"עברנו מסע לא קל. אני רוצה ללכת ולהבין למה לא השקיעו בנו"

"התקשורת יכלה לתרום יותר להנפקה שלנו", מספר שחר דניאל, מנכ"ל סייפ־טי ((Safe-T, אחרי הכישלון בהנפקה בתחילת השבוע. "כשהאדם ברחוב קורא שלסייפ־טי יש הערת עסק חי, הוא לא מבין שכמעט לכל הסטארט־אפים יש הערה כזו. אמנם המשקיעים משוק ההון מבינים את זה, אבל זה עשה לי נזקים לעסק. יש לי לקוחות, שותפים עסקיים ועובדים שחוששים לעתיד החברה". 

חברת אבטחת המידע מהרצליה תכננה לגייס 22 מיליון שקל בבורסת תל אביב, אך זכתה לביקושים של 8 מיליון שקל בלבד וההנפקה נדחתה. הערת העסק החי שנושאת סייפ־טי אמנם מאותתת שלחברה אין מספיק מזומנים לפעול שנה קדימה, אך בסטארט־אפים נהוג לגייס כסף לשנתיים של פעילות, כשבשנה השנייה מתחילים לחשוב על מקורות מימון חדשים.

"המספרים היו בעוכרינו"

אתה מאוכזב מתוצאות ההנפקה?

"לא יצאתי לרקוד ברחובות אחרי תוצאות ההנפקה. ציפיתי שהמשקיעים המוסדיים יראו בנו השקעה אסטרטגית ולא טקטית, אבל אף על פי שהעברנו כ־50 מצגות עם תגובות מצוינות — היו סימנים מוקדמים לאי־הצלחת ההנפקה. ישבנו מול אנשים מצוינים שמבינים בטכנולוגיה, אבל אני חושב שהגיל הצעיר של החברה (החברה הוקמה לפני שנתיים — ד"ר) והמספרים הנמוכים היו בעוכרינו. הכי קל להגיד שבארץ לא בנויים להשקעות כאלה, שהעולם כולו אשם ואנחנו בסדר. אולי זה גם כאב ראש למשקיע מוסדי להשקיע בחברה כמו שלנו, כי גם אם הוא ישלש את הכסף, זו עדיין השקעה לא כדאית יחסית מול הרגולציה".

"אני עדיין לא יודע להסיק מסקנות מכישלון ההנפקה, עברנו מסע לא קל", ממשיך דניאל. "לפני שאני אמליץ לסטארט־אפ אחר להנפיק בבורסה, אני רוצה ללכת למוסדיים ולהבין למה הם לא השקיעו בנו בסוף. ציפיתי שדווקא המוסדיים ירימו את הכפפה ויזהו את הפוטנציאל ואולי יהפכו אותנו לעוד אפיק השקעה".

סייפ־טי עוסקת בהגנה על קבצים והעברתם בתוך הארגון, הן באמצעות שרתים מקומיים והן באמצעות מחשוב ענן. היא מחזיקה בשני קווי מוצרים עיקריים, האחד נועד להגן על רשתות בפני חדירות סייבר ואילו המוצר השני של החברה עוסק בהעברת מידע מאובטח בתוך הארגון. הכנסותיה של החברה במחצית הראשונה של 2015 עמדו על 134 אלף דולר בלבד, כשבשורה התחתונה נרשם הפסד של 14.6 מיליון דולר. את 2014 סיימה סייפ־טי עם הכנסות של 531 אלף דולר והפסד של 4 מיליון דולר. בקופת החברה היו רק 635 אלף דולר בסוף יוני.

טיוטת התשקיף של סייפ־טי העלתה כי מצוקת המזומנים שבה היא נתונה הובילה את החברה לחתום באפריל על הסכם עם קבוצת משקיעים בראשות שלומי שני ודרור עצמון והחברה הבורסאית טכנופלס ונצ'רס, שלקחה על עצמה את מימון העלויות הכרוכות בהנפקה. זאת, במחיר דילול עתידי אגרסיבי של כ־%15 מהון המניות, במחיר נמוך במיוחד, של אחזקות בעלי המניות. הסכם המימון גרם לסייפ־טי לרשום הוצאת ענק של כ־12 מיליון דולר ברבעון השני בשל "תשלום מבוסס מניות לצורכי הנפקה". דניאל התייחס להסכם ואמר כי "עשינו הרבה הסכמים, חלקם טובים וחלקם רעים. אבל בזכות ההסכם לא נשאר לנו בור כי הם לקחו על עצמם את הוצאות ההנפקה".

אתה מצטער על ההחלטה להנפיק בבורסה?

"הבורסה תמכה בנו נפשית ומורלית, אבל היא לא יכולה להמליץ למוסדיים איך לפעול. אנחנו עדיין לא מוותרים על חלום הבורסה. יש מיליון סיפורים של חברות ענק שנכשלו ובסוף מצאו את המסלול הנכון, אני מקווה שזה יקרה גם לנו".

"קיימת בעיה שורשית"

על פי נתוני IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, המוסדיים הישראליים משקיעים בחברות טכנולוגיות, אבל בעיקר בבוגרות שבהן. 2 מיליארד שקל מהשקעות המוסדיים מוקדשים לחמש חברות כאלה: גוגל, סמסונג, ebay, אורקל וקוואלקום.

"הדרת הרגליים של המוסדיים מהשקעה בסייפ־טי היא הוכחה לכך שקיימת בעיה שורשית", אמר ל"כלכליסט" ארז צור, יו"ר משותף ב־IATI. "בעוד במדינות רבות ההשקעה בטכנולוגיות נעשית על ידי משקיעים מוסדיים, בישראל הגופים הללו נרתעים מהשקעה בתחום. כתוצאה מזה העמיתים בקרנות הפנסיה לא נהנים מהפוטנציאל שקיים בתשואה של החברות הללו והסטארט־אפים לא נהנים מהגב שהמוסדיים יכולים להעניק להם. חלק מהסיבה לכך נעוצה בעובדה שלמוסדיים הללו אין מספיק ידע מקצועי ואנליטי כדי לבחון את אטרקטיביות ההשקעה בחברה ולקבוע הערכת שווי שלה. הפער הטכנולוגי משתנה בצורה מהירה".

דניאל שחר