מחזיקי יורוסטוקס 600 של תכלית חטפו הכי קשה במפולת

הדרמה שטלטלה את השווקי בסוף אוגוסט לא פסחה גם על המשקיעים בתעודות הסל העוקבות אחרי מדדים באירופה. מי שמחזיק בתעודת סל שקלית מנוטרלת מטבע, העוקבת אחרי מדד יורוסטוקס 600 - מדד אירופי העוקב אחר מניות של 600 חברות ב־18 מדינות באירופה - הפסיד במפולת 5%–6.2%. מדד היורוסטוקס 600 איבד במחצית השנייה של אוגוסט 6.22%. 

התנודתיות הקיצונית גררה את תעודות הסל של הראל ושל קסם לתשואה שלילית של 5% ו־5.9% בהתאמה, פסגות רשמה תשואה שלילית של 5.8% ואילו תעודת הסל של תכלית השיגה את התשואה השלילית הגבוהה ביותר על אותו מדד - 6.2%. לגבי כולן מדובר בתשואה אחרי ניכוי דמי ניהול.

נשאלת השאלה איך זה שמבין ארבע התעודות, העוקבות אחרי אותו מדד, צללה תכלית יותר מהשאר. המפתח לתשובה מקורו בעלויות גידור מטבע (קוואנטו), שהסתכמו ב־0.3% בתקופה הזו. אך בעוד העלויות בהראל, בקסם ובפסגות נספגו על ידי החברות עצמן, בתכלית גלגלו אותן על הלקוחות. גם המשקיעים של פסגות ספגו הפסד, משום שדמי הניהול לתעודה גבוהים לעומת המתחרים. אמנם פסגות השיגה תשואה שלילית דומה לזו של קסם, אולם דמי הניהול שהיא גובה עומדים על 0.8%, לעומת הראל וקסם שגובות עד 0.5%. לרוב הרווח או ההפסד של הקוואנטו הינו בשיעור שנתי מזערי, ובגלל שהשנה השיעור חריג מהממוצע, גם בתעודות מקבילות, לא של תכלית, קסם העלו את דמי הניהול של התעודה בשיעור הקוואנטו שהיה חזוי מבחינתם.כך למשל קסם העלתה את דמי הניהול במונחים שנתיים לתעודה העוקבת אחר מדד היורוסטוקס 600 מ-0.1% ל-0.5%, החל מתחילת אפריל השנה.

עלויות הגידור נוצרות כאשר יש קורלציה שלילית בין מחיר המדד שאחריו עוקבת התעודה לבין שער המטבע הרלבנטי. זה בדיוק מה שהתרחש במחצית השנייה של אוגוסט ביחס שבין המדדים המובילים באירופה לבין שער היורו. המטבע האירופי התחזק ב־1.66% ואילו המדדים ירדו ב־6.22%. הקוואנטו הוא למעשה רווח או הפסד, ובמקרה של רווח גם מגולגל על הלקוח, בדיוק באותו אופן כמו במקרה של הפסד. כך למשל, מחזיקי תעודת הסל של תכלית מנוטרלת המטבע העוקבת אחרי מדד Nasdaq ביוטכנולוגיה נהנו המחזיקים מתשואה חיובית ומעלויות הקוואנטו שגוגלו אליהם. בהתאם לנתונים שנמסרו מתכלית נהנו המחזיקים בתעודה זו מתחילת השנה מקוונטו חיובי בשיעור של 0.19%. רכיב הקוואנטו נמצא בכל נכס מנוטרל מטבע כדוגמת תעודת סל מנוטרלת, קרן נאמנות מנוטרל ותיק השקעות שמנטרל מטבע.

גם ב־2014 נוצרו פערי תשואות בין התעודות, ומבדיקת "כלכליסט" עלה כי תעודת הסל המגודרת של קסם — שבה עלויות הגידור לא מגולגלות ללקוח — השיגה תשואה שנתית של 15.8%, ואילו התשואה של תכלית עמדה על 15.4% בלבד. הפער בין התשואות נבע גם אז מעלויות הגידור שעמדו על 0.37%.

בכדי לבדוק אם מדובר בפער רציף או נקודתי, בחן "כלכליסט" גם את התשואות מתחילת 2015 עד תום אוגוסט. מהבדיקה עולה כי בתקופה זו השיגו תעודות הסל העוקבות אחר מדד יורוסטוקס 600 של הראל וקסם תשואה של 8.43% ו־8.11% בהתאמה, ואילו התעודה של תכלית השיגה רק תשואה של 7.29%, ושוב בגלל עלויות הגידור. תעודת הסל של פסגות השיגה תשואה של 7.73%. בפסגות, כמו בהראל ובקסם, לא מגלגלים את העלויות על הלקוח, אולם כפי שצויין היא גובה דמי ניהול גבוהים יותר של 0.8%.

עד 2013 נהגו תעודות הסל השקליות, המספקות הגנה מחשיפה למטבע, לספוג את עלויות הגידור, אך גבו דמי ניהול גבוהים יותר לעומת תעודות שאינן מנטרלות את החשיפה. אך בספטמבר 2013 שינתה תכלית, בניהולו של אייל סגל ובבעלות בית ההשקעות מיטב דש, את המצב. החברה הנפיקה תעודת סל על מדד יורוסטוקס 600, שעלויות הגידור בה גולגלו על המשקיע.

בתכלית הסבירו את המהלך בכך שבמסגרת תיקון 21 לחוק השקעות משותפות בנאמנות שיזמה רשות ני"ע, שאמור להכפיף את תעודות הסל למשטר של פיקוח, נקבע ממילא כי תעודות הסל יידרשו לגלגל את עלויות הגידור על הלקוחות. אלא שעד היום תיקון 21 לא נכנס לתוקף, וספק אם ייכנס גם ב־2015, ואילו תכלית בחרה מיוזמתה לאמץ חלק מהוראותיו לפני הזמן.

תגובת תכלית תעודות סל: "מגוחך להתייחס לנקודת זמן ספציפית ולמטבע ספציפי, שכן אז ניתן יהיה לחזות את הקורלציה העתידית בין המטבע למדד ולהרויח מיליארדים. נוסחת הקוונטו שנכתבה ע"י הרשות לני"ע מעבירה את היחסים בין המטבע למדד אל הלקוח. רווחים או הפסדים אלה הינם אקראיים לחלוטין היום. לראייה, בחלק מן התעודות היו השנה הפסדים ובחלק רווחים". לדבריו של סגל, הירידות קרו באירופה ותעודות סל שעוקבות אחר מדדים בארה"ב השיגו בחלקן תשואה חיובית בהן הלקוח הרוויח דווקא מגלגול העלויות.

בורסת פרנקפורט צילום: אי פי אי