החברה לישראל: רווח נקי של 271 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2015

קנון, חברת האחזקות שפוצלה מהחברה לישראל, סיימה את הרבעון הראשון ברווח נקי של 4.5 מיליון דולר, לעומת הפסד של 33.5 מיליון דולר ברבעון המקביל הודות להמרת איגרות חוב של טאואר למניות. 

איי.סי פאואר, מיזם תחנות הכוח של קנון רשם הכנסות של 322 מיליון דולר, לעומת הכנסות של 325 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) של המיזם עמד על 79 מיליון דולר לעומת 94 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הנקי הסתכם ב-18 מיליון דולר לעומת 63 מיליון דולר ברבעון המקביל. עיקר הירידה ברווח הנקי של החברה מיוחס לכך שברבעון המקביל היא רשמה רווח חד פעמי דולר כתוצאה מרכישת פעילות בניקראגווה, ורווח ממכירת אדגל.

מה דעתך על מניית קנון:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

קורוס, מיזם הרכב הסיני המשותף עם צ'רי, רשם מכירות של 47 מיליון דולר ברבעון הראשון, לעומת 20 מיליון דולר ברבעון המקביל. החברה מכרה כ-2,500 מכוניות ברבעון הראשון לעומת 2,450 מכוניות ברבעון הקודם. ההפסד של קורוס הסתכם ב-70 מיליון דולר ברבעון הראשון מהם 35 מיליון דולר מיוחסים לקנון. זאת לעומת הפסד של 57 מיליון דולר ברבעון המקביל.

בחודש אפריל העניקה קנון הלוואה של 64 מיליון דולר לקורוס וערבויות של 28 מיליון דולר. עד כה הושקעו בקורוס מצידה של קנון כ-160 מיליון דולר ובנוסף ערבויות של 30 מיליון דולר. קורוס הודיעה בפברואר על מינוי מנכ"ל חדש לחברה, פיל מורטאו, לשעבר נשיא חטיבתה הסינית של ג'נרל מוטורס, הנמנית על יצרניות הרכב המובילות בסין, לצד פולקסווגן. לפני כמה חודשים ביצעה קורוס ארגון מחדש בשורות ההנהלה, שכלל את פיטורים של מנהל המכירות העולמי סטפאנו וילאנטי.

גם החברה לישראל עברה לרווחיות

במקביל לפרסום דו"חות קנון, פורסמו גם דוחות החברה לישראל. למעשה, החברה לישראל נותרה עם שתי אחזקות בלבד, כיל ובזן, כאשר כיל תרמה לחברה לישראל רווח של 106 מיליון דולר ברבעון הראשון לעומת הפסד של 2 מיליון דולר במקביל ואילו בזן תרמה רווח של 30 מיליון דולר לעומת 3 מיליון דולר ברבעון המקביל. החברה סיימה את הרבעון ברווח של 271 מיליון דולר, לעומת הפסד של 62 מיליון דולר בעיקר כשל הכנסות מס של 154 מיליון דולר שנבעו מחלוקת דיבידנדים שזיכו את החברה בהחזרי מס, כתוצאה ממהלך הפיצול של קנון.  

עידן עופר צילום: אלכס קולומויסקי

צים, חברת הספנות שגם בה מחזיקה קנון, פירסמה כבר לפני כשבוע את דו"חותיה והיא רשמה הכנסות שעמדו על 792 מיליון דולר לעומת 866 מיליון דולר ברבעון המקביל. ירידה זו נובעת מקיטון במכליות המובלות עקב סגירת הפעילות בסחר בין אסיה לצפון אירופה כחלק מיישום תוכנית ההתייעלות של החברה. צים סיימה את הרבעון הראשון עם רווח מתואם של 35 מיליון דולר לעומת הפסד של 53 מיליון דולר ברבעון המקביל ב־2014.

קנון היא חברת אחזקות עם אחזקה מהותית אחת ויחידה שיוצרת רווחיות שוטפת ,ICP ואחזקות נוספות שהפעילות שלהן מפסידה, או שעדיין לא הבשילו לייצירת רווחיות. בתשקיף של הנפקת קנון הוגדרו ICP וקורוס בתור האחזקות העיקריות שבהן החברה מתכוונת לשמור על שליטה ארוכת זמן. מנגד, טאואר, צים ושתי חברות הטכנולוגיה הירוקה, פרימוס,HellioFocus-ו הוגדרו כאחזקות עיקריות פחות, כאשר את אחזקותיה בטאואר כבר חילקה קנון לבעלי המניות.

קנון מורכבת מנכס ששוק ההון אוהב מאוד - 100% ממניות ICP והתחנות לייצור חשמל בדרום ומרכז אמריקה ובישראל שבבעלותה; ומנכס ששוק ההון מאוד לא אוהב - 50% ממניות קורוס, שלה פרויקט שאפתני לייצור רכב בסין הרושם הפסדים תפעוליים גדולים.