החלטה היסטורית בארה"ב: הפד העלה את הריבית ב-0.25%
מסמן תקווה לעתיד: הבנק המרכזי של ארה"ב בהנהגת היו"ר ג'נט ילן העלה את הריבית ל-0.25%-0.50% - שבע שנים לאחר שהוריד אותה לרמה אפסית, בתגובה למשבר הפיננסי. הפד צופה לסוף 2016 ריבית בשיעור של 1.4%
הפד עושה היסטוריה: 7 שנים לאחר שהוריד את הריבית לרמה אפסית, הודיע היום הבנק המרכזי של ארה"ב בהנהגת היו"ר ג'נט ילן על העלאה של 0.25% בריבית - שתעמוד מעתה בטווח של 0.25%-0.50%. כל חברי ועידת השוק הפתוח של הפד, 10 במספר, הצביעו בעד ההעלאה.
בכך מסמן הפד תקווה ליציאה לדרך חדשה, לאחר שנים של התאוששות איטית וארוכה מהמשבר הפיננסי הקשה וההרסני של 2008. הפד מפרסם במקביל תחזית, לפיה בסוף 2016 תעמוד הריבית על 1.4% - ללא שינוי מהתחזית הקודמת.
הפד שינה את שיעור הריבית בפעם האחרונה בהחלטה של דצמבר 2008 - אז הוריד הפד את הריבית מרמה של 1% לרמה של 0.25%-0%. ההורדה של דצמבר 2008 היתה הפעם השביעית באותה שנה שהפד הוריד את הריבית, כחלק מההתמודדות עם המשבר שהכה בארה"ב ובעולם (למעשה, הפעם האחרונה שבה ביצע הפד העלאת ריבית היתה בישיבה של יוני 2006 – אז הוחלט להעלות את הריבית מ-5% ל-5.25%).
"הנתונים שנסקרו מאז ישיבת ועידת השוק הפתוח של הפד באוקטובר מלמדים כי הפעילות הכלכלית מתרחבת באופן מתון", נאמר בהודעת הפד.
"הוועידה מצפה נכון להיום שעם ההתאמה ההדרגתית של המניות המוניטרית, הפעילות הכלכלית תמשיך להתרחב בקצב מתון, ושוק התעסוקה ימשיך להתחזק. במבט כולל, בהתחשב בהתפתחויות הפנים אמריקאיות והבינלאומיות, הועידה רואה את רמות הסיכון העומדות על הפרק, לפעילות הכלכלית ולשוק התעסוקה, במצב של שיווי משקל. הוועידה צופה שרמת האינפלציה תעלה ב-2% בטווח הבינוני, כשההשפעה של הירידות במחירי האנרגיה תיעלם, וכששוק התעסוקה ימשיך להתחזק. הועידה תמשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בנתוני האינפלציה", נאמר עוד בהודעה.
"לדעתי צפויות שלוש–ארבע העלאות ריבית של 0.25% ב־2016, כך שהריבית תעלה ל־1.25% עד סוף השנה. אני לא חושב שזה עניין גדול. אם הכלכלה האמריקאית תאט וההתאוששות תאבד קיטור, הם לא יעלו יותר את הריבית, ואנשים יראו בדיעבד את העלאת הריבית של דצמבר 2015 כמוקדמת מדי. אבל יש גורמים חשובים יותר שמשפיעים על כלכלת ארצות הברית, כמו מה שקורה בשווקים המתעוררים ומה קורה לפריון", אמר ל"כלכליסט" הכלכלן הנודע פרופ' בארי אייכנגרין, המבקר בישראל.
צילום: בלומברג
המשך הדרך
בצומת הדרכים הנוכחית, יש שני כיוונים אפשריים: המשך התאוששות של כלכלת ארה"ב, או בלימה/נסיגה שלה. במקרה הראשון, קצב העלאות הריבית בשנת 2016 יוביל אותה לרמה של מעבר ל-1.5% בסוף השנה, במקרה השני, ככל שהבלימה תהיה משמעותית יותר, כך נראה ריבית נמוכה למשך זמן רב יותר.
בתסריט האופטימי, המשך העלאה של הריבית בארה"ב ישקף אמון מצד הבנק לא רק במצבה של הכלכלה המקומית, אלא גם ביכולתה לעמוד באתגרים שמציבה הכלכלה הגלובלית בכלל, והשווקים המתעוררים בפרט.
במקרה כזה, הסבירות לתגובה חיובית בשוקי המניות היא גבוהה. עם סייג אחד קטן. משקיע נבון יצטרך לשים לב לחברות ממונפות במיוחד, שצפויות להידרש לתשלומים גבוהים יותר על ההלוואות שקיבלו. לא כולן יוכלו לעמוד בדרישות אלה. כך גם תגדל רמת הסיכון בענפים שבנויים על הלוואות – ושנהנו בשנים האחרונות מהאשראי הזול שניתן ללקוחות – חברות הבניה בראש, לנוכח ההתייקרות במשכנתאות, ולצידן חברות הרכב, שיעמדו מול פחות לקוחות.
על פי דוח שפרסם הפד עצמו בנובמבר האחרון, העלאה של אחוז אחד ברמת הריבית מיתרגמת לפגיעה שנתית של 3.25% במכירות תעשיית הרכב (אין בכך כדי לנבא בהכרח פגיעה במכירות – שכן יש גורמי השפעה נוספים). למעשה, כל החברות הפועלות בשוק של מוצרי בני קיימא (מוצרים לשימוש של 3 שנים ומעלה) צפויות להיפגע מהעלאת ריבית, כך שמניותיהן יעמדו בפני מבחן קשה בשנה הבאה, במקרה של המשך העלאות ריבית.
מניות הבנקים מציבות סימן שאלה. מצד אחד, הענקים הפיננסיים אמורים להרוויח מהעלות הגדלה של ההלוואות. ואלם בשלושת המקרים הקודמים של העלאות ריבית ראשונות, בשנים 1994, 1999 ו-2004, מניות הבנקים רשמו בחצי השנה שלאחר מכן תשואה נמוכה מאד ביחס ל-S&P 500. חלק מהאנליסטים שמסקרים את הבנקים טוענים שהפעם התמונה תהיה שונה, והדרך לעליות סלולה: "הפעם זה יהיה אחרת. מניות הבנקים ממוקמות טוב יותר מה שהיו בעבר. העלייה במחיר האשראי ידחוף את המניות קדימה בשלבים המוקדמים של הצמצום המוניטרי", אמרו בעניין זה אנליסטים מבית Bernstein.
בכל הקשור לשוקי האג"ח, המשך כיוון חיובי של העלאות ריבית אינו בשורה גדולה למחזיקים. שוק אגרות החוב - שמרכז את מרבית ההון של המשקיעים - מאופיין בהשקעות בטוחות יותר, בעלות תשואות נמוכות יותר. בהתאם, ככל שהפד והעלאות הריבית שלו ייצרו אווירה אופטימית חזקה יותר, כך צפויים לזרום כספים החוצה משוק אגרות החוב, אל שוקי המניות. הכסף יצא גם מהאג"ח הממשלתי וגם מהאג"ח התאגידי.
