מעצמת אנרגיה: סין בדרך להשתלט על שדה נפט וגז מהגדולים בעולם

פעילות נמרצת של סין להשתלטות על שטחים בים סין הדרומי בשנה האחרונה הציפה מחדש את הסכסוך הוותיק של מדינות האזור על איי ספראטלי, ומצביעה על נחישותה לנצל את מאגרי הנפט והגז האזוריים כדי להפוך למעצמה אנרגטית.

צילומי לוויין שפרסם בפברואר המגזין הביטחוני הבריטי "IHS Jane’s 360" ממחישים היטב את המהלך הדרמטי של הסינים. בתמונות נראים שלושה איים מלאכותיים שהקימה סין על שוניות ואשר חושפים את מה שנראה כפעילות שיטתית מואצת ליצירת רצף טריטוריאלי. "יש כאן תוכנית לבניית מבצרים ימיים ואוויריים שישמרו על השטח ויגנו על האינטרסים הסיניים", כתב העורך הבכיר של המגזין, ג'יימס הארדי.

מסלולי נחיתה למפציצים

התבטאות דומה השמיע בחודש שעבר מפקד הכוחות האמריקאיים באוקיינוס השקט, האדמירל הארי האריס, שדיבר על פעילות רחבת־היקף של דחפורים באיים המלאכותיים להקמת תלוליות עפר ובהמשך גם מבנים. אחד האיים, למשל, צמח משטח קטן של 380 מ"ר למגרש מלבני בשטח 69 קמ"ר - כמו 14 מגרשי כדורגל.

צילום: אימג'בנק, Gettyimages

ידיעות על התרחבות סינית באזור צצו לפני כשנה, כאשר שר החוץ של הפיליפינים חשף במאי 2014 כי סין בונה על אחד האיים מסלול נחיתה למטוסים. על פי פרסומים בתקשורת האוסטרלית, המסלול מסוגל לקלוט מפציצים כבדים של צבא סין בדרכם למדינות דרום־מזרח אסיה ואוסטרליה. "על האיים נבנים משטחי נחיתה למסוקים, מסלולי המראה למטוסים, מעגנים לסירות ומבנים שיכולים לשכן כמות גדולה של חיילים", אמר הארדי.

"הפיתוח של האזור מתרחש בקנה מידה גדול יותר ובקצב מהיר מכפי שחשבנו", אמר לרויטרס דיפלומט מערבי שביקש להישאר בעילום שם. "במידה רבה זה יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להתנגד להשתלטות הסינית באזור".

איי ספראטלי ניצבים במוקד סכסוך ותיק בין מדינות אזור דרום־מזרח אסיה, הנאבקות על הריבונות בים סין הדרומי. מדובר בקבוצה של 750 איים קטנים המצויים ליד חופי מלזיה והפיליפינים, חלקם לא יותר מאשר שוניות וסלעים גדולים המציצים מהים. האיים, שברובם לא מיושבים, נחשבו כמעט חסרי ערך עד שהתגלו בהם שדות נפט וגז טבעי.

על פי הערכות מדובר במרבצי נפט וגז בהיקף של 17.7 מיליארד טונות, מספר ארבע בעולם ויותר מכל העתודות של כווית. אף שהאיים לא נמצאים בריבונות שום מדינה, לא פחות משש מדינות תובעות בעלות עליהם ועל סביבתם: סין, וייטנאם, הפיליפינים, טייוואן, מלזיה וברוניי. על פי החוק הבינלאומי, שליטה ביבשה מקנה לריבון זכויות על מדף היבשת - השטח הימי הסובב את האי - כולל הפקת המשאבים הטבעיים המצויים בו.

מחקר שערך משרד האנרגיה האמריקאי ביוני 2014 מצא כי מרבית מרבצי הגז והנפט באזור מצויים בשטחם של המדפים היבשתיים באיים. לכן, כל אי שמדינה משתלטת עליו או מקימה אותו, מגדיל את הרדיוס של עתודות הנפט והגז שלה.

עבור סין מדובר בהזדמנות חסרת תקדים לספק את צריכת הנפט העצומה שלה. שאר המדינות רואות בנפט ובגז המצויים בין האיים את מה שיזניק את כלכלתן החלשה. לצד מאגרי האנרגיה מדובר באחד מנתיבי הסחר הימי החשובים באזור. כ־90% מהסחר של חמש המדינות המתחרות על השטחים הללו מתבצע דרך ים סין הדרומי באזורים הנושקים לאיים. פגיעה בתנועת הסחורות באזור תהיה אסון כלכלי עבור המדינות הללו.

