"אין תרחיש שבו הסינים משתלטים על הפנסיה שלנו"

פגישה אחת עם יצחק תשובה, במלון מרידיאן ים המלח בשנת 2011, הביאה את עוזי דנינו לבית ההשקעות אקסלנס. האיש שנולד וגדל בשלומי — בן למשפחה מסורתית ממרוקו, שאביו כיהן כראש המועצה המקומית - הגיע לנופש עם רעייתו בדיוק בזמן שבו בני הזוג תשובה נפשו במקום, והשאר היסטוריה.

דנינו היה אז מנהל חטיבת קשרי לקוחות בבנק מזרחי טפחות, ואחרי קריירה של 30 שנה בבנק הרגיש, לדבריו, שהוא חייב להתקדם הלאה. תשובה, בעל השליטה בחברת הביטוח הפניקס, החברה־האם של אקסלנס, חיפש באותה העת יו"ר לבית ההשקעות, ובארוחה משותפת במלון החליט כי דנינו הוא בדיוק האיש הנכון לתפקיד.

דנינו, שהכיר את תשובה כמה וכמה שנים קודם לכן כלקוח של הבנק, נענה להצעה בלי להסס ומונה ליו"ר החברה כמה חודשים לאחר אותה פגישה. באמצע 2012, לאחר שפתאום הודיע דוד ברוך על פרישתו מתפקיד מנכ"ל אקסלנס, מונה דנינו במקומו, ומאז הוביל את בית ההשקעות לתשואות הטובות ביותר בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות בשנת 2014 (מבין

הקופות והקרנות הגדולות).

בימים האלה נערך דנינו לבעלי הבית החדשים, התאגיד הסיני פוסון, במהלך שהוא מגדיר "הזדמנות בלתי רגילה לאקסלנס". כמו שפורסם ב"כלכליסט" אתמול, המפקחת על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר דורית סלינגר החליטה לאשר  את מכירת השליטה בהפניקס לידי התאגיד שבבעלות גואו גואנגצ'אנג, כך שבקרוב ייפרד דנינו מהאיש שגייס אותו לחברה.

דיבידנדים של 250 מיליון שקל

במשך כהונתו ניקה דנינו את אקסלנס מחובות והעביר את בית ההשקעות מרמת חוב למאזן של 40% למצב של חוסר חוב — ובדרך גם ארגן לבעלי השליטה דיבידנדים בהיקף של 250 מיליון שקל. שווי אקסלנס בבורסה עלה מאז מינויו של דנינו ב־32% לשווי נוכחי של 825 מיליון שקל, לעומת מדד ת"א פיננסים שעלה באותה תקופה ב־25%.

"הגעתי לעולם הפיננסי חצי בטעות", אומר דנינו בראיון ל"כלכליסט". "כשהייתי סטודנט חיפשתי מקום עבודה שיכניס לי כמה גרושים כדי לכלכל את עצמי. הגעתי לבנק מזרחי, נשארתי בו ולמעשה עברתי את כל כברת הדרך: מפקיד שמסדר טפסים ועד מנהל סניף. בתפקידי האחרון בבנק ניהלתי את הסניף הראשי בתל אביב. לאחר מכן עברתי למטה הבנק, בדגש על שוק ההון, והתפקיד האחרון שלי היה מנהל חטיבת קשרי לקוחות. בשלב מסוים ראיתי מעליי את תקרת הזכוכית והבנתי שאני עוזב את מזרחי. אלי יונס היה באותה תקופה מנכ"ל דומיננטי מאוד של הבנק, וכאשר הבנתי שהוא לא מתכוון לעזוב את תפקידו בטווח הנראה לעין, החלטתי שהגיע זמני לעזוב. הכיוון שלי היה שוק ההון, אבל לאו דווקא לאקסלנס. האמת היא שהאלטרנטיבה שלי היתה בית ההשקעות דש. אבל אז פגשתי את תשובה בים המלח, היה לנו חיבור טוב, והחלטתי שאני הולך על זה".

מה אתה חושב על החלפת הבעלים בחברה־האם הפניקס?

