יהיה מרחץ דמים שיוריד את דמי הניהול בתעודות הסל בטווח הקצר"

בעז נגר ואבנר חדד הם שועלים ותיקים בעולם תעודות הסל. הם היו שותפים להקמת חברת תעודות הסל קסם מבית אקסלנס וכיום מנהלים, בתפקידי יו"ר ומנכ"ל בהתאמה, כשליש מהענף הזה. בשנתיים האחרונות אף נכנסו באופן אגרסיבי למוצר המתחרה - קרנות הנאמנות המחקות. בראיון ל"כלכליסט" לקראת כנס מדדים 2016 הם טוענים כי אינם חוששים מהרפורמה שמתכננת רשות ני"ע (תיקון 21), שצפויה להכפיף את תעודות הסל למשטר הפיקוח והרגולציה של קרנות הנאמנות. להפך, הם שמחים על התחרות בתחום הניהול הפסיבי שצפויה לגדול, כי לגרסתם היא תגרום, בסופו של דבר, לכך שרק השחקנים הגדולים ישרדו.

כנס המדדים של כלכליסט יתקיים מחר, 22.3.16. לפרטים נוספים לחצו כאן

"הרגולטור מעדיף שיהיה מוצר פסיבי אחד"

רשות ני"ע, בהנהלת שמואל האוזר, מנסה באמצעות תיקון 21 להגביל את יכולתם של מנהלי תעודות הסל להתחייב להשיג ללקוח את תשואת המדד.

למה הרשות לחוצה כל כך להגביל את תעודות הסל?

נגר: "הפיקוח על מוצר מתחייב בתעשייה שהיקף הנכסים בה 100 מיליארד שקל גדול על הרגולטור. הוא פוחד מזה. הוא רוצה להסיר מעצמו אחריות, ולא מעניין אותו בידול בין המוצרים. הוא פשוט מעדיף שיהיה מוצר פסיבי אחד".

בעצם יהיה שוק פסיבי אחד עם מוצר שנקרא "קרן סל", ויחד עם כניסת קרנות הנאמנות הזרות התחרות צפויה לגדול משמעותית. זה לא יפגע ברווחים שלכם?

נגר: "מנהלי קרנות סל (ETF) זרים מוכרים כיום בארץ בסדר גודל של 80–90 מיליארד שקל, הקרנות המחקות מנהלות 27 מיליארד שקל נוספים ותעודות הסל עוד 100 מיליארד שקל - זה השוק הפסיבי בישראל. בתעודות הסל יש ארבעה שחקנים (תכלית, קסם, הראל ופסגות) ובקרנות המחקות אלה מגדל, אי.בי.אי ועוד כמה שחקנים קטנים.

והנה בא לו הרגולטור וטורף את הקלפים. בראש ובראשונה צריך להבין כי מרגע שהמוצר הופך למפוקח, העלויות שלנו יגדלו בגלל הרגולציה ב־20%-30%. במקום שלושה מוצרים פסיביים יהיה אחד בלבד. יהיה פה מרחץ דמים שיוביל לירידה בדמי הניהול בטווח הקצר, אבל לאורך זמן לא ישרדו כאן יותר מחמישה שחקנים. התחרות תהיה אגרסיבית בטירוף, ויהיה כאן יתרון ברור לגודל. בארה"ב יש שלושה שחקנים ששולטים ב־70% מהשוק, והיתרה היא של שחקנים שיצרו לעצמם בידול - למשל באמצעות שיווק קרנות Smart Beta (מוצר שמציע מעקב אחר מדד רק באופן מתוחכם יותר תוך נטרול אלמנטים מסוימים - ר"ב). תהיה פה מלחמת מחירים אגרסיבית, וברור לנו כי בטווח הקצר הרווחים שלנו ייפגעו באופן משמעותי".

בעז נגר על הסיבות לתיקון 21 של הרשות: הפיקוח על מוצר מתחייב בתעשייה שהיקף הנכסים בה 100 מיליארד שקל גדול על הרגולטור. הוא רוצה להסיר מעצמו אחריות" צילום: עמית שעל

חדד: "השחקנים שיש להם קרנות מחקות אבל אין להם תעודות סל יתקשו לשרוד בתחרות, כי העלויות שלהם יגדלו באופן משמעותי. הרפורמה של הרשות תאפשר להם להפוך לקרן שנסחרת באופן רציף (כיום הקרנות המחקות מקבלות מחיר רק בנעילת המסחר - ר"ב), וברגע שיהיה מסחר תוך־יומי, הם יצטרכו להתקין מערכת מסחר שמחירה עשרות מיליוני שקלים.כתוצאה מזה חלקם לא ישרדו".

