הבורסה מאפשרת לשותפויות האנרגיה לשלוח עוד זרועות

מהלך חדש של הבורסה עשוי להוביל למבול השקעות נוסף של שותפויות האנרגיה מעבר לים. הבורסה מתכננת להרחיב את היקף הפרויקטים שבהם יוכלו שותפויות הגז והנפט להשקיע בחו"ל גם לפרויקטים בשלב ההפקה, ולא רק בשלב החיפוש או הפיתוח, כפי שקובעות ההנחיות הזמניות הקיימות.  

המהלך, שהבורסה פרסמה להערות הציבור, עתיד על פי הערכות בשוק לפתוח בפני השותפויות הישראליות אפשרויות להשקעה במגוון פרויקטים בתחום ההפקה שמוגדרים כבעלי סיכון נמוך יותר, אך בו זמנית גם יקרים יותר. מאז שהתאפשר לשותפויות להשקיע בנכסים מחוץ לישראל, באוקטובר 2015, כחצי מיליארד שקל מכספי המשקיעים בישראל נותבו לנכסי נפט מעבר לים על ידי כמה שותפויות אנרגיה, ובראשן נאוויטס.

הסיבה המרכזית שהובילה את הבורסה לשקול את המהלך נעוצה בפניות רבות מצד השחקניות המקומיות בחודשים האחרונים. אחד הנימוקים המרכזיים שלהן הוא העובדה שבחלק לא מבוטל של נכסים המוצעים למכירה בחו"ל, ובמיוחד בנכסים בארה"ב, יש שדות הכוללים פרויקטים מפיקים לצד פרויקטים הדורשים חיפוש ופיתוח, בשונה מהמצב בישראל. מרבית השחקנים לא הולכים "לגלות את אמריקה", אלא פונים לאגנים מוכרים וותיקים אצל הדוד סם, שבהם מפיקים שנים רבות. אלה כוללים גם שדות שעדיין לא פותחו, וכך לטענת השותפויות נוצר קושי להפריד בין השדות המוצעים למכירה – ולכן השותפויות מוותרות על הזדמנויות עסקיות.

סיבה נוספת להצעה היא שנכסים מפיקים מאפשרים לשותפות ליהנות מיציבות תזרימית בכל אחד משלבי הפרויקט. כיום, גם במקרה של הצלחה בשלבי חיפוש ופיתוח בנכסי נפט השותפות נדרשת להשקעות הון גבוהות – וללא תזרים יהיה לה קושי בהמשך הפעילות וייווצר צורך בגיוס הון או חוב. זו אחת הסיבות המרכזיות ששותפות רציו פטרוליום, שבשליטת משפחות לנדאו ורוטלטי, פנתה לאחרונה לעדכן את מדיניותה ולרכוש שני נכסים נפט בים הצפוני שבהם היא עתידה לקדוח עוד השנה, במטרה לייצר תזרים ולגוון את נכסיה, שרובם בשלבי חיפוש.

זאת ועוד, בחלק מהמדינות שבהן פעילות השותפויות יש אפשרות לקזז הפסדים הנובעים משלבי החיפוש והפיתוח, שנחשבים ליקרים, מרווחים הנוצרים מנכסים מפיקים באותה מדינה. כלומר, המהלך ייצור הקטנה פוטנציאלית של הוצאות המס עבור השותפויות (בישראל לא מכירים בהוצאות של השותפות בחו"ל). עוד טוענים השחקנים כי בישראל אין מגבלה על השקעה בנכס בשלב ההפקה, ומכאן שאין צורך להפלות פרויקטים בחו"ל.

פתח לגיוס חוב נוסף לטובת פרויקטי נפט בחו"ל

בשנתיים האחרונות, מאז התירו רשות ניירות ערך והבורסה לשותפויות חיפושי הנפט והגז להשקיע בפרויקטים מחוץ לישראל, הן פנו באופן מובהק לשוק האמריקאי – ובפרט לנכסי נפט יבשתיים. מדוע לשוק האמריקאי וליבשה? משתי סיבות: האחת היא הירידה התלולה במחירי הנפט בשלוש השנים האחרונות, שהובילה להיצע גדול של נכסים על המדף "במחירי חיסול", שחלקם מוצעים למכירה על ידי מממנים ובנקים. השנייה, מכיוון שעלות הקידוח בנכסים אלה מוערכת במיליוני דולרים בודדים – והם כדאיים כלכלית גם בסביבת מחירים נמוכה יחסית. על פי הערכות, עלות ההפקה לחבית נפט בנכס יבשתי בארה"ב עומדת על 25–30 דולר.

