"ההאטה בצמיחה צריכה להדאיג מאוד את בנק ישראל"

לדבריו, בשעה שהיצוא הישראלי יורד בצורה חדה, השקל מגיע לשיא מול סל המטבעות, גם התרחקות נוספת של האינפלציה מהיעד מזמינה פעולה מצד בנק ישראל.

"הבעיה היא שלבנק ישראל אין הרבה מה לעשות, ספק אם הוא יחליט להוריד את הריבית מתחת לאפס או להגדיל משמעותית התערבויות בשוק המט"ח. גם הפעלת תוכנית רכישות האג"ח בדומה לאירופה או יפן לא נראית כאופציה שתיתן מענה לבעיות הקיימות" הוסיף.

"ההאטה בקצב הצמיחה של המשק השתקפה כבר בלא מעט מהנתונים השוטפים". כך טוען רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI. לדבריו, עיקר ההאטה בצמיחה נובעת מהמשך מגמת הירידה בפעילות היצוא בהשפעת ההאטה הגלובלית והשקל החזק. מנגד יש לא מעט נקודות אור וביניהן קצבי צמיחה גבוהים של הצריכה הפרטית ועלייה ניכרת בהשקעות שככל הניראה מושפעות מפעילות אינטל".

גיא יהודה מפסגות ציין שהיצוא ממשיך להיראות רע עם התכווצות של 4.4%, אך כשיצוא הסחורות כל כך ריכוזי (כמעט חצי מהייצוא התעשייתי זה טבע, אינטל וכי"ל), החולשה מתבטאת בעיקר בחברות אלו, ניתן לומר כי הסיפור כאן הוא יותר סיפור מיקרו מאשר סיפור מאקרו של כלל המשק.

צילום: עמית שעל

יהודה מוסיף כי ישנן נקודות רבות שדווקא מעידות על כך שהצמיחה החלשה ברבעון הראשון היא זמנית, וכי ברבעונים הבאים המשק צפוי לחזור לקצב הצמיחה אשר אפיין אותו בשנים האחרונות. הצריכה הפרטית ממשיכה לצמוח באופן מרשים עם גידול של 4%. 

ההשקעות צמחו בשיעור הגבוה מאז 2011 עם גידול 17.3% כאשר ניכרת האצה בהשקעות בבנייה למגורים עם גידול של 8.9%. נתון שבהחלט מועדד ומפיח תקוות כי נראה תרגום של נתונים אלה גם בהתחלות הבניה בעתיד הקרוב. 

"נתוני הצמיחה צריכים לשמש כקריאת השכמה לממשלה". כך טוען עידן אזולאי מאפסילון. לדבריו, "מאחר ואזלו הכלים של בנק ישראל, הגיע העת שהממשלה תבצע שינוי משמעותי במדיניותה הפיסקלית ותחל ליישם מדיניות שתתמוך במגזר העסקי ובהשקעות על מנת להשיב את המשק לפסי צמיחה".