפעילו את כוח ההשפעה שלהם, הם יוכלו לעודד מינוי דח"צים שהם בוחרים וגם יוכלו לתמוך בייצוג נשי.

מהנתונים של אנטרופי עולה כי לא נמצא שוני מהותי בשיעור הייצוג של נשים בדירקטוריון על בסיס פילוח ענפי, למעט שיעור מעט גבוה יותר בבנקים (מהוות 23% מהדירקטוריון בממוצע) ובחברות הביומד (22%) ושיעור נמוך יחסית בענף חיפושי הגז והנפט (16%) לעומת הממוצע הכלל ענפי (20%).