"בו בזמן שיצחק (תשובה — א"פ) משתחרר מהאחזקה שלו, אני משתחרר ממגבלות הרגולציה, ולכן זה כלל לא משנה מי נכנס — זה יהיה טוב לאקסלנס". דנינו מרמז בדבריו לחוק הריכוזיות שמחייב את תשובה להפריד אחזקות ריאליות שלו, כמו הדלק, מאחזקות פיננסיות כמו הפניקס ביטוח, ולכן אינו מאפשר לאקסלנס לרכוש עוד נכסים. "בהקשר של הסינים זה אפילו עוד יותר טוב. המשקיע הסיני הוא שותף ממדינה שנמצאת בדרכה להיות משמעותית מאוד בשוק העולמי, וזאת למרות הטלטלה שעברה לאחרונה. אני, למשל, בטוח שהילדים שלנו ילמדו סינית. החלפת הבעלות גורמת לי שביעות רצון בשני היבטים: ראשית השחרור מחוק הריכוזיות שיאפשר לי לרכוש נכסים חדשים, ושנית פתיחת דלתות לעולם עסקים חדש. מדינת ישראל נמצאת בתהליך של העברת בעלויות, אבל שאין מי שיקנה, ולכן אני חושב שזה יהיה יתרון שאקסלנס יהיה הגוף המקשר. גופים זרים שירצו לרכוש עסקים בישראל יעשו זאת דרך הברוקראז' שלי, כי יהיה לי חיבור סיני".

אמרת שזה תהליך הדיו דיליג'נס הכי משמעותי שראית. מה היה כל כך מיוחד בו?

"הממשק שלי עם הסינים במהלך השנה האחרונה הוכיח לי כי מדובר בחוויות שונות מאוד מאלה שחווינו בעבר, כאשר משפחת קושנר מארה"ב ניהלה מגעים לרכוש את הפניקס. יש להם חשיבה גלובלית. כמות המשאבים שפוסון השקיעה, לעומת ההשקעה של קושנר, מלמדת על היכולות של הסינים. מבחינתי זה מיוחד מאוד, כי לא בכל יום חברה שאתה ממנכ"ל נמכרת לתאגיד סיני ענקי. ברמת התשתיות וההתנהלות הסינים ביקרו באקסלנס פי 50 יותר מאשר קושנר. אם היית מגיע אז למשרדים שלנו, היית רואה המוני סינים. לי כמנכ"ל היו הרבה יותר שעות עם הסינים מאשר עם קושנר. הסינים התקשרו עם דויטשה בנק כנציגם בישראל ושכרו את עו"ד אבהרמי וייל כיועץ — וכל אחד מאלה נחשב בתחומו לרציני מאוד. הם מכירים כיום את אקסלנס טוב יותר מכל אחד אחר — חוץ מהמנהלים של החברה עצמם".

תשובה היה מעורב בתהליך המכירה?

"לא היתה אפילו התערבות קטנה ביותר מצד תשובה באקסלנס מיום שנכנסתי לתפקיד ועד עכשיו".

אנחנו צריכים לחשוש משליטה של גוף סיני בפנסיות שלנו?

"חד־משמעית לא. הרגולציה הביאה היום את המוסדיים לרמה האופטימלית מבחינת מדיניות ההשקעות וניהול הכסף, והמשטר הרגולטורי קובע שהבעלות על חברת האחזקות היא פחות רלבנטית לניהול ההשקעות. אין שום תרחיש שבו הסינים משתלטים על הכספים שלנו. אפילו לי, כאקסלנס, אין בעלות על הכסף, אלא רק על הניהול שלו. אבל היות שיש משטר רגולטורי הדוק, אין סיבה לחשוש".

עוזי דנינו צילום: נמרוד גליקמן

העובדים שלכם לא אהבו את העסקה עם פוסון ופתחו בשביתות. איך אתם מתמודדים עם זה?

"בהתחלה היו חששות, וזה טבעי, אבל הצלחנו לעבור איתם על התהליך ועל היתרונות שהוא מביא להם. זו הזדמנות חד־פעמית שנולדה בעקבות החיבור עם הסינים. הסלוגן שרץ בחברה עד שסלינגר אישרה השבוע את העסקה היה 'למה זה לא נגמר?'. אין ספק שבתהליך כזה יש למנכ"ל תפקיד חשוב. הוא חייב גם לשמר את העשייה וגם לנהל את הממשק מול הרוכש ומול העובדים — לטובת כולם. אני חושב שהסינים יעשו טוב מאוד לאקסלנס".

אחרי שתשתחררו מהרגולציה בכוונתכם לרכוש עוד נכסים או חברות?

"בהחלט כן. אנחו בית השקעות, ומעניין אותנו לרכוש נכסים. קופות, קרנות, או כל נכס ששייך למשפחת ההשקעות. נבצע רכישות בליבת העסקים שלנו, כלומר קרנות וניהול תיקים, כדי למנף את התשתיות, ובנוסף אני חושב שאני רוצה להרחיב את הפעילות שלנו בתחום האשראי החוץ־בנקאי".

