אסם שנכנסה לבורסה ב-92' בשווי של 430 מיליון שקל - יוצאת ב-9.13 מיליארד שקל
אסם הונפקה במאי 1992 והפכה מחברת פסטה, רטבים וחטיפים לחברת המזון השלישית בגדולה בישראל - ולזרוע המקומית של נסטלה. זאת, באמצעות סדרה של רכישות - שלטענת המבקרים הפכו אותה לגדולה מדי. המחיקה שלה מהמסחר תקטין את השקיפות של ענף המזון ותפגע בבורסה המקומית
המהלך למחיקתה של אסם מהמסחר בתל אביב מאיים לסיים 24 שנות מסחר במניית חברת המזון השלישית בגודלה בשוק המקומי.
מדובר במחיקה כואבת במיוחד לבורסה המקומית, שממילא נאבקת כדי להגדיל את מצבת החברות הנסחרות. אסם היא חברה מרכזית בבורסה - היא חלק ממדד ת"א 25 והיא מרכזת מחזור מסחר ממוצע של כ-5 מיליון שקל ביום. כמו כן, אסם נחשבה תמיד למניה יציבה, שמחלקת דיבידנד ויכולה להוות אלטרנטיבה טובה למשקיעי טווח ארוך.
- נסטלה רוצה לרכוש את אסם ולהפוך אותה לפרטית; פרופר: "נמשיך להיות חברה ישראלית"
- בעקבות הצעת הרכש של נסטלה: ביצועי אסם לשנת 2015 נחשפים - ירידה בכל המדדים
אסם הונפקה במאי 1992. היא גייסה מהמשקיעים בבורסה בתל אביב 44 מיליון שקל לפי שווי חברה של 178 מיליון דולר (430 מיליון שקל). היא היתה חברת המזון הגדולה השנייה שהצטרפה למסחר בבורסה המקומית, אחרי חברת עלית. עלית לימים נרכשה על ידי שטראוס, שהפכה עקב כך לחברת המזון השנייה בגודלה בישראל, וחברת המזון הבורסאית הגדולה ביותר. כעת מציעה נסטלה לרכוש את החברה לפי שווי של 9.13 מיליארד שקל.
השנים של אסם בבורסה בתל אביב היו שנים של רכישות, התרחבות, ופריצה לשווקים ומוצרים חדשים. כמו כן התמודדה החברה גם עם מחאת המזון ועם הטענות כי הפכה - לצד ענקיות המזון הגדולות האחרות - לגדולה מדי וחזקה מדי עבור השוק המקומי.
עוד בעת הנפקתה היתה אסם נכס צאן ברזל בשוק המזון המקומי - פרט לממציאת הפתיתים, היו לה זכויות ראשונים גם בשוק הפסטה המקומי, והיא באה למשקיעים חמושה במוצרים פופולריים כמו קטשופ אסם ("העומד על הראש"), אבקת מרק עוף, במבה, שקדי מרק ועוד.
כך סוקרה הנפקת אסם ב"ידיעות אחרונות"
מרגע ההנפקה, אסם התרחבה בצורה בלתי פוסקת. בשנת 1994 נכנסה אסם לשותפות במפעל העוגות "מגדנות הבית" שהוליד את סדרת עוגות הבית של החברה. באותה שנה נכנסה אסם להשקעה גם במפעל טבעול בשותפות עם קיבוץ לוחמי הגטאות. ב-1997 רכשה את השליטה בסלטי צבר, ובאותה שנה נכנסה החברה לתחום הגלידות יחד עם נסטלה (שנכנסה לראשונה כשותפה באסם בשנת 1994) תחת המותג "מוטה". ב-1998 רכשה אסם 50% מפעילות בית השיטה.
אסם ביצעה עוד רכישה מהותית ב-2010 כאשר נכנסה כשותפה במטרנה והוסיפה גם תחליף חלב האם לתינוקות לסל המוצרים שלה, שהפך עם השנים לסל שאף סופר לא יכול בלעדיו. בשנת 2013 נכנסה החברה לתחום המשקאות בתחרות מול החברה המרכזית, כאשר השיקה את נסטי החדש.
השקיפות של אסם כחברה ציבורית גרמה לכך שנתחי השוק של כל מוצריה, וכן הרווחיות עליהם, היו גלויים לציבור. כחברה פרטית, אסם לא תידרש יותר לחשוף כמה היא מרוויחה בכל קטגוריה - מה שיקטין את השקיפות של ענף המזון.
לדברי מאיר סלייטר, מנהל המחקר של בנק ירושלים ברוקראז', "לאחר שגם תנובה הפסיקה לדווח את התוצאות שלה, תיוותר רק שטראוס כחברה מדווחת מבין שלושת הספקים הגדולים, ומתוך עשרת הגדולים נשארנו עם ארבע חברות בלבד, כששטראוס היא היחידה שמייצרת או מייבאת סוגי מזון מגוונים ולא פועלת בתחום עיקרי אחד. האם מצב זה יגרום למשפחת שטראוס לקדם מהלך דומה של מחיקת החברה מהבורסה? להערכתנו הסבירות לכך נמוכה מאוד: על מנת לעשות זאת נדרשים יותר מ-2 מיליארד שקל, ובנוסף, לחברה אגרות חוב, כך שהיא תמשיך לדווח כל עוד הן קיימות".
סלייטר מסביר את הרכישה: "מיזוג אסם לתוך נסטלה הינו חלק מהאסטרטגיה של נסטלה, אשר פועלת בכל רחבי העולם, אך רק במקרים ספורים (פחות מחמישה בכל רחבי העולם) באמצעות חברות ציבוריות. כלומר נסטלה מעדיפה לפעול בהחזקות ישירות של חברות בבעלות מלאה, והעובדה שאסם היא חברה ציבורית הוא ספיח של הרכישה של חברה שהייתה ציבורית עוד לפני כן. נסטלה הגדילה את ההחזקות שלה באסם לאורך השנים, והרעיון שתבצע הצעת רכש כבר עלה בעבר בקרב המשקיעים".
במכתב ששלחו הבוקר לעובדים, ביקשו דן פרופר, יו"ר אסם, ואיציק צאיג, מנכ"ל החברה, להרגיע את החששות מכוונתה של נסטלה להשתלט על החברה. "נסטלה המחזיקה בשליטה באסם מזה מספר שנים והחלה את דרכה המשותפת איתנו לפני למעלה מ-20 שנה", אמר פרופר. עוד כתבו פרופר וצאיג כי אסם תמשיך להיות חברה ישראלית, הנטועה עמוק בתעשיה המקומית ותמשיך ותפתח את מפעליה הנמצאים בכל הארץ. "נמשיך להיות חברה מצליחה, חדשנית ומובילה, תוך הבטחה לעתיד כולנו ושמירה על ייחודינו כפי שהיינו עד כה", כתבו.