הבורסה רוצה לייקר עמלות כדי לממן שת"פ עם נאסד"ק

הסכם שיתוף הפעולה בין הבורסה בתל אביב לנאסד"ק עלול להתמוטט. ל"כלכליסט" נודע כי הבורסה מתקשה לאתר מקורות מימון לרכישת מערכת המסחר מנאסד"ק שעלותה 17 מיליון דולר, ורכישתה מהווה תנאי להסכם. בראש הנהלת הבורסה עומדת כעת גל לנדאו, ממלאת מקום המנכ"ל יוסי ביינארט הנמצא בחופשת מחלה. לנדאו פנתה לרשות ני"ע המפקחת על הבורסה בבקשה לקבל היתר לייקור עמלות. אולם, יו"ר הרשות שמואל האוזר, המקדיש את כל מאמציו לאישור חוק לשינוי מבנה הבורסה בכנסת, מתנגד לכך.

בתחילת 2016 חתמה הנהלת הבורסה בתל אביב על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם בורסת נאסד"ק האמריקאית. על פי ההסכם, שתי הבורסות יקימו פלטפורמה משותפת במטרה לתמוך בחברות צמיחה טכנולוגיות ישראליות ולהציע שוק פרטי חדש עבורן, כלי לגיוס משקיעים. עוד נקבע כי יש לפעול ליצירת קשרים עסקיים בין חברות למשקיעים, של שוק משני לגיוס כספים כאמצעי להגברת הנזילות, וכן של פלטפורמה להשקעות הון ושירותי מימון חוב. כסוג של תנאי לעסקה סוכם כי הבורסה תרכוש את מערכת המסחר של הנאסד"ק, Genium.

שמואל האוזר צילום: עמית שעל

בעבר עלו השערות שנאסד"ק תהפוך משקיע אסטרטגי בבורסה המקומית לאחר השינוי המבני והגבלת אחזקות הבנקים ל־5%. אלא שבכנס "כלכליסט" לפני שבועיים הבהיר יו"ר הבורסה אמנון נויבך כי נאסד"ק לא מתכוונת להפוך למשקיע כזה. מי שהוביל את המגעים מול נאסד"ק הוא ביינארט, שנעדר, בעוד ההנהלה הנוכחית בראשות היו"ר אמנון נויבך פחות להוטה לקדם את המהלך. זאת לאור התנגדות עזה של ועד עובדי הבורסה, שמקורה בחששם של העובדים כי המערכת החדשה תייתר את עבודתם. באפריל הגיעו נציגי נאסד"ק לישראל לאפיין את המערכת, אך הוועד הורה לעובדים שלא לשתף פעולה והאורחים שבו לארה"ב ללא התקדמות.

אמנם בנאסד"ק אפשרו לבורסה לפרוס את התשלומים עבור המערכת לחמש שנים, אך ללא מקור להגדלת ההכנסות, הבורסה תתקשה לממן אותה. לבורסה מבנה הוצאות קשיח הכולל בעיקר הוצאות שכר עובדים. אלה עמדו על 130 מיליון שקל ב־2015 ומנגנון "טייס אוטומטי" בשכרם קובע כי הן רק יגדלו.

מבחינת האוזר, אישור להגדלת עמלות עלול להיתפס בעייתי, שכן ישנם חברי כנסת שחוששים כי השינוי המבני יוביל ממילא להגדלתן. בשבוע שעבר הבהיר האוזר בוועדת הכספים כי השינוי יעודד תחרות ודווקא יוביל להוזלתן, ולכן הוא יתקשה לאשר ייקור שכזה.

מנגד, בזמן שהבורסה גובה מחברי הבורסה שדרכם סוחר הציבור עמלות של 141 מיליון שקל בשנה, הבנקים גובים על כך מהציבור עמלות של 2.5 מיליארד שקל, וגוזרים קופון אדיר. לפיכך לכאורה, גם ייקור עמלות לבנקים לא צריך להיתרגם לייקור עמלות לציבור.

מדו"חותיה עולה כי הבורסה הרוויחה 20 מיליון שקל ב־2015. זאת לעומת 9 מיליון שקל ב־2014, שבה נרשמו הוצאות גבוהות בשל המעבר לבניין החדש ברחוב אחוזת בית. ההכנסות ב־2015 עלו ב־7% ל־267 מיליון שקל. אלא שהעלייה יוחסה ברובה להכנסות מהפצת נתוני מסחר ומידע. הבורסה תתקשה לשמר רמת הכנסות זו ב־2016 ולכן רווחיותה צפויה להתכווץ. זאת בין היתר בשל שינוי מודל עמלות הבורסה שנכנס לתוקף ביולי 2015.

מהבורסה נמסר כי היא "ממשיכה בקידום שיתוף הפעולה עם נאסד"ק, שתכליתו הקמת פלטפורמה משותפת שתציע לחברות צמיחה פתרונות גיוס בשוק הפרטי. שיתוף הפעולה מהווה כלי משמעותי בחיזוקה הבורסה כגורם אפקטיבי המסייע לצמיחתן של החברות המקומיות. לעניין מימון רכישת המערכת, הנהלת הבורסה בוחנת דרכים להוספת מקורות ההכנסה לצד ייעול פעילותה".