המירוץ לתשואה: הבנקים מפנים את הגב לאג"ח מדינה

סביבת הריבית הנמוכה ועודף הנזילות דוחקים את הבנקים לעבר השקעות בעלות סיכון גבוה יותר. דו"חות 2014 מגלים כי במהלך השנה הבנקים שמו יותר ויותר כסף מתיק הנוסטרו שלהם במניות ובאג"ח הקונצרניות, ואילו פחות כסף נמצא באפיק חסר הסיכון של האג"ח הממשלתיות. בעוד חלק מהתזוזות נועד למזער חשיפות שונות לריבית ולמדד, חלקן נעשה כדי להשיג מרווח גדול יותר.

במבט כולל על ענף הבנקאות, יתרות האג"ח הממשלתיות שמחזיקים הבנקים עמדו על כ־103 מיליארד שקל ב־2014 — ירידה של 17% לעומת 2013. מנגד האחזקות באג"ח הקונצרניות ובמניות זינקו ב־28% והסתכמו ב־24 מיליארד שקל. שינויים אלו מתבטאים כמובן בתמהיל התיק. חלקו של הנתח הקונצרני והמנייתי במערכת הנקאית כולה עלה ל־14% בהשוואה ל־10% ב־2013. תיק הנוסטרו היווה גם למקור לא מבוטל של הכנסות ב־2014. 1.43 מיליארד שקל, שמהווים 22% מהרווח הנקי הכולל של המערכת הבנקאית הגיעו מרווחי הון בתיקי הנוסטרו. את המגמה הוביל בנק לאומי, בניהולה של רקפת רוסק־עמינח, שרשם רווחי נקי של 680 מיליון שקל מתיק הנוסטרו בניהולו.

תיקי הנוסטרו הסחירים של הבנק נועדו בעיקר כדי לנהל את חשיפות הריבית, המח"מ והנזילות של הבנק. כלומר, באמצעות תיקי הנוסטרו הבנקים מאזנים בין הפער שנוצר בין מקורות הכסף, הפיקדונות שלרוב מתאפיינים בהפקדות לזמן קצר, לשימושי הכסף של הבנק — ההלוואות שניתנות לטווח ארוך יותר במיוחד עם עליית הנפח בפעילות המשכנתאות. אך הריבית הנמוכה פוגעת באופן דרמטי בהכנסות הבנקים מריבית ושוחקת את מרווח הריבית של הבנקים — אותו מרווח שהבנקים שואפים לייצר בין המחיר שהם משלמים על פקדונות ואג"ח לריבית שהם מקבלים על הלוואות והשקעות.

כך, במטרה לשפר את מרווח הריבית הבנקים, מגדילים בתיק הנוסטרו את משקל הנכסים שיכולים להניב מרווחים גבוהים יותר, ובהתאם, גם מסוכנים יותר. בבנקים מציינים כי רכישות האג"ח הקונצרניות נעשות ברובן המכריע בדירוגים גבוהים בלבד של A ומעלה.

"כמו כל המשקיעים כיום, גם הבנקים מחפשים תשואה. מכיוון שאין תשואה באג"ח הממשלתיות, הכסף זורם לאפיקים אחרים", אומר רו"ח מאיר סלייטר, אנליסט הבנקים של בנק ירושלים. "כך, בדומה למשקיעים המוסדיים, גם הבנקים מפנים יותר ויותר מהשקעותיהם לאג"ח קונצרניות בחו"ל ומניות".

אפיק השקעה בולט נוסף בתיק הנוסטרו של הבנקים הנו האג"ח המגובות בנכסים, MBS ו־ABS, שרובן כיום שייכות לגופים כמו פאני מיי או פרדי מק שהולאמו על ידי ממשלת ארה"ב, בעקבות המשבר של 2008. אפיק זה גדל ב־2.5 מיליארד שקל בעיקר בתיקים של לאומי ודיסקונט. "לאחר החששות הגדולים מהם במהלך המשבר ב־2008 אפיקים אלו תופסים נתח הולך וגדל בתיקים", מוסיף סלייטר. "לזכותן של האג"ח המגובות עומדת העובדה שהקצאת ההון עבורן קטנה משמעותית מהקצאת ההון עבור מניות ואג"ח קונצרניות".

רואים באפיק הקונצרני אשראי לכל דבר

המערכת הבנקאית התאפיינה ב־2014 בנזילות גבוהה מאוד, ותוספת הכסף במחזור הגדילה את הצורך של הבנקים לחפש מקומות ראויים להשקעה מלבד מתן אשראי. ראיה לעודפי הנזילות אפשר למצוא בסכומי המזומנים שמפקידה המערכת בבנקים המרכזיים והמסחריים — סכומים שהגיעו בסוף 2014 ל־203 מיליארד שקל, עלייה של 21% לעומת 2013.

במקביל, מדד האג"ח הממשלתיות הצמודות למדד עלה ב־2014 ב־5.8%, ואילו מדד האג"ח הלא צמודות עלה ב־7.2%. העלייה במחירי האג"ח מצד אחד היא גם ירידה בתשואותיהן מצד שני, והדבר גרם לאפיקים חסרי הסיכון לאבד אטרקטיביות עבור בנקים מסוימים בהם הפועלים, לאומי ודיסקונט שראו בעליות כהזדמנות טובה לניצול רווחי הון.

