ראיון כלכליסט
"פתאום לוקחים לחברות הביומד המקומיות את הבכורה"
אילן גרזי ואורי בן אור בישלו את הבאתן לת"א של חברות הביומד ביוטיים, נבידאה ומנקיינד. חצי הביקורת טוענים לניצול השוק המקומי הקטן ולדחיקה של חברות מקומיות מהמדדים, אבל השניים מתעקשים: "גם לברצלונה יש שחקני חיזוק"
הבוקר בשעה 9:50 ילחצו יחד מנכ"ל הבורסה בתל אביב יוסי ביינארט ובכירי חברת הביומד מנקיינד על הכפתור שיפתח את המסחר במניית החברה האמריקאית בארץ. הבורסה בתל אביב חוגגת בקול תרועה רמה את הצטרפות החברה, הנסחרת גם בנאסד"ק ומתקרבת לשווי שוק של 6 מיליארד שקל, ואת העלייה שהיא תביא במחזורי המסחר. מנגד, עלה החשש כי רישום החברה האמריקאית יזניק אותה היישר למדד ת"א־25 וידחוק החוצה חברה ישראלית.
- פרוטליקס מדווחת על תוצאות חיוביות בניסוי קליני
- סלקט ביומד תשלם למשנה למנכ"ל שכר שחורג ממדיניותה
- חברת הביומד נקסט ג'ן הקפיאה פעילות: ההנהלה התפטרה
הבנק הבינלאומי סוגר נכון להיום את רשימת החברות במדד מבחינת שווי שוק, העומד על 4.9 מיליארד שקל, והוא בסכנת דחיקה אל מחוץ למדד.
הביקורת שנשמעה בימים האחרונים הזעיקה את הנהלת הבורסה להבהרות. אתמול מסרה ההנהלה כי היא פועלת לקראת רפורמה במדדים, ועד השלמתה, לא ייגרעו מהמדד מניות אחרות כל עוד הן עומדות בתנאי הסף שלו. הרפורמה מיועדת להגדיל את מספר החברות הנכללות בכמה מדדים עיקריים, תוך הקטנת משקלה היחסי של כל חברה במדד.
חברת הגנריקה מיילן הודיעה כי גם היא צפויה להירשם ברישום כפול, לפחות למשך כשנה, בין שתרכוש את פריגו הישראלית ובין שלא. לכן גוברות הטענות בשוק כי משקלן של חברות התרופות והביומד - טבע, פריגו, מיילן ומנקיינד - יהווה רבע ממשקל מדד ת"א־25. מצב זה עלול ליצור הטיה של המדד לכיוון ענף הפארמה, שאינה הוגנת כלפי חברות מענפים אחרים.
רו"ח אורי בן אור ועו"ד אילן גרזי הם שעומדים מאחורי הרישום הכפול של מנקיינד בארץ. זו חברת הביומד האמריקאית הרביעית שהשניים "מגיירים" ורושמים ברישום כפול בארץ. בראיון ל"כלכליסט" הם אומרים: "אנחנו לא יכולים לשלוט במה שקורה לבנק זה או אחר. זו תופעת לוואי, ולכל דבר בחיים יש גם צדדים שליליים. זה אולי לא נעים אם הבינלאומי יצטרך לצאת מהמדד, אבל הבורסה יכולה להחליט לבנות את המדדים אחרת, כמו להגדיר את המדד כת"א־30".
"הרישום בישראל - גשר לעולם היהודי"
גרזי (46) הוא שותף בכיר במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ. בן אור (45) הוא מנכ"ל חברת CFO direct המעניקה ייעוץ ושירותי ניהול כספים לחברות ביומד. השניים הביאו לארץ את חברות הביומד ביוטיים ונבידאה, שנרשמו למסחר בתל אביב בספטמבר, וגם אחראים להבאתה של אופקו ב־2013.
בחודש יוני האחרון הם החלו לפעול להבאתה של מנקיינד. תהליך העבודה של השניים מבוסס על הקשרים שנוצרים עם חברות במסגרת הענקת שירותים משפטיים במשרד שבו גרזי שותף. ההיכרות עם החברות העניקה לשניים צוהר לפנות דרכו לחברות כדי לעניין אותן בשילובן בבורסה המקומית.
לדברי גרזי ובן אור, יש עוד חברות רבות שהם מנהלים עמן מגעים לרישום כפול בארץ. לדבריהם, הרישום הכפול הוא רק תחילת הדרך והמטרה הרחבה יותר היא הגברת שיתוף הפעולה של החברות הזרות עם תעשיית הביומד הישראלית.
