השופט אורנשטיין על ברמלי: "חשבתי שראיתי כבר את הכל"

אמיר ברמלי, בעל השליטה ברוביקון ובקרן קלע, גייס ממשקיעים מיליוני שקלים לצורך מתן הלוואה למיזם נדל"ן בת"א, אולם בפועל העביר ליזם רק חלק קטן מהכספים שקיבל מהם. כך נטען אתמול בדיון שנערך בביהמ"ש המחוזי בת"א בבקשות שהוגשו במסגרת הליך הפירוק הזמני של החברות. הגילויים החדשים על התנהלות זו של ברמלי, שרשות ני"ע חושדת כי רימה משקיעים, עוררו אי־נחת אפילו אצל שופט הפירוקים הוותיק איתן אורנשטיין, שאמר במהלך הדיון: "חשבתי שראיתי כבר את הכל".

הפרויקט ברחוב עמוס

התנהלותו התמוהה, לכאורה, של ברמלי נחשפה בעקבות בקשה שהגיש אתמול עו"ד עופר שפירא, המייצג יותר מ־20 משקיעים, המחזיקים באג"ח שהנפיקה רוביקון ונקראות עמוס. ממשקיעי עמוס גייסה רוביקון 16 מיליון שקל, ולהבטחת התחייבויותיה כלפיהם שיעבדה את כל זכויותיה בעסקה שביצעה, לטענתה, עם יזם הפרויקט ברחוב עמוס בת"א. מדובר בשני מגרשים, האחד מהם ריק ועל השני בית המיועד להריסה — אך רכישת הקרקע בידי החברה היזמית, יואל רונן השקעה ובנייה 2001, טרם הסתיימה. למשקיעים שהעבירו לרוביקון את הכסף, כך נטען, נאמר שהם בעצם משקיעים יחד עם רוביקון במיזם הנדל"ן.

אלא שלעסקה הזאת, כך התברר בדיון, היה צד נוסף. לפני הנפקת האג"ח התקשרה רוביקון עם היזם בהסכם שלפיו היא תלווה לו 16 מיליון שקל, אך בפועל העבירה לו החברה הלוואה של 2 מיליון שקל בלבד, וקיבלה שעבוד בהתאם לסכום זה. על סמך הסכם ההלוואה עם היזם גייסה רוביקון מהמשקיעים את מלוא סכום ההלוואה — 16 מיליון שקל — והיתרה להשלמת מלוא ההלוואה, כך נטען בדיון, נותרה בקופת רוביקון ולא הועברה ליזם. תוצאות המהלך הזה הן שלמשקיעי פרויקט עמוס, שהשקיעו 16 מיליון שקל, יש כיום שעבודים ששווים 2 מיליון שקל בלבד. והיכן 14 מיליון השקלים הנוספים? הם, כך נראה, נבלעו בקופת רוביקון, ולא ניתן לצבוע אותם ככספים של מחזיקי אג"ח עמוס.

אמיר ברמלי בבית המשפט צילום: יובל חן

"מתוך 16 מיליון השקלים בפרויקט בצפון ת"א רוביקון התחייבה להעמיד הון עצמי של 12 מיליון שקל, והשאר מהבנק", אמר עו"ד שפירא בדיון. "יש כ־16 מיליון שקל ממשקיעים, אך זה לא עבר ליזמים אלא 'נבלע' בכספי החברה. רוביקון נתנה 2 מיליון שקל ליזם, ואיגחה את הפרויקט ב־16 מיליון שקל, שלא עברו ליזם. היא לקחה 16 מיליון שקל לפעילויות, ונתנה כבטוחה את השעבוד שיש בפרויקט. כל השעבוד שלה מכסה 2 מיליון שקל, לכן המשקיעים נמצאים בתת־ביטחונות".

חובות של 296 מיליון שקל

שיטות ההשקעה של ברמלי היו רק חלק מהדיון על רוביקון־קלע באולמו של אורנשטיין. עיקר הדיון נסב על בקשתו של המפרק הזמני שמונה לחברות, עו"ד ארז חבר ממשרד עמית, פולק מטלון, לממש חלק מהנכסים כדי להחזיר חובות בהיקף של 296 מיליון שקל שיש לרוביקון ולקלע. "רק לשכור את קומת המשרדים עולה 140 אלף שקל", אמר חבר בדיון. "חייבים להזדרז, כדי שהמימון הזמני שקיבלנו ממלווים (2 מיליון שקל — ת"ג) לא ייגמר".

השופט אורנשטיין נענה לכמה מהבקשות. הוא מינה את עו"ד חבר למפרק זמני של נכסים בבעלות פרטית של ברמלי, ובהם מסעדת אחד העם בניהולה של מיכל אנסקי ובית הקפה אתנחתא בהרצליה, שנסגרו לאחרונה. בחודשים האחרונים הזרימה רוביקון לנכסים הללו מיליוני שקלים, אף שהיו בבעלותו האישית של ברמלי. אורנשטיין הורה לעו"ד חבר לנסות למכור את המסעדות כעסק חי ("כשהבשר עוד על האש", כדבריו), כדי לנסות ולפרוע חובות שהן צברו — בהיקף של 6.5 מיליון שקל במקרה של אחד העם (רוב הסכום לרוביקון, וכמיליון שקל לספקים ולעובדים), ו־1.3 מיליון שקל במקרה של אתנחתא.

נושא נוסף שנידון היה הצעתו של ברמלי להסדר נושים למאות משקיעי קלע, שלהם הוא חייב 174 מיליון שקל. באמצעות עו"ד שאול קוטלר הציע ברמלי הסדר שמשלב דחיית תשלומים, פירעון מוקדם והקצאת מניות. הוא טען שההסדר יניב להם החזר של 100%, המבוסס על כך שברוביקון יש נכסים בשווי מאות מיליוני שקלים. השופט אורנשטיין מאוד לא אהב את מה שהוצג לו: "הסדר הנושים הוא כלום, הוא לא הסדר", אמר בדיון. "אין מקום לשלוח את זה לאסיפת נושים. אין ביטחונות, זה לא נראה בעיניי מספיק מבוסס. להגיד שהנושים יקבלו פה 100% זה לא רציני".

גם נציגים של חלק מהנושים לא אהבו את ההסדר. "ברמלי ערבב פה נכסים של משקיעים עם נכסים פרטיים, הוא בנה פה פירמידה", אמר עו"ד ליאור מזור המייצג משקיעים. "יצאו פה כספים לשימוש פרטי שלו. אנחנו דורשים פיקוח, איסור יציאה מהארץ ואיסור למכור נכסים בשלב זה". עו"ד קוטלר המייצג את ברמלי התרעם: "המילה פירמידה אסור שתיאמר. זה עושה נזק לנכסים. על ברמלי יש גם ככה מגבלות מתוקף חקירה של רשות ני"ע".

ברמלי עצמו סירב להתייחס לעניין פרויקט עמוס, אך אמר לאחר הדיון: "דבריו הברורים של המפרק הזמני, ובהם הבהיר כי לרוביקון יש נכסים רבים בשווי משמעותי, הם ההוכחה לכך שהקבוצה שהקמתי אינה אף צורה הנדסית שניסו לייחס לה. אני משוכנע כי בסופו של דבר יתברר, כפי שטענתי לכל אורך הדרך, שהנכסים והאחזקות של רוביקון עולים בשוויים על סך התחייבויותיה".