פחות מ־3% מהמעסיקים עברו לפנסיית ברירת המחדל

מאז יצאה לדרך פנסיית ברירת המחדל לפני שלושה חודשים הצטרפו אליה פחות מ־1,000 מעסיקים. הסיבה: רובם כבר קשורים עם הקרנות הגדולות בהסכמי ברירת מחדל קיימים, שתוקפם פג רק במרץ 2019.

המפקחת על הביטוח דורית סלינגר החליטה להסיר את החסם הזה, ובהתאם דורשת ביטול לאלתר של מחצית מההסכמים הללו. מדובר בכל ההסכמים שבהם דמי הניהול שמשלמים העובדים הם מקסימליים — כלומר אלה שבהם המעסיק לא דאג לעובדים שלו. 

היום צפויה המפקחת לפרסם הוראה שלפיה כל הסכם של מעסיקים שבו העובדים שלא בחרו קרן בעצמם לא מקבלים כלל הנחה על תקרת דמי הניהול החוקית — יבוטל.

לידי "כלכליסט" הגיעו נתונים על הגיוסים של קרנות ברירת המחדל המצביעים על הישגים דלים מאוד לרפורמה, שיצאה לדרך בנובמבר. בקרן המוזלת של מיטב דש על המעסיק להוביל את תהליך ההצטרפות, ואילו עובד שרוצה לעבור לקרן זקוק לשיתוף פעולה מהמעסיק במילוי הטפסים.

למעסיקים מצדם נוח לעבוד דרך סוכן ביטוח או ישירות מול קרן פנסיית ברירת המחדל שהוא קשור עמה בהסכם. בשלושת החודשים הראשונים לרפורמה הצטרפו לקרן של מיטב דש 6,894 שכירים — רוב רובם עובדים של מעסיקים שממילא היו קשורים בהסכמי ברירת מחדל עם מיטב דש. רק בודדים ביקשו לעבור באופן יזום ופנו למעסיקיהם כדי שיצרפו אותם.

עוד 504 עצמאים עברו למיטב דש מתוך 1,450 שהתניעו את התהליך הדיגיטלי באתר של בית ההשקעות. רק שליש עברו בפועל בעיקר נוכח הצלחת מאמצי שימור של הקרנות שבהן הם חסכו קודם לכן.

הסכמים חדשים עשויים לדחוף לברירת המחדל

הנתון המטריד ביותר הוא כמות המעסיקים החדשים שהצטרפו — כאלה שלא היו להם הסכמים בתוקף או שביטלו אותם ובחרו להפוך את מיטב דש לקרן ברירת המחדל לכלל עובדיהם. רק 362 מעסיקים כאלה הצטרפו — רובם מעסיקים קטנים ושתחתיהם 1,000 עובדים בלבד — מתוך 2,650 שפתחו בתהליך מול מיטב דש. גם במקרה זה רוב מי שפתח בתהליך לא השלים אותו נוכח מאמצי השימור של הקרנות הגדולות. גם נתוני הלמן־אלדובי לא מזהירים: לקרן המוזלת עברו 576 מעסיקים, 357 עצמאים ו־3,263 שכירים בסך הכל.

כך, הרפורמה במתכונתה הנוכחית נכשלת כישלון חרוץ כל עוד רוב המעסיקים קשורים בהסכמים קיימים ולא מחויבים להעביר עובדים חדשים אוטומטית לאחת מקרנות ברירת מחדל.

כעת, משסלינגר החליטה לבטל לאלתר כמחצית מהסכמי ברירת המחדל הקיימים ולא להמתין עד מרץ 2019, החסם עשוי להשתחרר. על פי הערכות, ברגע שמעסיקים גדולים יצטרכו להתקשר בהסכמי ברירת מחדל חדשים, חלקם יעדיפו כבר לצרף את העובדים לקרן המוזלת ולחסוך את תהליכי המכרז הנדרשים מהם.