אלדד פרשר, מזרחי טפחות צילום: עמית שעל

יתרות האג"ח הממשלתיות בלאומי ירדו ב־15.5 מיליארד שקל, בהפועלים הן הצטמצמו ב־9 מיליארד שקל, ואילו בדיסקונט, בניהולה של לילך אשר טופילסקי, הן ירדו ב־6 מיליארד שקל.

מנגד, התיק הקונצרני בהפועלים, בניהולו של ציון קינן, גדל בכ־2.2 מיליארד שקל, והתיק הקונצרני בחו"ל רשם זינוק של 65% כחלק מאסטרטגית הבנק להגדיל את החשיפה הקונצרנית מעבר לים. רכיב המניות של הבנק גדל ב־400 מיליון שקל. ב־2014 אפיקים אלו אחראים לנתח של 15% מסך התיק ב־2014 בהשוואה ל־10% ב־2013. בנק לאומי, שהחזיק את רכיב המניות והקרנות הגדול ביותר במערכת, הגדיל רכיב זה בכ־700 מיליון שקל ל־4.7 מיליארד שקל — 9% מהתיק הסחיר של הבנק.

סיבה נוספת להגדלת יתרות האג"ח הקונצרניות היא הירידה ביתרות האשראי העסקי. התחרות על אשראי זה מול הגופים המוסדיים, שמסוגלים להציע אותו במחיר טוב יותר, וביקושים נמוכים של תאגידים גדולים הביאו את המערכת הבנקאית לרשום ירידה מצרפית של כ־11 מיליארד שקל בתיק האשראי העסקי שלה במהלך השנה האחרונה.

"הירידה הזו הביאה חלק מהבנקים להגדלת רכיב האג"ח הקונצרניות", אומר גורם בתוך המערכת. "הבנקים עדיין עושים אנליזות וחיתום לרכישות האג"ח, והם רואים בחלק מהאג"ח האלו כאשראי לכל דבר".

תיק הנוסטרו של מזרחי טפחות הוכפל ב־2014

בנק מזרחי טפחות, בניהולו אלדד פרשר, אינו שחקן נוסטרו גדול, ובתחילת 2014 החזיק בתיק שנע סביב 7 מיליארד שקל, תיק הנוסטרו הקטן ביותר במערכת הבנקאית כולה. אלא שבמהלך אותה שנה הכפיל מזרחי טפחות את היקף אחזקותיו באג"ח הממשלתיות ששיעורן בתיק הנוסטרו עומד על יותר מ־97%, והן מהוות 13.6 מיליארד שקל מתוך תיק נוסטרו שמסתכם כבר ב־14 מיליארד שקל. לאורך השנים מזרחי טפחות לא התאפיין ברווחי הון גבוהים, שכן בבנק ממקדים את האסטרטגיה בפעילות האשראי של הבנק. השנה נאלץ מזרחי טפחות להכפיל את תיקו כנראה בעיקר כדי לשפר את יחסי הנזילות של הבנק.

לילך אשר טופילסקי, דיסקונט צילום: רון קדמי

המפקח על הבנקים דורש מהם לעמוד במודל נזילות חדש (LCR), שלפיו פיקדונות של מוסדיים נחשבים לפחות אטרקטיביים לחישוב יחסי הנזילות לטווח הקצר. מזרחי טפחות הוא בנק המתאפיין בנתח פיקדונות ג'מבו גדול מאוד. ב־2014 הוא החזיק 44 מיליארד שקל של פיקדונות כאלה — 44% מסך הפיקדונות. על פי המודל החדש, אג"ח ממשלתיות מסווגות כנכס באיכות גבוהה, ולכן הבנק יכול להישען על סכומים אלו כמעט כאילו שמדובר במזומן ובכך להשלים את החסר.

באופן תיאורטי המודל הזה גורם לשחיקה ברווחי מזרחי טפחות, שכן שינוי המודל מצריך את הבנק להציג מקורות יציבים יותר. מזרחי טפחות רשם בשנים האחרונות את הצמיחה החדה ביותר בין כל הבנקים והפך לבנק השלישי בגודלו בישראל מבחינת תיק האשראי. לכן, הוא נדרש למקורות נוספים שיאפשרו לו, מצד אחד, את המשך הצמיחה ומצד שני, לגיוס מקורות יציבים שמוכרים על ידי המודל החדש, למשל אג"ח ממשלתיות.

מזרחי טפחות גייס 5.8 מיליארד שקל ב־2014 בעוד יתרות האג"ח הממשלתיות גדלו אצלו ב־7 מיליארד שקל. אם מייחסים את הגיוסים שביצע הבנק לרכישות האג"ח (אין יכולת ודאית לדעת שזו אכן מטרת הכספים), הרי שההכנסות של הבנק נשחקות מאחר שבהגדרה אג"ח של תאגיד עסקי תיסחר בתשואה גבוהה יותר מזו של המדינה שבה הוא נמצא.

גם אם הבנק גייס סכום רחב היקף שכזה עבור תפעול שוטף, הרי שגיוס כסף בשוק ההון יקר יותר מגיוס על ידי פיקדונות ובכך מייקר את מקורות הכסף של הבנק.