שני צדדים למטבע: כך השפיע הזינוק בשקל מול הדולר והיורו על התעשייה הישראלית

קצב זרימת הדולרים למשק הישראלי תומך בהמשך הייסוף של השקל הישראלי, שעל פי הערכות צפוי להמשיך להתחזק עד לשער חליפין של 3.3–3.5 שקלים לדולר כבר בעת הקרובה. גם הר הדולרים שנערם בבנק ישראל לא מצליח לעצור אותו. הפיחות של היורו מול השקל קיצוני אף יותר. מתחילת השנה נרשם ייסוף של יותר מ־5% של השקל ביחס למטבע האירופי, בהמשך לייסוף של 2% בשנה שעברה.  

הדולר והיורו הם מטבעות היצוא המרכזיים של המשק הישראלי, ולכן המגמה מדירה שינה מעיני רבים, ובראשם נציגי התעשיינים. אלה מתריעים חדשות לבקרים מהמשך התחזקות המטבע וההשלכות ההרסניות שלו על היצואנים. מחקר שפרסמו באחרונה כלכלני בנק ישראל נתן רוח גבית לתפיסה זו. כלכלני הבנק אמדו את גמישות היצוא (מבחינה כמותית) ביחס לשער החליפין הריאלי, ומצאו כי פיחות של 1% במטבע המקומי מוביל לעלייה ביצוא בשיעור של 0.3%–0.6% כשנתיים לאחר מכן.

ואולם, כשבוחנים השפעות אלה על חברות מענף התעשייה בבורסה המקומית במהלך שנת 2016, המסקנה איננה חד־משמעית. ניכר כי חלק מהחברות היטיבו להתאים את עצמן לסביבה בשנים האחרונות באמצעות פיתוח פעילויות מקומיות במדינות זרות וייזום של אסטרטגיות גידור, במטרה להגדיל את היתרון התחרותי שלהן ולהתמודד עם שינויים אלה.

אין חולק על העובדה שייסוף של השקל פוגע במרבית החברות, מכיוון שרוב הוצאותיהן הן בשקלים בעוד הכנסותיהן נקובות במטבע זר, ומכאן שבעת תרגום תוצאותיהן הן רושמת קיטון בהכנסות וברווח. חלקן אף מצהירות על כך באופן שלא משתמע לשתי פנים. "התחזקות השקל פוגעת בכושר התחרות של החברה כיצואנית", נכתב בדו"ח של חברת שלא"ג תעשיות, שרוב היצוא שלה הוא לאירופה.

עם זאת, להתחזקותו של השקל יש גם השפעה חיובית. רוב חומרי הגלם לייצור בתעשייה הישראלית, המהווים חלק ניכר מעלות המכר של הענף, נרכשים בדולר וביורו. כלומר, המגמה מובילה גם להורדת עלויות.

מכאן עולה שלהתחזקות המטבע המקומי השפעה דואלית, שהופכת את ההשפעה הפוטנציאלית למורכבת יותר בקרב 65 חברות התעשייה הנסחרות בבורסה, המייצגות ענפים שונים בתעשייה הישראלית ויכולות לשמש מעין מראה לתמונת מצב המשק.

חברות התעשייה הגדולות: סיכון שערי החליפין גדל בחברות הגלובאליות

בחברות התעשייה הציבוריות הגדולות, שפעילותן הגלובלית דומיננטית יחסית וכוללת מכירות במספר רב של מדינות, סיכון שערי החליפין מוגדר גבוה יחסית ברוב המקרים. אחת הסיבות לכך היא חשיפה רחבה יותר של החברה למטבעות בשווקים שונים. עם זאת, מרביתן פועלות באמצעות חברות־בנות בחו"ל, כך שרוב הוצאות הייצור והתפעול שלהן נקובות במטבע המקומי (בדגש על חומרי גלם ושכר). אופי פעילות זה מצמצם את הסיכון, שעיקרו הוא בתרגום התוצאות למטבע הדיווח, שלעתים נאמד בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים או דולרים.

