טבע היתה יכולה לסגת מרכישת הענק של אקטביס ללא קנס

האם טבע היתה יכולה לסגת ללא קנס מעסקת הענק שבה רכשה את אקטביס, חטיבת הגנריקה של אלרגן, תמורת 40 מיליארד דולר? מקורבים לחברה, המעורים בפרטי ההסכם שנחתם בין שתי חברות התרופות, טוענים שכן.

לטענת המקורבים, הסיכום בין אלרגן לטבע כלל התייחסות לסוגיית ההגבלים העסקיים, שלפיה אם הדרישה למימוש נכסים על ידי רשויות ההגבלים הרלבנטיות עוברת רף כספי מסוים, ניתן יהיה לבטל את העסקה ללא קנס.

בטבע העריכו כי החברה היתה צפויה להידרש למכירת נכסים בשווי של כמיליארד דולר כדי לעמוד בדרישות רשויות ההגבלים העסקיים, בעיקר בארה"ב ובאירופה, השווקים החזקים של שתי החברות.

בפועל נדרשו החברות למכור נכסים בסכום עצום של 3.1 מיליארד דולר, ובהם מרבית הפעילות של אקטביס בבריטניה. על פי התוכנית המקורית קיוו החברות כי דווקא הפעילות הבריטית של טבע, החלשה יותר, תימכר בחלקה או במלואה, אך הרשויות דרשו למכור את החטיבה של אקטביס, ובכך נפגעה הרווחיות שנוצרת כתוצאה מהמיזוג.

במקרה של טבע ואקטביס, הקנס הסטנדרטי לביטול הסתכם ב־2 מיליארד דולר. לא מעט מן הביקורת שהופנתה כלפי הנהלת החברה הישראלית על ביצוע הרכישה היקרה התמקדה גם בכדאיות ביטול העסקה.

יצחק פטרבורג. אז יו"ר, היום מנכ"ל צילום: עמית שעל

טבע ואקטביס חתמו על הסכם למיזוג ביולי 2015 תמורת 40 מיליארד דולר בעסקת מזומן ומניות. זמן קצר לאחר החתימה, במהלך 2015 ובתחילת 2016, נוצר סנטימנט שלילי כלפי מניות חברות התרופות הגנריות, במידה רבה בעקבות קמפיין הבחירות לנשיאות ארה"ב של הילארי קלינטון, ששמה למטרה להוזיל את מחירי התרופות. צניחת מניות המגזר הפכה את עסקת טבע־אקטביס ליקרה מאוד, ואנליסטים רבים התריעו על כך.

בסופו של דבר הושלמה העסקה באוגוסט 2016, זמן ארוך משמעותית מהצפוי, בעיקר על רקע הסתבכות בדיונים עם רשות ההגבלים העסקיים.

היקף העסקה אמנם התכווץ מעט בעקבות הירידה שחלה באותו זמן במניות טבע, שהיו חלק מהתמורה בעסקה, אך היא עדיין נחשבת ליקרה מאוד, במידה שתקשה על החזר ההשקעה.

את מהלך הרכישה הוביל מנכ"ל טבע דאז ארז ויגודמן. כיו"ר הדירקטוריון שימש יצחק פטרבורג, שמכהן כיום כמנכ"ל זמני של טבע מאז פרישתו של ויגודמן בחורף האחרון.

מטבע נמסר בתגובה: "האמור בכל הנוגע לסעיף היציאה מההסכם הוא שגוי ומופרך לחלוטין. ההסכם הוא פומבי וזמין לכל".