סוף עידן בחברה לישראל: ניר גלעד פורש מתפקידו כיו"ר כיל ועוזב את הקבוצה

גלעד שימש כמנכ"ל החברה לישראל שבשליטת עידן  עופר בין 2007 לתחילת 2015. גלעד נשאר לשמש אז כיו"ר כיל והוביל את החברה בהתנהלות מול משרד האוצר והממשלה בעניין חוק ששינסקי למיסוי משאבי טבע, שאושר בנובמבר האחרון בכנסת. זה למעשה גם הרקע לעזיבתו של גלעד, שנעשית ביוזמתו של עופר. גלעד הוביל קו אגרסיבי מול האוצר ולדעת מקורבים לעופר הגישה שבה נהג היתה בין הגורמים ליחס העוין כלפיה מצד גורמים בכירים באוצר בראשם מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית.

צילום: דמיטרי שביצ'נקו

המלצות ששינסקי 2 עוסקות במיסוי רווחי היתר של חברות הכורות וחוצבות משאבי טבע, ולפיהן חברה תמוסה על רווחי היתר החל מרווח של 14%. רווח של 14%–20% ימוסה ב־25% ורווח של יותר מ־20% ימוסה ב־42%. הוועדה המליצה כך לאחר שהגיעה למסקנה כי עד היום חלקו של הציבור ברווח שהופק ממשאבי הטבע היה נמוך מדי. בהנחה שמחירי האשלג - אחד המשאבים שכורה החברה - יישארו כפי שהם היום, מדיניות המיסוי שעליה ממליצה הוועדה תניב למדינה כ־400 מיליון שקל בשנה.

מה דעתך על מניית חברה לישראל:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

בקיץ שעבר ניסה ראש הממשלה בנימין נתניהו לא להכליל את החוק בחוק ההסדרים כדי שיהיה אפשר "לדון" בו בנפרד, וכך אף לקבור אותו. שר האוצר משה כחלון התנגד והוחלט על הקמת ועדת ארבעה שתבחן ניסוח של פשרה מול כיל שהתנגדה לחוק שמשמעותו מסים מוגדלים מבחינתה למדינה במאות מיליוני שקלים בשנה.

ראיון עם ניר גלעד "אסור למחזר חובות? זו אמירה מטומטמת" מנכ"ל החברה לישראל בעין הסערה - מדבר על הסדרי החוב ועלות השכר שלו שאול אמסטרדמסקי וגלית חמי, 135 תגובות לכתבה המלאה 

ועדת הארבעה - שהורכבה ממנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, ראש אגף תקציבים אמיר לוי והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט - נפגשה כמה פעמים במטרה לקדם את הפשרה. הממשלה החליטה שאחרי שהארבעה יגבשו נוסחה, היא תובא לוועדת הכספים וזו תאשר או תדחה את ההחלטה. עוד בטרם גובשה פשרה החליטה ועדת הכספים בראשות משה גפני לדון בחוק כשכיל מאיימת כי הוא יגרום לפיטורי עובדים. החוק אושר כאמור.

סמל לשכר מופרז

לפי הערכות, החליט עופר לצאת לאתגר הבא של כיל: המאבק על חידוש הזיכיון לכרייה של האשלג בים המלח, שמסתיים ב-2030, עם גורם חדש במקום גלעד, שיעורר פחות התנגדות.

עידן עופר צילום: בלומברג

גלעד הפך בשנותיו בחברה לישראל לסמל לתשלום שכר מופרז לו זוכים מנהלים בכירים במגזר העסקי, כשעלות העסקתו המנופחת עוררה גלי ביקורת עזים. בסך הכל צבר גלעד במהלך שנותיו בראשות החברה לישראל סכום אדיר של 143 מיליון שקל (במונחי עלות שכר). סכומים אילו עמדו ביחס הפוך לביצוע מניית החברה לישראל שירדה בתקופת כהונתו ב-35% מול עלייה של 30% במדד ת"א 25 בתקופה זו.

אחד משיאי הביקורת על שכרו של גלעד נרשם בשלהי 2012, אז העניקה לו החברה לישראל אופציות בשווי כ-25 מיליון שקל, רגע לפני כניסתו לתוקף של "חוק שכר הבכירים". עם פרישתו מהחברה לישראל ויתר גלעד על הבונוס, אבל קיבל בונוס מחברה פרטית של עידן עופר בגובה של 8 מיליון דולר.

עם פרישתו של גלעד מהחברה לישראל יצא עידן עופר בהצהרת תמיכה חסרת תקדים: "לו הייתי יכול היפותטית לחזור שמונה שנים אחורה, כשאני יודע את מה שאני יודע היום, הייתי בוחר ללא ספק שוב בניר גלעד להיות מנכ"ל החברה לישראל, כישוריו של ניר להוביל קבוצה כל כך מורכבת, מסועפת ומגוונת בתחומי פעילותה, ובהיותה פעילה בכל רחבי העולם מאמריקה הדרומית, עבור לארה"ב, אירופה וכלה בסין וכמובן בישראל, תוך התפתחות מתמדת ואי שקיטה על השמרים, הם מהמרשימים שפגשתי בשנים הלא מעטות שאני מצוי בעולם העסקים הבינלאומי והישראלי.

"מנהלים שכישוריהם כאלה מתוגמלים בעולם הרחב בשיעורים גבוהים מאוד, כשכמובן עיקר התגמול הוא תגמול מבוסס הצלחה - כפי שהדבר קיים גם במקרה של ניר. אבל לא רק כישורים ויכולת אישית גבוהה היו משכנעים אותי לבחור בו שוב: יושרתו האישית, נאמנותו לכלל בעלי המניות (קרוב ל-50% מהחברה לישראל מוחזקים בידי הציבור ובנק לאומי שגם הוא מוחזק בידי הציבור), ומנהיגותו האישית נדירים בעוצמתם ובייחודם. אני מבין את תפקידה החשוב של התקשורת, אבל אני חש צער ותסכול כשאני פוגש שוב ושוב חוסר פרגון לעשייה כלכלית ענפה, שעיקרה עוד ועוד אלפי מקומות עבודה".

כתבתנו רוני זינגר מוסיפה, כי ח"כ שלי יחימוביץ' מסרה: "ניר גלעד משאיר אחריו אדמה חרבה. הסמל הוולגרי ביותר של קשרי הון שלטון פורש כשבכיסו 143 מיליון שקל שאותם קיבל באמצעות משפחת עופר לא בתמורה לכישרון, אלא בתמורה לקשרים פסולים בין הפקידות והפוליטיקה לבין ההון הגדול, הן בתקופת כהונתו כחשב הכללי באוצר והן כשעבר לעבוד בשרותם באופן רשמי".