בחברת הטעמים פרוטרום, למשל, כ־70% מההכנסות מתבצעות במטבעות זרים שאינם דולר — מטבע הדיווח של החברה. התחזקותו של הדולר מול רוב המטבעות במהלך השנה החולפת (למעט השקל, כמובן) גרעה כ־2.6% ממחזור המכירות של החברה, לפי הדיווח שלה.  

דוגמה נוספת להשפעות אלה ניתן לראות בחברת האגרוכימיה אדמה, שעברה לקראת סוף 2016 לבעלות כמצ'יינה הסינית, אך האג"ח שלה נסחרות בתל אביב. החברה חשופה למגוון של מטבעות פעילות, והתחזקותו של הדולר - מטבע הדיווח שלה - במהלך שנת 2016 מול רוב מטבעות הפעילות קיזזה את הצמיחה שהשיגה החברה בהיקף לא מבוטל. במטבעות המקור החברה צמחה ב־3.2%, אך בדיווח החשבונאי היא צמחה ב־0.2% בלבד. פילוח גיאוגרפי של ההכנסות משקף כי הגורם המרכזי הוא היחלשות הדולר מול היורו והליש"ט, שהובילו לירידה של קרוב ל־7% בהיקף המכירות בפעילותה המרכזית באירופה לעומת ירידה מינורית במטבע המקומי.

היקף הפגיעה של ייסוף השקל בקבוצת שטראוס הסתכם בכ־176 מיליון שקל ממחזור ההכנסות - תוצר של הפרשי תרגום שליליים.

כיל גרעה התחזקותו של הדולר קרוב ל־1% מההכנסות בהיקף של 32 מיליון דולר. יותר ממחצית (54%) מפעילות הייצור של כיל בחו"ל, באמצעות חברות־בנות במדינות כמו ספרד, אנגליה, סין וארה"ב. אלא שהחברה "נענשה" פחות מקודמותיה, לאור העובדה שהפיחות בליש"ט הוביל לחיסכון של 35 מיליון דולר בהוצאות התפעול שלה במהלך 2016, מה שהצליח לקזז את ההשפעה על ההכנסות.

מפעל אצות שצ פרוטרום. 70% מההכנסות במטבעות זרים שאינם דולר

התעשייה הקיבוצית: הירידות בדולר וביורו קוזזו בהתייקרות חומרי הגלם

התעשייה הקיבוצית מהווה חמישית מכלל חברות התעשייה בשוק ההון הישראלי. מבין 13 חברות התעשייה הקיבוציות שנסחרות בתל אביב, שבע פועלות בענף הפלסטיק. בסיכום 2016 עלה שיעור הרווחיות הגולמית הממוצע בתעשיות הפלסטיק מ־26% ל־27.2% ושיעור הרווח התפעולי מ־7.1% ל־7.6% בממוצע - כך עולה מנתוני מחלקת התעשייה הקיבוצית בחברת רואי החשבון EY ישראל. אלה נתמכו בירידה ממוצעת של מחירי חומרי הגלם, שהצליחו להאפיל על הירידה הממוצעת בשערי היורו האירופי והדולר האמריקאי - שני השווקים המרכזיים ליצוא של החברות.

במבט כללי על 13 החברות, שיעורי הרווחיות התפעולית והגולמית לא השתנו ב־2016. שוויין של החברות הקיבוציות הנסחרות בבורסה עלה במהלך 2016 בכ־25% בממוצע, והסתכם בכ־8.4 מיליארד שקל. לצד ההשפעות החיצוניות על שווי החברות, לרבות הרפורמה במדדי הבורסה, הן רשמו בממוצע ב־2016 עלייה בשורה התחתונה של 1% - ומחזור ההכנסות המצרפי שלהן הסתכם בכ־9.14 מיליארד שקל ב־2016 לעומת 9.08 מיליארד שקל ב־2015.

