תפנית בכלכלית ירושלים: פורר התחייב לרכוש 5% מהחברה

השלב הציבורי בהנפקת המניות של כלכלית ירושליםשמתקיים מחר צפוי לקבוע את גורל החברה, ובסיומו ניתן יהיה לדעת אם שלמה נחמה יהפוך לבעל השליטה. עם זאת, דרכו של נחמה לשליטה אינה מובטחת ועשויה להיות רצופה במכשולים ומשקיעים מפתיעים. "כלכליסט" מציג את הצדדים במירוץ על כלכלית ירושלים.

בעיצומו של השלב המוסדי בהנפקת המניות של החברה בחמישי האחרון, חתם נחמה על הסכם לרכישת מניות בנק לאומי(28%). לפי מתווה העסקה, לאומי יקבל את התמורה למניות, ששוויין כ־150 מיליון שקל, רק בעוד ארבע שנים, חמש שנים ושש שנים (שליש מדי שנה), ועל פי שווי השוק של המניות באותו מועד (ממוצע של 90 ימי מסחר האחרונים).

הבנק יכול היה למכור כבר עתה את המניות בכ־150 מיליון שקל, או להישאר עם המניות ולהמתין לאפסייד אפשרי ולמכור אותן אז. אך על פי הערכות, הוא היה להוט להיפטר מהאחזקה שהסבה לו חוסר נעימות והפסדים בשנתיים האחרונות. לא מדובר באחזקה ישירה אלא במניות שאליעזר פישמן, בעל השליטה בכלכלית, שעבד לבנק כחלק מביטחונות של הלוואה בגובה 2 מיליארד שקל. לאומי החליט שעם בעל שליטה חדש יש סיכוי גבוה יותר שהחברה תתאושש ויהיה אפסייד במניה, ולכן החליט ללכת על המתווה עם נחמה. עם זאת, ארבע שנים הן תקופה ארוכה, והבנק יכול למצוא את עצמו עם תמורה נמוכה בהרבה אם החברה לא תתאושש.

צילום: אלי דסה, אוראל כהן

חייב להגיע ל־25% לפחות

ביום ראשון שעבר השאיר נחמה את אנשי בנק לאומי — ירון בלוך, מנהל לאומי פרטנרס שטיפל במכירה, והמנכ"לית רקפת רוסק־עמינח — עם הנחת בסיס שההסכם סגור ולמחרת חותמים. אך למחרת הגיע נחמה עם דרישה חדשה, שלפיה לאומי צריך להתחייב שהחברה תגייס 700 מיליון שקל לפחות בהנפקת זכויות. לאומי סירב להתחייב, טען שאינו יכול להבטיח דבר כזה והעסקה התפוצצה. דירקטוריון הבנק התכנס עוד באותו הערב והחליט שבתוך ימים ספורים הבנק יבצע הנפקת מניות של 500–400 מיליון שקל, החלטה שאמורה היתה לסתום את הגולל על השליטה של נחמה. בנוסף, ההנפקה הכרחית כדי להכניס הון לחברה שעלולה להגיע להערת עסק חי בדו"חות השנתיים. ביום שלישי נחמה שוב החליף את דעתו, ופנה לרוסק־עמינח והמשנה למנכ"לית דני צידון: "תראו, בסדר, התחרטתי. אני יורד מהסעיף הזה". בדיקה עם כלכלית ירושלים העלתה שלא ניתן לרדת מרעיון ההנפקה, והתשובה לנחמה היתה שלילית תחילה אך השתנתה בהמשך: "אתה יכול לחזור לתמונה, אבל רק במחיר ההנפקה וללא תנאים מתלים". בימים רביעי וחמישי התבשל מתווה חדש שהעניק סיכוי לעסקה בין נחמה ללאומי, ולפיו ישתתף נחמה בהנפקת המניות כך שיהפוך לבעלים של 25%–35% ממניות כלכלית.

ההסכם נחתם עם המנהלים המיוחדים של המניות עוה"ד רונן מטרי ואיל רוזובסקי ביום חמישי אחר הצהריים. האחזקה שבידי לאומי תדולל בהנפקה ל־14%–15%, כך שנחמה התחייב לרכוש 11%–10% בשלב הציבורי של ההנפקה מחר. נחמה צפוי לצרף שותפים לעסקה, אך לאור פניות שקיבל לאחר העסקה עדיין לא ברור במי יבחר.

המחיר למניה עשוי לזנק

על פניו המשימה של נחמה נראית פשוטה, אך התמונה מורכבת יותר. ההנפקה ביום חמישי התנהלה די בעצלתיים עד לארבע אחר הצהריים. בשעה הזו פורסם באתר "כלכליסט" דבר המו"מ המחודש עם נחמה, וחצי שעה לאחר מכן דיווחה החברה על אותו מו"מ. עד לשעה זו היו הביקושים בשלב המוסדי דלילים למדי ועמדו על 300–320 מיליון שקל. "המוסדיים נעו עד אז כמו מטוטלת", תיאר חתם ותיק שהשתתף בהנפקה, "מצד אחד הם הבינו שהמחיר חלש, אבל מצד שני היססו אם להשקיע בחברה מבלי שיש בה בעל שליטה חזק שיעמוד מאחוריה. הם רצו לדעת שהמלחמה בין לאומי להנהלת החברה הסתיימה".

