צרות לבני שטיינמץ: ירידה של 38 מיליון שקל בנכסים של סקורפיו
מרבית הירידה - בעקבות הערכות שווי חדשות על פרויקטים של החברה באוקראינה. שטיינמץ עדיין מנהל מגעים להסדר חוב בחברה
- מקלות בגלגלים של שטיינמץ: מחזיקי אג"ח סקורפיו שוב מתנגדים להסדר
- בנק הפועלים דרש - ובני שטיינמץ פרע חוב של 36 מיליון שקל
- מתפנה לטפל בהסדר החוב: שטיינמץ נשאר הבעיה של נושי סקורפיו
הירידה חלה בפרויקטים ANRI BARBUSA ,BORISPOL ו- PODOL באוקראינה בהיקף של כ- 34 מיליון שקל, המהווה ירידה בשיעור משוקלל של כ-26%, ובפרויקטים TYARLEVO ו- PAVLOVSK ברוסיה חלה ירידת ערך של כ- 4 מיליון שקל, המהווה ירידה בשיעור משוקלל של כ-23%.
סקורפיו חייבת חצי מיליארד שקל (ביחד עם חוב לבנקים) לנושיה ואינה מסוגלת לעמוד בתשלומי הקרן. החברה פתחה במגעים מול מחזיקי האג"ח להסדר חוב באוגוסט 2014 לאחר שכבר ביצעה הסדר אחר בשנת 2011. אז היה מדובר בהסדר חוב בהיקף של 500 מיליון שקל במסגרתו הזרים שטיינמץ 100 מיליון שקל מכיסו.
במתווה הנוכחי ביקש שטיינמץ דחייה של חמש שנים בהחזר חוב של 242 מיליון שקל, במקום חמישה תשלומים שנתיים שווים. בתמורה הציע ערבות אישית על 160 מיליון שקל, וכן שמר לעצמו זכות לפרוע את הערבות במהלך התקופה בתוספת ריבית של 2% והצמדה - תספורת של 33% בחוב.
הנהלת סקורפיו תולה תקוות בתוכנית עסקית, הכוללת מימוש נכסים ופיתוח פרויקטים למגורים באוקראינה. אך מחזיקי האג"ח לא אהבו אותה ושלחו את היועץ הכלכלי שרון זאורבך לעשות שיעורי בית. בנוגע לערבות האישית של שטיינמץ, תהו מחזיקי האג"ח מה יקרה אם יילך לעולמו במהלך התקופה, ולנאמנים לא היתה תשובה מספקת.
כיוון ששטיינמץ סירב לדרישת רשות ני"ע לפרסם הצהרת הון, סקורפיו תחדל להיות חברה מדווחת לבורסה בת"א והאג"ח שלה יהיו לא סחירות. מכאן נובעת המחלוקת בין גופי חיסכון טווח ארוך (פנסיה וגמל) כמו הראל, מנורה וכלל, שיושבים בנציגות ומבקשים לאשר את ההסדר, לבין קרנות הנאמנות כמו מיטב דש, מגדל שוקי הון ושלושה משקיעים פרטיים שמתנגדים לו. הסיבה: הקרנות יהיו חייבות למכור את האג"ח בתוך שלושה חודשים מאישור ההסדר, וכך לא ייהנו מהתאוששות החברה, אם תגיע.