בלעדי לכלכליסט
ראש בראש: אלה ההצעות של גינדי ובן משה לאלון רבוע כחול
"כלכליסט" חושף את טבלת ההשוואה של היועצים לגופים המוסדיים - שמעניקה יתרון להצעה של בן משה. אחד הסעיפים הקריטיים: בן משה לא מתנה את ההסכם בהסכמת בנק הפועלים ובעלי אג"ח א', וגם לא בהסכמות עם נאמני מגה
הסאגה של הצעות הרכישה באלון רבוע כחולמסרבת להסתיים. הבוקר (ב') מגישים שני המתמודדים, מוטי בן משה וגינדי החזקות, שיפורים נוספים.
- ההצגה הטובה בעיר: בן משה וגינדי נלחמים עלחברה, כסף ואגו
- מוטי בן משה: "על גינדי לא יודעים כלום"; הגינדים: "בישראל אנחנו לא צריכים להוכיח את היכולת שלנו"
- גינדי למחזיקי האג"ח של אלון רבוע כחול: יש לנו נזילות מוכחת של 620 מיליון שקל
ל"כלכליסט" נודע, כי בן משה מעמיד ערבות מלאה לכל סכום ההזרמה, מהיום הראשון. כלומר: הזרמה מיידית של 600 מיליון שקל וערבות בפקדון אצל נאמן של 300 מיליון שקל נוספים. גינדי אחזקות העמידה בסעיף זה ערבות של 300 מיליון שקל לשני התשלומים הראשונים, בנוסף לתשלום ראשון של 550 מיליון עם החתימה.
שני המתמודדים מעניקים אופציה למחזיקים לבקש פרעון מוקדם, בן משה תוך 90 יום ממועד החתימה, וגינדי תוך 45 יום. גינדי מציעה קנס פרעון מוקדם במקרה כזה של 2% (בהצעה הקודמת – 1.5%), ואילו בן משה הקפיץ את הקנס שהוא מעניק ל-2.5%.
גינדי הקפיצה את סכום הכסף שיועבר לנאמנות עד להשלמת העיסקה ל-150 מיליון שקל, ואילו בן משה הקפיץ את הסכום אף יותר, ל-250 מיליון שקל.
בן משה מציע סכום כולל של 900 מיליון שקל עבור השליטה באלון רבוע כחול, ואילו גינדי מציעה סכום כולל של מיליארד שקל.
הניתוח של הנציגות: יתרון לבן משה
מניתוח שתי ההצעות הסופיות שהוכן עבור הגופים המוסדיים על ידי היועצים השונים של הנציגות עולה יתרון להצעה של בן משה. בשעה זו מתכנסות ועדות ההשקעה של הגופים המוסדיים לדון בעמדותיהם בהצבעה.
הסעיף המהותי ביותר בהשוואה הינו התנאי המתלה לעסקה של הסכמות עם נאמני מגה. תנאי זה מופיע בהצעת גינדי, ואינו נדרש בהצעה של בן משה. למרות הנסיונות של גינדי לטעון אתמול באסיפה כי לבן משה יש פתח מילוט גם מהסדר מגה, הרי שהמוסדיים מקבלים את התנאי המתלה שלו ומייחסים לו חשיבות גדולה, מאחר שהסדר עם נאמני מגה עלול לעלות מאות מיליוני שקלים לחברה, ובן-משה מוכן לקחת את הסיכון על עצמו.
יתרה מכך, נאמני מגה עלולים לעצור את ההסדר בטענה שריבוע כחול היא חדלת פרעון, אולם במיתווה של בן-משה הוא מתחייב להזרים את הסכום הראשוני למגה, של 600 מיליון שקל, מה שהופך את החברה לסולוונטית ומקשה על הטיעון של הנאמנים.
ל"כלכליסט" הגיעה הטבלה ההשוואתית שכאמור מעניקה יתרון ברור לבן-משה:
תקופת no shop (בלעדיות):
גינדי – 30 יום שניתן להאריך ב- 30 יום אם הנציגות והנאמן התרשמו שאין פערים משמעותיים
בן משה – 15 יום שניתן להאריך ב- 15 יום אם הנציגות והנאמן התרשמו שאין פערים משמעותיים
ניתוח: יתרון לבן משה
האם הסכמת בנק הפועלים ואג"ח א' אצל בעל השליטה מהווים תנאי מתלה:
גינדי – כן (הפך בהצעה הסופית להתחייבות של החברה ואפילו לא תנאי מתלה)
בן משה – לא.
ניתוח: יתרון משמעותי ביותר לבן משה, כאשר תנאי זה בהצעת גינדי עלול להפוך את ההצעה שלהם לבלתי ישימה.
תנאי מתלה של גיבוש הסכמה עם נאמני מגה וכן קבלת אישור בית המשפט של מגה להעדר חשיפות וטענות ותביעות כלפי ריבוע:
גינדי – כן
בן משה – לא
ניתוח: יתרון משמעותי ביותר לבן משה
דמי רצינות:
גינדי – 150 מיליון שקל
בן משה – 250 מיליון שקל
סכום הזרמה ראשוני:
גינדי – 550 מיליון שקל
בן משה – 600 מיליון שקל
ניתוח: יתרון לבן משה
סכום הזרמה כולל:
גינדי – מיליארד שקל
בן משה – 900 מיליון שקל
ניתוח: יתרון לגינדי
בטוחות:
גינדי – ערבות בנקאית 300 מיליון שקל (להבטחת התשלום השני והשלישי, ביחד עם סכום ההזרמה הראשוני סה"כ 850 המהווים 85% מהתחייבות להזרמות)
בן משה – פיקדון כספי 300 מיליון שקל (להבטחת כל ההזרמות, ביחד עם סכום ההזרמה הראשוני סה"כ 900 מיליון שקל המהווים 100% מהתחייבות להזרמות)
ניתוח: יתרון לבן משה
פירעון מוקדם בשלוש השנים שלאחר מועד ההשלמה:
גינדי – פיצוי של 2%
בן משה – פיצוי של 2.55%
ניתוח: יתרון לבן משה