"רוב החברות הקיבוציות עוסקות בפלסטיק, והשנה האחרונה היתה מיוחדת מאוד עבורן - מכיוון שמחיר חומרי הגלם הממוצע בענף ירד", מסביר רו"ח בני מוכתר, מנהל מחלקת התעשייה הקיבוצית ב־EY ישראל, בשיחה עם "כלכליסט". חברות אלה חשופות באופן כללי להשפעות שער החליפין על תרגום ההכנסות - כל אחת בשיעור שונה - אך בתמונה הכללית ירידה ממוצעת בשער הדולר של 1.2% ובשער היורו של 1.5% לא פגעה לרעה בתוצאותיהן. בעניין זה אמר מוכתר כי "רואים שאין שינוי מהותי בשערי החליפין למעט הליש"ט, ולכן חברות שמכרו יותר לבריטניה הושפעו בוודאות. בנוסף, רוב חומרי הגלם נרכשים בדולרים, ולכן ההשפעה של זה על החברות היתה ניכרת".

דוגמאות רבות להשפעה הדואלית ניתן למצוא בדו"חות של החברות. כך, למשל, בחברת פלסאון תעשיות מקיבוץ מעגן מיכאל, שרוב מכירותיה מיועדות ליצוא (80%). בסיכום שנת 2016, סל מטבעות המכירה של פלסאון נחלש בכ־3% מול השקל ופגע בשורת ההכנסות, שאותן היא נוקבת בשקלים, בהיקף של 34 מיליון שקל, לפי הדיווח של החברה. במקרה של פלסאון, לריאל הברזילאי היתה השפעה שלילית על תוצאות החברה. החברה הגדילה ב־2016 את מחזור ההכנסות שלה בפעילות בברזיל בכ־8% במונחי ריאל, אך לאור היחלשות המטבע קוזזה העלייה כמעט לחלוטין, והסתכמה בכ־0.6% בלבד.

ואולם, לייסוף של השקל היה גם אפקט חיובי על הוצאות החברה לרכישת חומרי גלם. אלה התייקרו בשנת 2016 ועד כה השנה בשיעור של 23%, על פי דיווח החברה, אלא שבשל היחלשות היורו מול השקל נרשמה עלייה של 14% בלבד בהוצאות. חומרי הגלם מהווים 33% מעלות המכר של החברה, כך שמדובר בהשפעה לא זניחה. לראיה, שיעור הרווחיות התפעולית של החברה עמד על 9.1% ב־2016 לעומת 8.4% בשנת 2015, בנטרול גורמי השפעה אחרים.

דוגמאות נוספות ניתן לראות בקרב חברות הבד הלא ארוג בתעשייה הקיבוצית, המייצאות את מרבית תוצרתן, כמו עלבד (שיעור יצוא של 93%) ושלא"ג תעשיות (שיעור יצוא של 90% במגזר הטרמובונד המרכזי). עלבד מקיבוץ משואות יצחק מפיקה את רוב הכנסותיה מהחברות־הבנות בחו"ל בדולרים וביורו. כך, חשיפתה לשער החליפין היא בתרגום תוצאות פעילות כלל החברות למטבע הדיווח - השקל. מנגד, החברה רוכשת את רוב חומרי הגלם שלה במטבע זר - 68% מהכמות נרכשת ביורו. כלומר, יותר משני שלישים מעלות המכר של החברה המיוחסת לחומר הגלם חשופים לייסוף של השקל מול היורו (בנטרול ההשפעות של מנגנון הצמדה למחירי החומרים), ולכך יש השפעה חיובית על עלויות הייצור של החברה בישראל. השפעה זו לא כומתה בדו"חות.

