ניתוח כלכליסט
קרנות ההייטק של רשות ני"ע: יקרות לציבור, לא כדאיות לסטארט־אפים
כחלון אימץ את ההמלצה של רשות ני"ע להנגיש לציבור השקעה בסטארט־אפים באמצעות הקמת קרן נאמנות ייחודית. אלא שדמי הניהול הגבוהים והסיכון הגבוה ירחיקו את המשקיעים, ואילו החברות יתנגדו לדרישת הקרן לחשוף את שוויין
רשות ני"ע רוצה לאפשר לראשונה לגברת כהן מחדרה להשקיע ב"ווייז" הבאה. לאחר ארבע שנים של מאמצים מצידו של פרופ' שמואל האוזר, יו"ר הרשות שהקים ב־2012 ועדה לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח, אימץ אתמול שר האוצר משה כחלון את אחת ממסקנותיה. השר אישר את נוסח התקנות להקמת "קרנות טכנולוגיה עילית".
- הברקזיט טרפד שיתוף פעולה בין אקסלנס ואינווסקו
- בורסת ת"א בדרך להפרטה: ההצלחה תלויה באיתור מוקדם של משקיעים
- רשות ני"ע אוסרת פרסום פרטים על מיזמי השקעה לא מפוקחים
מדובר בסוג של קרן נאמנות ייחודית שתתמחה בהשקעות בחברות הייטק ישראליות אך גם תידרש להשקיע בין 20%–30% מנכסיה בחברות הייטק פרטיות. מעבר לרעיון להנגיש לציבור הרחב ולא רק למשקיעים מתוחכמים השקעה בחברות סטארט־אפ (בשנת 2015 הניבו אקזיטים ישראלים 9 מיליארד דולר), הרעיון הוא כמובן לעודד השקעה בענף שכיום רובו ככולו ממומן מכסף אמריקאי. סביר להניח ששחקנים מתוחכמים פחות יתעניינו בהשקעה בקרנות שכאלה שכן יש להם גישה לקרנות הון סיכון או להשקעה ישירה בחברות הייטק פרטיות.
אלא שאם מתעמקים בפרטי התקנות מתברר כי הסיכוי של קרנות אלו להתרומם הוא לא גבוה.
1. סיכון גבוה
המשקיע בקרן יהיה תלוי בסחירות שלה, כמו במניה
קרן נאמנות רגילה מאפשרת למשקיע בה נזילות יומית – כלומר יכולת לממש את אחזקותיו בכל יום כשמנהל הקרן יצטרך לרכוש ממנו את היחידות שרכש. קרן ההייטק, להבדיל מקרן נאמנות, תיסחר בבורסה ככל נייר ערך והמשקיע בה יוכל למכור את אחזקותיו רק למשקיע אחר שרכש יחידות בקרן, בעוד שמנהל הקרן עצמו יהיה מחויב לרכוש את היחידות רק אחת לשנה. במלים אחרות, המשקיע בקרן יהיה תלוי בסחירות שלה ובתמחור הבורסאי שלה, בדיוק כמו השקעה במניה.
2. ביקוש נמוך לקרנות
הציבור לא ממהר להשקיע כיום בקרנות המתמחות בחברות הייטק
בשוק לא היה עד כה ביקוש לקרנות המתמחות בהשקעה בחברות הייטק. לפי התקנות לפחות 70% מנכסי הקרן יושקעו במניות של חברות טכנולוגיה וביוטכנולוגיה סחירות בארץ ובחו"ל עם דגש על חברות עם אוריינטציה ישראלית. מנהל הקרן יוכל להשקיע בחברות הייטק פרטיות בשיעור של לפחות 20% מהקרן ולא יותר מ־30% (אם כי יינתן לקרן טווח זמן של שלוש שנים לבצע את ההשקעה). במילים אחרות, ביחס ל־70%–80% מההשקעה כבר היום יכולה לקום קרן שהמנהל שלה יתמחה בבחירת מניות של חברות הייטק נסחרות. אלא שמתברר שיש מעט מאוד קרנות כאלה למעט קרנות מנייתיות בודדות המתמחות בהשקעה במניות של חברות הנסחרות בחו"ל עם אוריינטציה לטכנולוגיה כמו לדוגמה קרן אנליסט טכנולוגיות שלפחות 50% מהשקעותיה הן במניות של חברות העוסקות בטכנולוגיה אך היא מנהלת עשרות מיליוני שקלים בודדים.
כלומר מלכתחילה אין כבר היום ביקוש משמעותי בקרב הציבור הרחב לקרנות המתמחות בחברות הייטק והציבור מעדיף להיחשף למניות אלו או דרך השקעה ישירה או דרך תעודות סל. כך שהחידוש המשמעותי בקרנות של הרשות הוא אלמנט ההשקעה במניות של חברות פרטיות.
3. דרישות התמחות
מנהלי הקרן נדרשים לבצע בדיקות נאותות של סטארט־אפים
ההתמחות הנדרשת ממי שיקים קרן כזו לא מתמצה ביכולת ניהול השקעות ובחירה של מניות על בסיס ניתוח כלכלי אנליטי. בכל הנוגע לאותם 20%–30% של חשיפה לחברות הייטק פרטיות, מנהל הקרן יידרש לבצע בדיקות נאותות של חברות סטארט־אפ ישראליות. זאת בדומה למה שעושות היום קרנות הון סיכון מתמחות. מידי חודש מנהל הקרן יצטרך לבצע שיערוך של הנכסים שלה באופן שיחשוף את המשקיע למידע גם על השווי של החברות הפרטיות בהן השקיעה הקרן. אלא שחברה פרטית לאו דווקא מעוניינת שהשוק ידע לפי איזה שווי היא גייסה כסף ומה מצבה הפיננסי כמו גם באיזה שלב היא נמצאת בפיתוח, במיוחד בשל התחרות מול חברות אחרות.
4. דמי ניהול גבוהים
אדם פרטי שישקיע ישקלל את העלות הגבוהה לעומת תעודת סל
העלויות הגבוהות הכרוכות בניהול קרן כזו בשל המומחיות הנדרשת תגרור באופן טבעי דמי ניהול גבוהים למשקיעים. בדומה למודל של קרנות סיכון ככל הנראה דמי הניהול יעמדו על לפחות 2% מהנכסים המנוהלים לצד אפשרות ייחודית לגבות גם דמי ניהול כשיעור מהרווחים.
אדם פרטי שירצה להשקיע בקרן כזו יצטרך לשקלל את העלות הגבוהה הכרוכה בה לעומת ההשקעה הזולה בתעודת סל העוקבת אחר מניות של חברות הייטק סחירות, כפוטנציאל הרווח העודף שלו טמון בסיכוי שדווקא החברות שבהן תבחר הקרן ירשמו אקזיט מדהים. זאת בזמן שלחלופין קיים הסיכון שחברות אלו עלולות באותה מידה להיסגר באופן שימחוק למשקיע חלק מהשקעתו.