גיל שרון במגעים להפחתת שכרו בעקבות לחץ דח"צים בדסק"ש

חוזהו של גיל שרון, המנכ"ל המיועד של דסק"ש, אמנם עוד לא אושר באסיפת בעלי המניות, אך זה כמה שבועות הוא מגיע מדי בוקר למשרדי החברה. שרון, כך נודע ל"כלכליסט", התמקם בחדרו של בעל השליטה הקודם נוחי דנקנר, ומשם הוא עוסק בעניינים הקשורים לחברה. עוד נודע כי מזכירתו האישית בחברת פלאפון עברה גם היא איתו למקום העבודה החדש.

צעדים אלה מצביעים על נחישותו של שרון להיכנס לתפקיד, אך מעלים גם כמה סימני שאלה. ההסכם המקורי של שרון קבע כי עלות שכרו בחמש השנים הקרובות תעמוד על 71 מיליון שקל — סכום שכלל 30 מיליון שקל במניות החברות־הבנות סלקום ודסק"ש. שכר העתק הזה עורר התנגדות עזה בקרב מחזיקי האג"ח של דסק"ש וגם מצד בעלי המניות מקרב הציבור.

גיל שרון צילום: נמרוד גליקמן

במסגרת המו"מ ויתר שרון על 40% ממניות סלקום ודסק"ש וירד ל־0.36% מהמניות בהיקף של 12 מיליון שקל, אך גם זה לא הועיל לו מול בעלי המניות מקרב הציבור ובראשם דוד אדרי. ניסיונות של שרון להגיע להסכמות עם אדרי נכשלו, 70% מבעלי המניות מקרב הציבור התנגדו — והכדור חזר לדירקטוריון דסק"ש.

ל"כלכליסט" נודע כי שלושת הדח"צים והדירקטורים הבלתי תלויים, משה (מוץ) מטלון, ניב אחיטוב ולילי אילון, שאישרו את שכרו המקורי של שרון, הן כוועדת תגמול והן בדירקטוריון, נסוגו מעמדתם בעקבות הביקורת הקשה — בעיקר מצד יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר. אירוע נוסף שהשפיע על הדח"צים לא למהר ולאשר את השכר אחרי אסיפת בעלי המניות היה ישיבת הדירקטוריון של החברה־האם אי.די.בי פתוח. בישיבה זו היו בעל השליטה אדוארדו אלשטיין וסגנו סאול זאנג היחידים שתמכו באישור השכר, כשרוני בר־און ואלינה פרנקל נמנעים וגיורא ענבר מתנגד. מאיר שני, הדירקטור הבלתי תלוי, אף התפטר מהדירקטוריון על רקע ההסכם.

לאורך השבועות האחרונים לא התגייס אלשטיין לגבות את שרון במאבקו לאישור השכר, וזאת אף שחתם על הסכם השכר. השתיקה של אלשטיין נתפסת בקרב מקורבים לחברה כסוג של אמירה, כי בהיעדר הסכמה של בעלי המניות מקרב הציבור, על שרון להפחית משכרו.

בשיחות עם שרון, כך נודע, רמזו לו שלושת הדח"צים כי לא יצביעו בעד השכר המופחת, וכי הוא נדרש להפחתה נוספת. שרון הביע נכונות להפחתה נוספת בשכרו, בהיקף של מיליוני שקלים נוספים מתוך התגמול ההוני שהוא אמור לקבל, ועדיין מתנהלים מגעים בין הדירקטוריון למנכ"ל המיועד על גובה הוויתור.

בהתייחסות רשמית ראשונה מאז החלה סאגת השכר מסר שרון בתגובה לכלכליסט: "אני פועל להגיע לתנאי שכר שיהיו מקובלים על כלל בעלי המניות ושיאושרו באסיפה כנדרש". מדובר בתפנית של ממש בעמדה של שרון, שלראשונה מביע מודעות לבעייתיות של ההסכם המקורי שקיבל, ולצורך להגיע לקונצנזוס באשר לתנאי שכרו.

עפ"י תיקון 20 לחוק החברות אפשר לאשר את השכר, אף שלא אושר באסיפת בעלי המניות. התיקון מתיר לוועדת התגמול (המורכבת מהדח"צים) לפטור מאישור האסיפה עסקה עם מי שמועמד לכהן כמנכ"ל, אם מצאה כי האסיפה סיכלה את ההתקשרות, וזאת למרות שזו תואמת את מדיניות התגמול. החוק מתיר לוועדת התגמול ולדירקטוריון לאשר יחד הסכם שכר עם המנכ"ל, גם אם אינו תואם את מדיניות התגמול, ואף שלא התקבל לכך אישור האסיפה, ובלבד שיימצאו נימוקים ראויים לכך. במקרה של שרון אישרה האסיפה האחרונה של בעלי המניות את שינוי מדיניות התגמול.

בתגובה לשימוש בחדרו של דנקנר נמסר מאי.די.בי, כי שרון מגיע לחברה כאורח ועל חשבון זמנו. השימוש בחדר של דנקנר הוא זמני, שכן אין חדר פנוי אחר בחברה. שרון, לדברי החברה, אמור לשבת בחדר שיפנה חיים גבריאלי, המנכ"ל היוצא, ואחרי שהמשרדים ישופצו.