בלעדי לכלכליסט
חברות הביטוח החרימו את מכרז הפנסיה של סלינגר
מכרז פנסיית ברירת המחדל, שאמור להפחית דמי ניהול לחוסכים נטולי כוח מיקוח, נסגר - אך קרנות הפנסיה הגדולות של מגדל, מנורה וכלל ביטוח לא ניגשו אליו. בכך הן ביקשו להימנע מהפחתת דמי ניהול ללקוחות הקיימים
06:4817.05.16
קרן פנסיית ברירת המחדל שקידם משרד האוצר זכתה להתעלמות מצד קרנות הפנסיה הגדולות. ל"כלכליסט" נודע כי שלוש קרנות הפנסיה הגדולות - מבטחים החדשה של מנורה, מקפת של מגדל ומיטבית עתודות של כלל ביטוח - לא הגישו הצעה במכרז שנסגר בשבוע שעבר.
קראו עוד בכלכליסט:
- אין תחרות: קרנות הפנסיה הגדולות מתחרות על 4% בלבד מכספי החוסכים
- הח"כים נגד קרן הפנסיה שמקדמת סלינגר: "לא מקשיבה לרחשי העם, יושבת במגדל שן"
- מכרז ברירת המחדל: קרנות הפנסיה לא יוכלו שלא לגבות דמי ניהול מצבירה
למכרז ניגשו קרנות פנסיה קטנות ובהן אלה של פסגות, של אלטשולר שחם, של מיטב דש ואיילון ושל הלמן־אלדובי. מתוכן יבחר אגף שוק ההון באוצר את השתיים שיציעו את דמי הניהול הנמוכים ביותר, והן יהפכו לברירת המחדל לחוסכים שהמעסיק לא דאג להם לדמי ניהול מופחתים בפנסיה, בעיקר בעלי שכר נמוך, עובדי קבלן ועובדים אצל מעסיקים קטנים. אם מעסיק לא ייצא למכרז תחרותי בעצמו בין קרנות הפנסיה להשגת דמי ניהול מיטביים, ואם העובד לא יבחר אקטיבית בחלופה אחרת - העובד יצורף לאחת משתי הקרנות הללו.
באופן רשמי, קרנות הפנסיה הגדולות לא ניגשו למכרז נוכח העדפה מתקנת שקובעים כללי המכרז. לפיהם, גם אם הקרנות הקטנות יציעו דמי ניהול הגבוהים ב־0.05% מקרנות הפנסיה הגדולות, תהיה להן עדיפות. אלא שהסיבה האמיתית להחרמת המכרז נעוצה ברצון של קרנות הפנסיה הגדולות לבדל עצמן ממנו ולהפוך את הרפורמה לנישתית ולא רלבנטית. הכוונה היא להדגיש ללקוחות שלהן, רובם מעסיקים גדולים, כי במכרז זוכות קרנות קטנות, בלתי מנוסות במתן תשלומי פנסיה ועם מספר עמיתים דל.
אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש צילום: עמית שעל
הכדור אצל הציבור
אקט הצהרתי מול המפקחת
על הציבור להיזהר מליפול שוב לקלישאות ולסיסמאות של חברות הביטוח, שלפיהן הגדול הוא החזק והעדיף. עליו לבחור באופציה הזולה, שתגדיל לו את קצבת הפנסיה העתידית
רחלי בינדמן
לכתבה המלאה 
בקרנות הפנסיה הגדולות מבינים כי לו היו מנסים להילחם בקרנות הקטנות והרעבות, דמי הניהול שהיו נקבעים היו נמוכים אף מאלה המופחתים שהן מציעות לעובדים תחת מעסיקים גדולים. אלה מצדם היו דורשים להשוות את התנאים לעובדיהם ופוגעים ברווחיות הקרנות, בעיקר ביחס ללקוחות קיימים.
לשם ההשוואה, בשנת 2015 עמדו דמי הניהול הממוצעים בקרנות הפנסיה על 3.17% להפקדות ו־0.28% לנכסים. בקרן קטנה כמו הלמן־אלדובי הם עמדו על 3.41% ו־0.29% בהתאמה; בעוד שבמבטחים החדשה הגדולה עמדו אלה על 3.04% ו־0.25% בהתאמה.
כל זמן שהקרנות הגדולות לא ניגשות למכרז, הן יכולות לטעון שהן מציעות ביצועי השקעות מוצלחים שמצדיקים תמחור גבוה לעומת הקרנות הקטנות. הן כבר טוענות כך בניסיון לשמר מבוטחים. כך, למשל, אף על פי שקרן הפנסיה של מיטב דש זכתה במכרז עובדי המדינה כשהציעה דמי ניהול אפסיים, הפחדות מצד קרן הפנסיה של כלל, שבה נוהלו חסכונות העובדים, מנעה מעבר אליה.
לכאורה הרפורמה עדיין רלבנטית, נוכח כ־150 אלף חוסכים חדשים מדי שנה, שישויכו, אלא אם יבחרו אחרת, לקרן ברירת המחדל. אלא שכפי שחשף "כלכליסט", הרפורמה סובלת מבעיות: ראשית, מעסיקים גדולים שכבר ביצעו מכרזי פנסיה פטורים מלצאת למכרז חדש במשך שלוש שנים, כלומר עובדיהם לא ישויכו אוטומטית לקרן ברירת המחדל. שנית, מעסיקים שלא השיגו דמי ניהול מופחתים לעובדים יכולים לדלג מעל הרפורמה. די שהמעסיק עובד עם סוכן ביטוח שנפגש עם עובד והחתים אותו על מסמך שבו הוא בוחר בקרן פנסיה אחרת - הרפורמה לא תחול עליו.
קרנות הפנסיה של חברות הביטוח לא מסתפקות בבעיות הללו, והגישו לפני כחודש בג"ץ נגד האוצר בדרישה להקפיא את הרפורמה עד שתאושר בחקיקה. לכך קדמה בקשה זהה של ועדת הכספים, שהמפקחת על הביטוח דחתה. בג"ץ לא נענה לבקשה להקפאת הרפורמה אך אסר על האוצר להודיע על הזוכות במכרז עד הדיון בעתירה של החברות, שצפוי ביוני.