נגר: "הדרך היחידה שהשחקנים הללו ישרדו בכל זאת תהיה באמצעות בידול. ההימור שלנו הוא ששחקני הקרנות המחקות לא ירצו להיסחר במסחר תוך־יומי בגלל העלות הכרוכה בכך, ובתמורה יציעו דמי ניהול נמוכים יותר. לכן אני מעריך כי למרות השאיפה של הרשות למוצר אחד, בפועל רק ארבעה שחקנים יישרו קו אליו, והשאר יבדלו את עצמם כי הם מבינים שלא ישרדו בתחרות האגרסיבית".

כניסת קרנות זרות של חברות כמו בלאקרוק, ואנגרד וספיידר תעמיק את התחרות.

נגר: "בדיוק בגלל הזה המאבק שלנו מול רשות ני"ע הוא לשמור לעצמנו גם בידול מולן. אנחנו מבקשים שיאפשרו לשחקני תעודות הסל לתת בכל זאת התחייבות מסוימת לתשואת המדד. אם לא ייתנו לנו את הבידול הזה, השחקנים הזרים ישתלטו פה על התעשייה".

חדד: "אני דווקא חושב שבזכות התחרות העוגה רק תגדל".

הבנקים צפויים להשיק בקרוב מערכת דירוג להשוואה בין תעודות הסל לקרנות המחקות - מערכת שמנהלי הקרנות המחקות מתנגדים לה, בגלל שהיא תקנוס אותן על חוסר הסחירות התוך־יומית.

עבור משקיע לטווח הארוך זה לא ממש משנה אם הקרן סחירה או לא.

נגר: "שוק הקרנות והתעודות מתגלגל פעם בשמונה חודשים. כלומר, לקוח מוכר וקונה מוצרים כאלה שלוש פעמים בשנתיים, ובהחלט צריך לתמחר אם המוצר נסחר בכל רגע נתון או רק בסוף היום".

חדד: "מערכת ההשוואה בין הקרנות המחקות לתעודות הסל היא בשורה מעולה, כי אחת ולתמיד יתנפצו כל האגדות האורבניות של כל אלה שטוענים בלי שום ביסוס שהם הכי טובים".

נגר: "עד היום המערכות של הבנקים השוו את הקרנות המחקות לקרנות אקטיביות, וכל המחקות קיבלו ציון 10. לכן היועצים העדיפו לשווק את מגדל או אי.בי.אי, כדי לייצר יותר פיזור, ולא כי היו יותר טובים. בזכות המערכת דווקא שחקנים קטנים בקרנות המחקות יגדלו על חשבון הגדולים".

"10% מהגמל וההשתלמות יהיו במוצרי מדדים"

בית ההשקעות אקסלנס התחייב לאחרונה לא לגבות דמי ניהול בקרנות המחקות - זו השנה השנייה ברציפות.

זה נכון לכם לעבוד באפס?

חדד: "העלות של ניהול קרן מחקה נמוכה מאוד ונעה בין 0 ל־0.2%. גוף מקצועי כמו קסם, שיש לו כיסים עמוקים, יכול להרשות לעצמו לא להרוויח מהמוצר הזה, כי הוא מסתכל קדימה בראייה אסטרטגית. אני יכול לעמוד בזה".

אומרים כי דווקא כשהשוק תנודתי, כמו בשנה האחרונה, מנהלים אקטיביים כמו מנהלי קרנות גידור מכים את ביצועי השוק.

חדד: "השוק עבר טלטלה. מי שהחזיק במשך שלוש שנים את מדד דאקס הגרמני עשה 30%, ואז המדד השתגע, אבל מחזיקים לטווח ארוך מדלגים על רעשים כאלה. הם לא צריכים לחשוב אם מנהל ההשקעות יידע מתי להיכנס ומתי לצאת".

מוצרי המדדים יהפכו לחזקים גם בניהול כספי פנסיה?

חדד: "זה כבר מתחיל, סבלנות. קופות הגמל מחקות המדדים של אקסלנס כבר מנהלות 1.5 מיליארד שקל בתוך שנה. בתוך חמש שנים אני מעריך ש־10% מתעשיית הגמל וההשתלמות יהיו במוצרי מדדים".