באוגוסט 2015 מינה שר האוצר משה כחלון ועדה בראשות הממונה לשעבר על הגבלים דרור שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית. הוועדה עוסקת בהסרת החסמים לכניסת שחקנים חדשים לשוק האשראי למשקי בית ובוחנת לאפשר לגופים מוסדיים כניסה לשוק האשראי החוץ־בנקאי, כחלופה לבנקים ששולטים בשוק הזה כיום.

"אקסלנס בוחנת את המשמעויות האפשריות של פתיחת שוק האשראי החוץ־בנקאי", מסביר דנינו. "זה נושא שעסקתי בו בעבר, אבל אנו בוחנים אותו לא בגלל הקשר האישי שלי לעניין, אלא בגלל האפשרויות שנפתחו. ועדת שטרום תפרסם את מסקנותיה בקרוב, ולהערכתי תדבר על שני וקטורים עיקריים. אחד הוא נושא כרטיסי האשראי ובניית תשתית להגברת התחרות באשראי החוץ־בנקאי, והשני הוא האפשרות הרגולטורית לאפשר לנו, המוסדיים, לרכוש גופי אשראי חוץ־בנקאי. נושא מכירת כרטיסי האשראי הוא ארוך ומורכב, ולא בטוח שהמכירה תייצר תחרות.

"האשראי בישראל מתחלק כיום לשלושה סוגים: אשראי קמעונאי (מיועד לעסקים קטנים — א"פ), אשראי של חברות מידל מרקט (מיועד לחברות בינוניות) ואשראי של קורפורייט (לחברות גדולות). כספי העמיתים והמוסדיים מטפלים כבר היום בקורפורייט, ושני הסגמנטים האחרים מעניינים אותנו מאוד, ואנו בוחנים כרגע איך נוכל להשתלב בהם".

מה דעתך על תפקודו של השר כחלון בנושא האשראי בפרט ועל תפקודו באוצר בכלל?

"הוא אימץ לעצמו סלוגן של 'מותר ויש'. כלומר, מותר לפתוח כל נושא על הפרק, וייאמר לזכותו שהוא הצליח להשריש דינמיקה של הכל פתוח. בהיבט של היש, הכוונה היא שיש לעסוק גם בדברים שהתוצאות שלהם יהיו רק בטווח הארוך יותר. מקובל אצלנו שכל אחד מסתכל רק על הקדנציה שלו ומחפש רווחים לקדנציה שלו. להערכתי, עצם העיסוק של שר האוצר בנושא הדיור ובהגברת התחרות בשוק הפיננסי מעיד על כך שהוא רואה לטווח הארוך. לא מדובר פה במשהו שדומה לרפורמה בסלולר. המדיניות הזאת שלו, יחד עם הצוות בעל הניסיון העשיר שהוא הביא לאוצר, הם בהחלט בשורה".

"הסינים לא קיבלו מידע על חקירת רשות ני"ע"

כמנכ"ל של אחד מבתי ההשקעות המובילים בשוק ההון הישראלי עמדה עלות שכרו של דנינו על 3.37 מיליון שקל ב־2014. בעת האחרונה דווח כי שר האוצר כחלון יאמץ את הקו שהוביל קודמו בתפקיד, יאיר לפיד, להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי.

מה דעתך על המגמה הזאת?

"אני חושב שקביעת סף מקסימלי לרמת השכר, בלי להתחשב בגודלו של הארגון ובסיכונים שטמונים בו, מצריכה חידוד. אם מחליטים על הכיוון הזה, לא נכון להגביל אותו רק למגזר הפיננסי. הוא צריך לחול על כולם. אני מסכים עם המגמה שטוענת כי העולם שהיה כבר לא יוכל להיות יותר, אבל חושב שיש להבחין בין הסוגים השונים של התפקידים, כדי למצוא את ההתאמה שנכונה לכולם".

במרץ השנה, בזמן המגעים שניהלה פוסון לרכישת הפניקס, נעצר בכיר בחדר המסחר של הלקוחות המוסדיים באקסלנס. הוא נחקר ברשות ני"ע בחשד לביצוע עבירות תרמית בני"ע, מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון ושוחרר בערבות. בעקבותיו נחקרו בכירים נוספים, והפרשה עדיין נחקרת ברשות.

מה בנוגע לפרשת הרצת המניות? הסינים בדקו את הנושא, הוא הרתיע אותם?

"הם לא קיבלו שום מידע על כך, כי הנושא עדיין מאחורי הדלתות של רשות ני"ע, ואיש לא יכול לקבל על כך מידע. תפקידי הוא לדאוג לאקסלנס, ואין לי שמץ של מידע או ידע לגבי הסינים ומה הם יודעים על הפרשה".