בחברת גניגר, המייצרת יריעות פוליאתילן, ייבאו יותר ממחצית מחומרי הגלם (52%) ב־2016, בדומה לשנת 2015, ובכך חסכו קרוב ל־5 מיליון שקל בעלות הייצור המיוחסת לחומרי הגלם. לאור העובדה ש־60% מהמחיר הממוצע של מוצריה מיוחסים לחומרי הגלם, החברה שיפרה את שיעור הרווח הגולמי בכ־1% (בנטרול השפעות חיוביות אחרות) ואת הרווח התפעולי בכ־0.7%.

לסיכום השפעה זו, די בציטוט מתוך דו"ח של גולן פלסטיקמקיבוץ שער גולן: "החלק העיקרי מהמכירות המיועדות לחו"ל ומיבוא חומרי הגלם של החברה מתבצע במטבע היורו, כאשר קיים איזון בין התקבולים והתשלומים במטבע זה. כתוצאה מכך, פיחות או ייסוף השקל ביחס ליורו אינו משפיע בצורה מהותית על הרווחיות התפעולית של החברה".

מפעל פלסאון בקיבוץ מעגן מיכאל. פגיעה של 34 מיליון שקל צילום: ערן יופי כהן

התעשיות המייבאות: חומרי הגלם שיפרו משמעותית את הרווחיות

מהצד השני של המטבע, יש חברות שהרווח שלהן מייסוף השקל לא מוטל בספק. ברוב המקרים, מדובר בחברות הפועלות בשוק המקומי ותלויות ביבוא של מוצרים או חומרי הגלם הנקובים המטבע זר. חברת אינטר תעשיות, למשל, דיווחה בדו"ח השנתי ל־2016 כי המשך ההיחלשות של היורו ביחס לשקל "הביא לשיפור ברווחיות של מוצרים המיובאים מאירופה". אינטר רוכשת את חומרי הגלם שלה ביורו ובדולר, אך מפיקה את מרבית הכנסותיה מביצוע פרויקטים בשוק הישראלי. בסיכום שנתי הציגה החברה שיעור רווחיות גולמית זהה לשנת 2015 ושיפור של 0.5% בשיעור הרווחיות התפעולית.

חברת תעשייה נוספת שנהנתה ממגמה זו היא בירמן, המייבאת מוצרים וחומרי גלם במסגרת פעילותה בענף העץ והריהוט. רוב חומרי הגלם נרכשים בדולרים (64%) והיתר ביורו. כתוצאה מייסוף השקל, ובמקרה שלה גם משיפור בתנאי הרכש, רשמה החברה שיפור של קרוב ל־1% בשיעור הרווחיות הגולמית בסיכום שנת 2016. השיפור לא תורגם לשיפור ברווחיות התפעולית בעקבות עלייה בהוצאות התפעול.

בציר זה ניתן למנות עוד חברות רבות שההשפעה של התחזקות השקל על תוצאותיהן נגזרת מהיקף ההוצאות שלהן על חומרי גלם מיובאים וממרכזיותם בעלות המוצר. אחת מהן היא אינרום, שרוב הכנסותיה מהשוק המקומי (97.5%) והיא מייבאת במטבע זר כ־40% מחומרי הגלם שלה בפעילות מוצרי גמר לבנייה. כך גם קליל, המייבאת אלומיניום (62% מעלות המכירות) במטבע זר, והרוב המוחלט של המכירות שלה הוא בישראל.

דוגמה נוספת מענף התעשייה היא חברת אפקון החזקות, המייבאת חלק ניכר מחומרי הגלם שלה - כמו מערכות חשמל - ביורו ובדולר. החברה דיווחה במהלך שנת 2016 על הפחתה בעלות חומרי הגלם שלה כתוצאה מהשינויים בשערי החליפין. ברוב המקרים מדובר בהשפעות שלא כומתו במסגרת הדו"חות בשל משניותן, אך יש בהן כדי להיטיב עם החברות. 

מפעל קליל בכרמיאל. מייבאת במטבע זר ורוב המכירות הן בישראל צילום: אביהו שפירא