פסיבי זה לא אומר אותו דבר: פערי תשואות ניכרים במסלול

המסלולים הפסיביים בקרנות ההשתלמות הציגו פער משמעותי בתשואות ברבעון הראשון, כך עולה מבדיקת "כלכליסט". במסלולים אלה נעשה ניהול ההשקעות דרך מדדים.

המסלול הפסיבי של בית ההשקעות הלמן־אלדובי רשם תשואה של 2.65% ברבעון, בעוד המסלול הפסיבי של מיטב דש רשם תשואה שלילית של 1.21%. במסלול של פסגות נרשמה תשואה שלילית של כמעט 1% ובמסלול של אקסלנס תשואה אפסית. 

הפער בין המסלולים הפסיביים נוצר מתמהיל המדדים ומשיעור החשיפה למנייתיים שבהם. כמו כן, רוב המסלולים הללו נפתחו רק בתחילת השנה או לכל המאוחר לפני כשנה, ולפיכך היקפיהם קטנים והם בתהליכי גיוס כספים. מצב זה משפיע על התשואות בעיקר בתקופה של ירידות, כשנכנס כסף שטרם הושקע ומדלל את הירידות. התוצאות הן לרבעון אחד בלבד, ולכן אינן משקפות את הביצועים האפשריים של המסלולים ברמה השנתית ובטווח הארוך יותר.

תמהיל החשיפה של המסלול הפסיבי של הלמן־אלדובי כולל 70% אג"ח, המתחלקות באופן שווה בין מדד אג"ח ממשלתיות בישראל למדד אג"ח שאינן ממשלתיות; וכן 30% מניות, מחצית דרך חשיפה למדד ת"א־100 ומחצית למדד MSCI העולמי.

לעומת זאת, באקסלנס רכיב מניות של כ־30%, שמתוכו חשיפה של כ־12% לישראל דרך מדד ת"א־100, כ־9% לארה"ב דרך מדד S&P 500 ו־9% לאירופה דרך מדד מידקס הגרמני ופוטסי האנגלי. באקסלנס ניכרת נטייה לחשיפה גבוהה לרכיב המניות בחו"ל, שעומד על כ־25%. בחירה זו שיחקה לטובת הלמן־אלדובי ברבעון הראשון, שבו נרשמו ירידות חריפות בשוקי ארה"ב ואירופה.

מנכ"ל הלמן־אלדובי רמי דרור ציין כי "הקרן הושקה בתחילת 2016 ועבדה לטובתה חשיפה לשוק המניות של 50% בישראל, בעוד חלק מהמתחרים החזיקו בחשיפה למניות של יותר מ־67% בחו"ל. כמו כן נחשפנו לחו"ל דרך המדד העולמי, המכיל גם מדינות מתפתחות שנפלו בשנה שעברה אבל עלו השנה. לבסוף ביצענו נטרול של רוב החשיפה למט"ח".

המסלול של מיטב דש בלט לרעה נוכח חשיפה גבוהה של 40% למניות, לעומת כ־30% ביתר המסלולים הפסיביים. לפיכך צפוי המסלול הפסיבי של מיטב דש להצטיין באפריל, שבו זינקו המדדים המובילים בעולם.

רמי דרור מנכ"ל הלמן אלדובי צילום: עמית שעל