וייטנאם היתה הראשונה לזהות את הפוטנציאל כאשר החלה לערוך קידוחים בסמוך לאיים בשנות התשעים, מה שגרם למתיחות מול סין. סין הגיבה על ידי קידום הסכמים עם חלק מהמדינות, אך כולם הופרו, בעיקר על ידי סין עצמה.

בשנה החולפת החלה סין לממש את מה שהיא מכנה ריבונותה על האיים, בעיקר על ידי תגבור כוחותיה באזור וביצוע תמרונים צבאיים באופן שיטתי.

לצד ההשתלטות הצבאית סין גם מנהלת מאבק מדיני על גורלם של האיים. טענותיה נשענות על מפת תשע הנקודות משנת 1940, המציירת קו דמיוני שתוחם את מה שהסינים מכנים לשון הפרה - הטריטוריה הסינית. נכון להיום מתנהל קרב משפטי בין סין ובין שכנותיה, שבו מעורב גם משרד החוץ האמריקאי, על חוקיות מתווה תשע הנקודות.

"סין מגיבה באסרטיביות, שלא נאמר באגרסיביות, לתביעות הבעלות על השטח של שכנותיה", אמר לבלומברג סטיבן האדלי, לשעבר היועץ לביטחון לאומי של הנשיא בוש בנובמבר. "הם מקווים שגישה זו תגרום להן לסגת ולהתקפל".

ואולם, התנהלותה של סין גרמה דווקא למתחרות להציג קו לוחמני במה שמצטייר עתה כמירוץ חימוש אזורי. כך למשל, וייטנאם השתלטה בשנה החולפת על 29 איים סמוך לחופיה, וטייוואן ערכה תמרונים באש חיה בנובמבר.

מאבקן של חלק מהמדינות המתנגדות לסין מקבל רוח גבית חזקה מוושינגטון. אחרי שבתחילת 2012 שיגר הנשיא אובמה חיילים לבסיס הנחתים של ארה"ב בעיר דארווין שבאוסטרליה ובהמשך תגבר את הכוחות המוצבים גם באי גואם, ביפן ובתאילנד, לדברי אדמירל האריס מתכננת ארה"ב עד 2020 להעביר 60% מהכוח הימי שלה לאזור. במקביל חתמה ארה"ב על שורה של הסכמים ביטחוניים עם המדינות המתחרות בסין, כולל הפיליפינים והיריבה ההיסטורית וייטנאם. הצעדים נועדו לאותת לסינים שהאמריקאים מעוניינים לשמור על נוכחותם בדרום־מזרח אסיה כדי להרתיע אותה מפני המשך ההשתלטות על האיים.

פגיעה באינטרס אמריקאי

לא מדובר באלטרואיזם מדיני, אלא בהגנה על מה שארה"ב רואה כאינטרס אמריקאי שייפגע, אם תצליח סין להשתלט על נתיבי הסחר ומרבצי הנפט והגז. "השגשוג והביטחון של אמריקה קשורים קשר הדוק לדרום־מזרח אסיה", אמר קרי בביקורו בבייג'ינג בנובמבר האחרון. "אובמה הורה לי להכפיל את המאמצים שלי באזור בשנתיים הקרובות". גישה זו משתקפת גם בהקצאות המשאבים המופיעות בתקציב האמריקאי ל־2015–2016 שאותו הגיש הנשיא אובמה לקונגרס בפברואר.

בשנה החולפת הוגשו כמה הצעות להסדרת השליטה על האיים, על פי רוב בעידודה של ארה"ב, במסגרת מפגשי מדינות דרום־מזרח אסיה (ASEAN) והפורום לשיתוף פעולה כלכלי אסיה־האוקיינוס השקט (APEC). ואולם אף אחת מהן לא הניבה פירות, בעיקר בשל התנגדותה של סין. בהיעדר פתרון דיפלומטי נראה לעין, נראה שגורלם של איי ספראטלי יוכרע על ידי קביעת עובדות בשטח. בפרקטיקה הזו לסין יש יתרון מובהק, ונראה כי כרגע הכדור נמצא בידיים שלה. "הצעדים שאותם תנקוט יהיו האינדיקציה הטובה ביותר אם פנינו לעימות או לשיתוף פעולה", לפי האריס.