מלבד שותפויות מודיעין אנרגיה, גלוב אקספלוריישן והזדמנות ישראלית, שכבר רכשו נכסי נפט ונמצאות בשלבים שונים בתהליך הפיתוח שלהם, יש שתי שחקניות נוספות שפונות בימים אלה לרכישות מעבר לים. האחת היא שותפות זרח, שעתידה לשנות את שמה ל"פטרוטקס" עם העברת הבעלות הצפויה בה למנכ"ל שמן לשעבר יוסי לוי ובכירים לשעבר בנובל אנרג'י. בימים הקרובים תידרש החברה לאישור בעלי יחידות ההשתתפות במגוון נושאים, ובהם רכישה של זכויות בשלושה פרויקטי נפט. אחד מהם - פרויקט בקסטרוויל – הוא שדה מפיק.

שחקנית נוספת שיכולה ליהנות מההקלה הפוטנציאלית היא אלון חיפושי גז, המחזיקה ב־95% בשותפות דור חיפושי גז. ביוני האחרון הודיעה אלון על משא ומתן עם קבוצת משקיעים לרכישה של 30% בנכס נפט וגז מניב בארה"ב. להערכת החברה, המשא ומתן אמור להגיע למיצוי ברבעון הנוכחי.

לאלה התווספו שתי שותפויות שכל עיסוקן בהגדרה הוא בפעילות נפט וגז מחוץ לישראל. האחת היא רציו פטרוליום, שהונפקה בינואר האחרון וגייסה מהציבור 61 מיליון שקל. השנייה היא נאוויטס פטרוליום, שגייסה חוב של 472 מיליון שקל לפרויקט באקסקין בארה"ב. נאוויטס עתידה בספטמבר הקרוב להשלים הנפקת מניות ראשונית שבה היא תגייס 10–15 מיליון דולר ותהפוך לשותפות ציבוריות. אם ההצעה של הבורסה תתקבל, היא עשויה לעזור למרבית השחקניות בענף, שחלקן בוחנות כבר כעת רכישה של נכסים מניבים, לפי שיחות עם גורמים בענף.

גדעון תדמור יו"ר נאוויטס

אקספלורציה שקולה לאופציה, הפקה לאג"ח

נהוג להסביר כי השקעה בחברות אנרגיה בשלב האקספלורציה משולה להשקעה באופציה. בשלב הפיתוח ההשקעה שקולה לרכישת מניות, בשל ירידה ברמת הסיכון. השקעה בנכס נפט בשלב ההפקה – בהנחה סטרילית שלפיה אין תקלות – משולה להשקעה בטוחה ומניבה יותר, בדומה להשקעה באג"ח.

ההקלה שלפיה שחקניות יוכלו לפעול לגיוס כסף לטובת פרויקט מפיק, שברוב המקרים גם מגובה בתזרים מזומנים שניתן לגדר, מגדילה את האטרקטיביות עבור המשקיעים בעולם של ריבית אפסית וחיפוש אחר מקורות תשואה אלטרנטיביות. היעדר מקור לאשראי לנכסי נפט בשוק האמריקאי והפנייה לגיוס חוב בישראל, כפי שעשתה נאוויטס, עשויים לסלול את דרכן של חברות נוספות למסלול דומה. המסלול הזה עשוי להיות אטרקטיבי גם לחברות זרות, שרואות לנגד עיניהן ריביות גבוהות מאלה שניתן להשיג בישראל.

מלבד השינוי המוצע, הבורסה תפעל לעיגון ההנחיות הזמניות בתחום החיפושים בחו"ל ובתחום הפקת הנפט מפצלי שמן, שרלוונטי לשותפות רותם אנרגיה מחצבים, שנמצאת בתהליך הנפקה ופרסמה תשקיף. היא תפעל גם לעיגון ההגדרה של מאגרי תמר ודלית כפרויקט – צעד טכני שנועד לצורך אישור האחזקה של שותפות דלק קידוחים בתמר פטרוליום, כחלק ממימוש מתווה הגז.

עם סיום שלב הערות הציבור, ב־7 בספטמבר, ההצעה להרחיב את טווח ההשקעות של שותפויות הגז תובא לדירקטוריון הבורסה, ומשם לרשות ניירות ערך. בהנחה שלא יהיו שינויים בדרך, התקנות יידרשו לחתימה שר האוצר בתום עשרה ימים מכך.

מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב צילום: אוראל כהן