היבט נוסף שהם מדגישים הוא הקשר הישראלי־יהודי שיש לחברות. במנקיינד, שחוגגת היום את רישומה בתל אביב, היו"ר ובעל המניות העיקרי (37.8%) הוא אלפרד מאן. שתרם להקמת המכון למחקר יישומי בטכניון שבחיפה. "זה כמו גשר לעולם היהודי", הם אומרים.
המשקיעים זועמים כי מדד ת"א־25 הופך מוטה מאוד לטובת ענף הביומד, וחברות זרות שמגיעות לפה משפיעות מאוד על תעודות הסל וכספי החוסכים.
בן אור: "חברות הביומד הישראליות התרגלו לגייס כסף בתל אביב ממשקיעים ישראליים - ופתאום לוקחים להן את הבכורה. זה בעייתי לבוא ולומר שישראל היא ביצה קטנה. אף אחד לא יתקרב לפה. בסופו של דבר, הבאת חברות זרות תגדיל את הנזילות ואת הסחירות. כפי שבנאסד"ק יש חברות מכל העולם, הבורסה בתל אביב לא יכולה להישאר מאחור. כולם יודעים שישראל היא מדינה קטנה, במזרח התיכון הבלתי יציב, ושאין לנו הבורסה הכי סקסית בעולם. אנחנו מביאים לפה חברות רב לאומיות שיכולות להיכנס במקום חברות שנמחקו מהמסחר".
"אנחנו לא עושים מיליונים. עוד לא קניתי עניבה חדשה"
גרזי מתאר את הצורך בחברות זרות תוך השוואה לעולם הכדורגל: "גם ברצלונה נעזרת בשחקני חיזוק זרים. יש בבורסה בתל אביב 460 חברות שנסחרות, אז צריך לשים בפרופורציה את הרישום הכפול של ארבע חברות הביומד הזרות".
"אין מניעה שחברות ישראליות יירשמו למסחר בארה"ב ויגייסו כסף מקרנות פנסיה אמריקאיות. לא צריכה להיות בעיה גם במצב ההפוך", אומר בן אור. "האמריקאים הרי לא יגידו 'מה הישראלים באו לגייס כאן כסף?'".
איך אתן יוצרים קשר עם החברות שאתם מביאים לכאן?
בן אור: "פנינו לעשרה גופים, נפגשתי עם חמישה מתוכם ולבסוף חברה אחת מתוכן השתכנעה לבוא לכאן".
הנוכחות בניו יורק, הוא מסביר, חושפת את השניים לריכוז גבוה של בנקאים, יועצים ומתווכים שאיתם ניתן לשתף פעולה.
מה הדרישות שלכם מהחברות?
גרזי: "אנחנו מחפשים חברות בסדר גודל של מעל מיליארד שקל. החברות שהבאנו לכאן נסחרות כבר 20 שנה בארה"ב, ויש להן פורטפוליו מוצרים בשלבים שונים".
למנקיינד, למשל, יש הסכם מסחור עם חברת סנופי הצרפתית לשיווק משאף מיוחד לחולי סוכרת.
יש הטוענים שחברות באות לכאן לנצל את השוק המקומי הקטן כדי להיכנס למדדי תעודות הסל, מה שהן לא יכולות לעשות בנאסד"ק.
בן אור: "המוסדיים בישראל מחפשים איפה להשקיע את הכסף שלהם. כשאנחנו מביאים חברות שבאופן אוטומטי נכנסות למדדים, זה מאלץ את הענף לבצע אנליזה מסודרת לחברות בתחום, מה שיתרום לשוק כולו".
גרזי מוסיף כי המטרה הגדולה יותר היא להוות כר לשיתוף פעולה רחב ופורה יותר בעתיד. לדבריו, חברות זרות שנרשמות כאן נחשפות יותר לתעשיית הביומד הישראלית, מה שבאופן טבעי עשוי להוביל לשיתופי פעולה בהסכמי מסחור של תרופות, במחקרים ובין עובדים. הוא מציין כי ביוטיים השקיעה בסלקיור הישראלית טרם נרשמה לרישום הכפול ורכשה 63% ממנה, וכי אופקו, שרכשה באפריל 2013 את פרולור הישראלית בעסקה בשווי חצי מיליארד דולר, ביצעה כמה חודשים לאחר מכן רישום כפול בתל אביב.
ואיך מרוויחים מי שמביאים את החברות האלה לארץ?
בן אור מחייך: "אין פה מספיק בשר, אנחנו לא עושים מיליונים. עוד לא קניתי עניבה חדשה בגלל זה". לדבריהם, הם מקבלים שכר טרחה כפי שמקבל כל נותן שירותים מקביל בענף.