חברות הביטוח מצטרפות לבנקים: הגישו עתירה נגד חוק שכר הבכירים

איגוד חברות הביטוח מצטרף לאיגוד הבנקים ועתר היום (ב') לבג״ץ נגד סעיפים ספציפיים בחוק להגבלת שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים. בדומה לבנקאים שהגישו את העתירה בשבוע שעבר באמצעות בא כוחם, עו"ד רלי לשם, גם חברות הביטוח תוקפות את המגבלה הקבועה בחוק לפיה עלות שכר הבכירים לא תעלה על פי 35 מעלות השכר של העובד עם השכר הנמוך ביותר בארגון, מה שמייצר בפועל (לטענת החברות) תקרה קשיחה של 2.5 מיליון שקל בשנה.

זאת, בניגוד לגרסת החוק המקורית שאותה יזם שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, שהציבה תקרה של 3.5 מיליון שקל. התקרה בחוק של לפיד היתה רלוונטית רק להכרה כהוצאת מס, כאשר ניתן היה להכיר בתקרה גבוהה יותר ובלבד שהעודף לא יוכר כהוצאה מוכרת שתפחית את תשלומי המס של הארגון.

החוק צפוי להיכנס לתוקף ביחס לעובדים קיימים החל מחודש אוקטובר.

בעתירה נטען כי יחס של פי 35 הוא דה פקטו יחס של בערך כמחצית מכך במונחי נטו, משום שעל השכר הנמוך אין מס, בעוד שעל השכר הגבוה מוטל מס של 50% ויותר. האיגוד עתר לביטולו של סעיף זה.

בעתירה, אותה הגישו עורכי הדין דודי תדמור, אסף פריאל, נדב לרנר ועדיה שינוולד, ממשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות', מדגיש איגוד חברות הביטוח כי "השינויים שעשתה ועדת הכספים ברגע האחרון בהצעת החוק הממשלתית, ללא דיון ציבורי וללא שימוע, מנוגדים לחלוטין לעמדת כל הגופים הממשלתיים והמקצועיים בתחום, לאורך שנים".

כמוסבר בעתירה,"הסעיפים שהוסיפה ועדת הכספים ברגע האחרון ובמחטף, מפלים לרעה ובבוטות את הגופים הפיננסיים ואת עובדיהם, לעומת כל החברות האחרות במשק. לאפליה כזו אין שום הצדקה גם לדעת חברי הכנסת שקידמו את החוק, והיא מהווה פגיעה בזכויות החוקתיות של התאגידים הפיננסיים, ותפגע לאורך זמן באורח מהותי בעסקיהם". טיעון דומה מוזכר בעתירה של הבנקאים.

על פי העתירה "סעיפי החוק הפסולים פוגעים לא רק במנהלי התאגיד הבכירים. ייפגעו עובדים רבים בתאגידים הפיננסיים – בשכרם, בקידומם ובכושר ההשתכרות שלהם". עוד מוסבר כי "הוראות החוק מתערבות בבוטות באופן ניהול התאגיד, חותרות תחת העקרונות הבסיסיים ביותר של השוק החופשי, ופוגעות באופן קשה וחריג בזכויות היסוד של עובדים בשוק הפרטי".

עופר אליהו, יו"ר איגוד חברות הביטוח

הבנקאים שקלו תחילה לוותר על הבג"ץ ולהסתפק בחוות דעת מטעמו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, לפיה החוק לא יחול על הזכויות הפנסיוניות שצברו הבכירים עד כניסת החוק. אלא משהודיע ליכט כי לא יוכל לספק חוות דעת כאמור ושלח את הבנקאים חזרה לועדת הכספים, החליטו באיגוד הבנקים להגיש את העתירה על מנת לקבל אישור משפטי לאי פגיעה בזכויות הפנסיה הצבורות. הבנקאים הרחיבו את היריעה ומבקשים מבג"ץ לפסול גם את התקרה שמגדיר החוק - יחס של פי 35 משכר העובד בעל השכר הנמוך.

איגוד חברות הביטוח מבקש גם בעתירה כי לכל הפחות החוק לא יחול ביחס להסכמי שכר קיימים. למשל, הסכם השכר של איזי כהן, מנכ"ל כלל ביטוח, הנהנה מעלות שכר שיכולה להגיע ל-13 מיליון שקל בשנה. הסכם העסקתו של כהן צפוי לפוג רק בנובמבר 2017. בהקשר זה יש לציין כי הסכמי שכר רבים של מנהלים בכירים בשוק הביטוח הם לתקופה שאינה קצובה בזמן.

בניגוד לבג"ץ הבנקאים המוגבל רק לתקרה של יחס הפי 35 ולזכויות הפנסיה, חברות הביטוח תוקפות את החוק כולו כולל החלק הדורש שלא להכיר לצרכי הוצאה מוכרת במס בסכום העודף על עלות שנתית של 2.5 מיליון שקל.