יתרה מכך, האתגר בשימור אותם מעסיקים יהיה גדול יותר עבור קרנות הפנסיה הגדולות. זאת משום שאם לקרן הפנסיה קל יותר להפחית דמי ניהול לצורכי שימור של מעסיקים קטנים, ברגע שידובר כבר במעסיקים גדולים — שלעובדיהם יש צבירות משמעותיות בקרנות הפנסיה — יהיה לקרן קשה יותר להתחייב להפחית לכל העובדים את דמי הניהול מהסכום הצבור.

היום יש בשוק 32 אלף מעסיקים עם הסכמי ברירת מחדל, ולרשות שוק ההון אין נתונים על מספר העובדים תחת המעסיקים הללו. כך, ההחלטה של סלינגר תבטל את מחציתם וכ־16 אלף מעסיקים יצטרכו לצאת ולחתום על הסכמים חדשים בדמי ניהול מופחתים — או לחלופין לצרף את עובדיהם החדשים לאחת משתי קרנות ברירת המחדל, מיטב דש או הלמן־אלדובי.

הבעיה: די בשינוי קטן כדי לעמוד בהוראת המפקחת

תקרת דמי הניהול בקרן פנסיה כיום היא 0.5% מהסכום הצבור ו־6% מההפקדות. הגילוי של הפיקוח, שלפיו 50% מההסכמים של מעסיקים הם בדמי ניהול מקסימליים, נוגע לרוב לעובדים החלשים במשק. מדובר בעיקר בעובדי קבלן העוסקים בשמירה וניקיון, ולרוב מעורב גם סוכן ביטוח שגוזר קופון על דמי הניהול הללו.

חוק פנסיה חובה נועד להקל את צירוף עובדים חדשים לקרן שתחת ההסכם שבחר מקום העבודה. מעסיקים הדואגים לעובדיהם מתמקחים על דמי הניהול של העובדים באמצעות מכרז, שבו זוכה הקרן שהציעה את דמי הניהול הטובים ביותר. רפורמת ברירת המחדל נועדה בעיקר עבור אוכלוסייות מוחלשות שהמעסיק לא דאג לדמי ניהול מופחתים עבורם.

במסגרת הרפורמה נקבע כי מעסיקים יידרשו לחתום על הסכמי ברירת מחדל חדשים באמצעות הליך תחרותי, בדגש על דמי ניהול. אולם, זה יקרה רק במרץ 2019, ועד אז הורשו המעסיקים להמשיך עם ההסכמים הקיימים.

בעקבות הגילויים של האוצר שלפיהם הסכמים רבים לא מעניקים כלל הטבה לעובדים ומייתרים את הרפורמה — הוחלט להקצין את התהליך. כשההסכם יבוטל, תעמוד בפני המעסיק האפשרות להעביר את כל העובדים לקרנות שזכו בפנסיית ברירת המחדל, או לצאת בהליך תחרותי מול כל קרנות הפנסיה כדי להשיג להם דמי ניהול מופחתים. אפשרות נוספת היא שכל עובד יפעל בעצמו להשגת דמי ניהול מופחתים.

לגבי הסכמי ברירת המחדל הקיימים ושנמצאו בעייתיים לראיית הפיקוח, די שההסכם יקנה הנחה קטנה בדמי הניהול, כמו שיעמדו על 0.5% מהצבירה ו־4% מההפקדות, כדי שההסכם לא יבוטל על פי הוראת המפקחת.

מלשכת סוכני ביטוח נמסר: "דמי הניהול המקסימליים שקובע החוק גבוהים מדי, כפי שהתרענו בעבר. אנו קוראים לסלינגר למלא את תפקידה ולהוריד אותם ל־3% מההפקדה ול־0.2% מהצבירה. הצעת החוק שיזמנו להפרדת תגמול הסוכן מדמי ניהול תיכנס לתוקף באפריל, ותבוטל כל מראית עין לניגוד עניינים אפשרי בין הסוכן למבוטחיו".

המפקחת על הביטוח דורית סלינגר צילום: אבי אוחיון, לע"מ