כחלון: "נתניהו מפר הסכם חתום שלנו שהוא לא יתערב ברפורמות שלי"

שר האוצר משה כחלון מתח היום (ג') ביקורת חסרת תקדים על ראש הממשלה בנימין נתניהו. כחלון, שדיבר בכנס “מדדים 2016” של "כלכליסט" וקסם מדדים, התייחס למעורבות של נתניהו ברפורמת שכר הבכירים במגזר הפיננסי, שאושרה לפני שבוע בוועדת הכספים, ורצונו של ראש הממשלה להגביל את היקפה.

משה כחלון בכנס מדדים 2016 צילום: אוראל כהן

"אני ‘האשם’ בעניין של שכר הבכירים”, אמר כחלון, “אבל היה משהו מעניין שקראתי ב”כלכליסט”, וזה שמנכ"ל משרד ראש הממשלה פועל לטרפד את החוק הזה. זו הפתעה עבורי כי יש לי הסכם חתום עם ראש הממשלה. אחד התנאים שלי לכניסה לממשלה היה שהוא לא מתערב ברפורמות שלי. והוא חתום שהוא מקדם אותם”.

כחלון הוסיף: “אם יש שינוי בהסכמים אני אשמח לדעת, אבל לא באמצעות “כלכליסט”. אני חושב שהוא צריך להרים לי טלפון ולהגיד לי - ‘אדוני שר האוצר, אני החלטתי להפר את ההסכם’. אני רואה זאת בחומרה כי בכל ההסכמים צריך לעמוד".

כחלון אמר את הדברים כאמור על רקע ההתנגדותו של נתניהו לאפשר את הסעיף השני של החוק להגביל את שכר הבכירים במגזר הפיננסי, שמדבר על הגבלת עלות השכר עד לרף של פי 35 מעלות השכר של העובד עם השכר הכי נמוך בחברה. נתניהו גם בחן את האפשרות של להעלות את תקרת השכר בחוק שמעליה לא ניתן להכיר לחברות בהוצאות השכר לבכירים, מגובה של 2.5 מיליון שקל לגובה של 3.5 מיליון שקל ברוטו לשנה.

הצעת החוק שאושרה ביום רביעי שעבר בוועדת הכספים שונתה באופן משמעותי מזו שהוגשה על ידי האוצר מלכתחילה, בעקבות דרישות של חברי האופוזיציה שזכו לתמיכה של יו”ר הועדה, ח”כ משה גפני ומרכז הקואליציה בוועדה, ח”כ מיקי זוהר. כחלון הסכים לדון בשינויים על אף התנגדות הדרג המקצועי במשרדי הממשלה, והנחה את הפקידים לנסח הצעת חוק מוסכמת, כאשר ההבדל המשמעותי ביותר הוא קביעת יחס פערי שכר שממנו לא יוכלו החברות הפיננסיות לחרוג, וכן הכפלת נטל המס על חריגה מתקרת השכר של 2.5 מיליון שקל. כחלון הסכים להצעות שעלו בוועדה והנחה את פקידיו להתקן את הצעת החוק בהתאם.

בין דבריו בכנס, כחלון הרחיב על מצבה הכלכלי-חברתי של ישראל. "אני חושש מכך”, אמר, “אני לא מזלזל במצב הבטחוני שלנו, חלילה, שלא יחשבו שהחלק הבטחוני לא חשוב ולא מטריד. הצבנו יעד לטפל במצב החברתי-כלכלי. עשינו הסכם דיפרנציאלי עם ההסתדרות. פתאום מגיע שר אוצר ואומר לוועדים הגדולים ‘אתם שמשתכרים 45 אלף שקל בחודש’ לא תקבלו תוספת שכר באחוזים אלא בשקלים. אף אחד לא האמין שזה יעבור אבל זה עבר".

כחלון התייסח גם לשכר של החיילים. "את שכר חיילי חובה העלינו ב-50%”, בשלב זה התייחס כחלון להערה מהקהל, שאמרה כי תוספת השכר אינה מספיקה: “זה נכון אבל לפחות עשינו את זה, וזה יצמצם פערים. עכשיו אנו צריכים לטפל בנכים. הגדלנו גם את היכולת של החברות להשתכר טוב יותר. אני מאמין גדול שתעסוקה מוציאה מעוני ומאפשרת להתקדם ולרוץ קדימה. הרחבנו את מס ההכנסה השלילי לעוד 55 אלף איש. זה תמריץ להוציא אנשים לעבודה. והם יוצאים מהעבודה כי כדאי להם. ופה מצמצמים פערים. אני תומך בקצבאות ונכים שלא יכולים להשתכר צריך לעזור להם אבל אני לא מאמין שזה מוציא מהעוני. את זה עושים באמצעות תעסוקה והשכלה וזה מה שאנחנו עושים. ב-1 בינואר 2017 גם תיפתח תוכנית חיסכון לכל ילדי ישראל”.

כחלון דיבר על תחום הנדל”ן: "הפסקנו את נושא הספסרות בקרקעות המדינה, התחייבנו לשווק 70 אלף דירות ואנחנו נעמוד בזה. ברגע שהמדינה מפסיקה להרוויח על חשבון הבנים שלה במחירי הקרקעות זה יבוא לטובתה".

שר האוצר גם הזכיר את הרפורמה שהוא מוביל בשון ההון, להקים רשות עצמאית נוספת: “בעוד שנה מהיום תהיה רשות עצמאית. יש קצת ויכוחים עם האוזר אבל נסתדר בסוף יהיה בסדר. אי אפשר לבטל הכל”. הפיכת אגף שוק ההון, שנמצא היום במשרד האוצר, לרשות עצמאית, נמצאת כבר בשלבי חקיקה במטרה להוות אלטרנטיבה למפקח על הבנקים, בכל הנוגע למחלוקת על הפיקוח על חברות האשראי. בעוד במסגרת הוועדה להרחבת התחרות במערכת הבנקאית בנק ישראל מתעקש שהפיקוח על חברות האשראי יישאר תחת המפקחת על הבנקים, באוצר מעוניינים כי חברות האשראי יפוקחו על ידי רשות שוק ההון.

כחלון התייחס גם לנושא זה וסיפר כי הוועדה להרחבת התחרות בין הבנקים צפויה להגיש את הדו”ח הסופי שלה בסוף החודש: “אבשר לכם שבסוף מרץ ועדת שטרום תפרסם את המסקנות שלה. נביא את זה לממשלה, וגם נשב עם הנגידה ונדבר איתה. נראה מה אפשר לעשות כדי שהכבשה תישאר שלמה והזאב יישאר שמח”.