המלחמה שאליה התכוון החתם היא בין לאומי למנכ"ל דודו זבידה. בעוד לאומי ביקש להכניס בעל שליטה חדש בשבועות האחרונים, זבידה ניסה להוביל למהלך של חברה ללא גרעין שליטה. גם במהלך ההנפקה ניסה זבידה להכניס סעיף שמגביל את הסכום המקסימלי שיכול כל מוסדי להכניס, אך נכשל בכך. "הדינמיקה השתנתה לחלוטין בארבע אחר הצהריים", המשיך לספר החתם, "פתאום גופים כמו פסגות ומנורה מבטחים שלא התכוונו להשתתף, הזרימו סכומים גדולים. מוסדיים אחרים הגדילו את סכומי הביקוש". המוסדי הגדול ביותר שהזמין היה הפניקס, עם כ־80 מיליון שקל. בסופו של דבר הגיעו הביקושים במכרז המוסדי לכ־870 מיליון שקל. בעוד מחיר המינימום עמד על 4 שקלים למניה, המכרז המוסדי נסגר ב־4.7 שקלים למניה. המשמעות היא שהמכרז הציבורי יפתח ב־4.7 שקלים למניה, אך המחיר יכול עוד לעלות. כל מחיר מעל 4.7 שקל ידחק החוצה את המציעים במכרז המוסדי. לכן נחמה יצטרך לחשוב היטב איזה מחיר הוא מציע כדי לזכות ב־10%–11% מהמניות, כשהוא יכול גם לחבור למשקיע מוסדי. בינתיים, מדובר בהשקעה של כ־150 מיליון שקל מצד נחמה, שיכולה גם לעלות.

שלמה נחמה צילום: אוראל כהן

משקיע פרטי עשוי להופיע

בעיה נוספת מסתמנת מעיון ברשימת המזמינים במוסדי. לאומי ניהל במשך השנה האחרונה מגעים מול כמה משקיעים שביקשו לרכוש את השליטה. עם האחים נקש נחתם הסכם ולא הבשיל, והנושא נמצא בביהמ"ש. בני שטיינמץ היה גורם נוסף שביקש לרכוש וכמעט קנה. משקיע נוסף שהתעניין, לצד שטיינמץ, היה הבעלים של קבוצת ניאופרם דוד פורר. ל"כלכליסט" נודע כי פורר הזמין במכרז המוסדי מניות ב־50–40 מיליון שקל (כ־5%), מה שעשוי לרמז על כך שלא ויתר על חלום השליטה בחברה. בנוסף, שני משקיעים פרטיים מארה"ב ומאירופה הזמינו ב־30–20 מיליון שקל.

על פי חוקי החברות, משקיע בודד לא יכול לעלות לאחזקה של יותר מ־25%. כדי לרכוש כמות גדולה יותר, המשקיע נדרש להצעת רכש. כרגע נחמה הוא היחיד שיכול להגיע לאחזקה כזו, אך פורר או משקיע אחר שעשוי להופיע מחר יכולים להגיע לאחזקה של 24.99% (השקעה של עוד כ־200 מיליון שקל בשביל פורר), לחבור לכמה מוסדיים ולבצר שליטה בחברה. אם נחמה לא יצליח להגיע ל־25% מחר, ההסכם עם לאומי יבוטל. בינתיים מי שכבר הרוויחה זו כלכלית ירושלים, שתהנה מגיוס של 600 מיליון שקל.

סכנה לפירעון מיידי

העסקה עדיין זקוקה לאישור של אליעזר פישמן, שיישאר עם 8% מהמניות, ומחזיקי האג"ח. לחלק מהמסדרות, בראשן י', ישנה עילה לפירעון מיידי במקרה של העברת שליטה. מקורבים לעסקה סבורים כי פנייה של המחזיקים לביהמ"ש לקיים העילה תיתקל בסירוב. עם זאת, חלק מהמוסדיים שמחזיקים באג"ח סבורים אחרת.

נחמה פועל באמצעות חברה בשליטת אשתו

בתוך כך, ל"כלכליסט" נודע כי שלמה נחמה מבצע את עסקת רכישת מניות כלכלית ירושלים באמצעות חברה חדשה בשם Nirshel (נירשל).

נחמה הוא בעל השליטה (37.3%) בחברת אלומיי הציבורית, ובעל נכסים פרטיים כגון נדל"ן בחו"ל בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

עם זאת, את עסקת רכישת כלכלית הוא ביצע עד כה באמצעות החברה החדשה, שעיון ברשם החברות מעלה כי נרשמה רק בשבוע שעבר והיא בשליטת (100%) נירה, רעייתו של נחמה.

עם זאת, אתמול ציינו מקורבים לעסקה כי ביום חמישי האחרון הועברו 50% ממניות נירשל לידי נחמה כך שהוא ורעייתו מחזיקים יחדיו במניותיה בחלקים שווים.