ואיך אתה, כמנכ"ל, הגבת לפרשה?

"זה לא שימח אותי, אבל כל עוד הנושא נחקר ברשות, אני מכבד את הוראות הרגולציה האוסרות לגעת בזה. כאשר העניין יסתיים, נעשה את הבדיקה שלנו".

מה דעתך על הפרטת הבורסה?

"אני חושב שההפרטה חשובה לבורסה, אבל חושב שיש בעיה ערכית עם הבעלות על הבורסה. חשוב גם לזכור שהמשימה העיקרית של הבורסה אינה ההפרטה. אני חושב שהמהלך הזה רצוי ונחוץ וצריך לקדם אותו. אם נצליח להגיע ליעדים שיהיה לנו שותף אסטרטגי, זה יהיה הישג משמעותי. בכל אופן, רצוי וכדאי שתהיה החלטה. העיקר שתהיה החלטה, זה בדיוק כמו מתווה הגז, לא משנה מה, אבל צריך להחליט".

בית ההשקעות שבראשו עומד דנינו עלה חזק על גל גיוסי החוב של חברות הנדל"ן האמריקאיות בישראל. אקסלנס השקיעה בהנפקות האלה 369 מיליון שקל — ונמצאת במקום שני ברשימת הגופים המוסדיים אחרי אלטשולר־שחם עם 471 מיליוני שקלים.

מה עמדתך בנוגע לאמריקאיות שמנפיקות אג"ח בישראל?

"קודם כל זה מבורך שחברות באות לישראל, ויש לחברות האלה מאפיינים חיוביים. מדובר ביבשת שאנו מכירים ובבעלים שיש להם ניסיון לא מבוטל. אלה חברות עם שיעורי מינוף טובים ונכסים טובים. אני מסכים עם אלה שדורשים פרמיה בגלל הממשל התאגידי והשיפוט לגבי החברות האלה (רישום החברות באיי הבתולה — א"פ), אבל זו בהחלט תופעה טובה. צריכה להיות בדיקה פרטנית על כל חברה וחברה על פי המאפיינים שלה".

קופות הגמל המדדיות של אקסלנס: "יש עניין בשילוב בין אקטיבי לפסיבי"

באוקטובר 2014 השיקה אקלסנס מוצר חדש בשוק ההון הישראלי — קופות גמל מדדיות — שמשלבות בין ניהול השקעות אקטיבי ופסיבי. כלומר, קופת גמל שמשקיעה רק במדדים, אולם בניגוד לתעודות הסל שעוקבות אחרי מדד מסוים, קופה מדדית יכולה להשקיע בכמה מדדים, בהתאם לתמהיל שנקבע מראש.

הקופות המדדיות של אקסלנס מנהלות יותר מ־550 מיליון שקל. קופת הגמל המדדית הכללית של אקסלנס הניבה ב־12 החודשים שהסתיימו באוקטובר תשואה של 5.03%, וקרן ההשתלמות המדדית הכללית של אקסלנס הניבה באותה תקופה תשואה של 4.97%.

"התינוק הזה, שנולד לפני שנה וקצת, נמצא במקום הראשון בתשואות", דנינו לא מסתיר את גאוות היחידה. "הוא מספק לנו תמונה ברורה מאוד של תשואות טובות, לצד תוצאות טובות בניהול האקטיבי. האקטיבי הרי לא ייכחד מהעולם, והמוצר הכי טוב הוא זה שמשלב בין הפסיבי לאקטיבי. קסם, למשל, מנהלת יותר מ־40 מיליארד שקל, ויושבת על נכס של תעודות, בעוד המוצר הוא בהגדרתו אג"ח. כלומר, התחייבות שלי לתת לך משהו.

"מה שאנחנו מציעים למשקיעים אינו דומה לתעודת סל. זו קופה שעוקבת אחר כמה מדדים לפי החלטה. אני חושב שהתפקיד של בית ההשקעות הוא להנגיש את המוצר ללקוח, ואנו רואים התעניינות בשילוב בין האקטיבי לפסיבי".

עוזי דנינו (58)

מצב משפחתי: נשוי + 4, מתגורר בפתח תקווה

השכלה: תואר ראשון במינהל עסקים מהמכללה למינהל, תואר שני במינהל עסקים משלוחת דרבי בישראל

תפקיד קודם: מנהל חטיבת נכסי לקוחות בבנק מזרחי טפחות

עוד משהו: חובב טיולים, שירה בציבור ושירים אנדלוסיים, ומבשל בימי שישי