חברות האשראי מורידות גז: ירידה בהלוואות לרכישת כלי רכב

כך, תיק ההלוואות של הציבור נכון לסוף הרבעון השלישי מסתכם ב-11.7 מיליארד שקל - עלייה רבעונית של 4.2% ועלייה מתחילת השנה של 16.2%. לעומת זאת, התיק ב-2016 כולה צמח בכ-27.5%, כך שההשוואה היחסית מלמדת על האטה. בנתח ההלוואות הגדול ביותר מחזיקה לאומי קארד - 5.4 מיליארד שקל, ואחריה כאל עם תיק של 3.9 מיליארד שקל. לישראכרט תיק של 2.3 מיליארד שקל.

צילום: גלעד קוולרצ'יק

אין שינוי של ממש בריביות הגבוהות שמשלם הציבור על ההלוואות

ביחס לריביות - ההבדלים לא דרמטיים לעומת תחילת 2017. כך הריבית הממוצעת על הלוואה בחברת כאל היא הגבוהה ביותר - 10.86% - והיא מייצגת ירידה מסוימת מרמה של 11% ברבעונים הקודמים. בישראכרט הריבית הממוצעת על הלוואה היא 8.2% - בדומה לתחילת השנה, ובלאומי קארד הריבית הנמוכה ביותר – 6.3% אך מדובר על עלייה מ-6.1% בתחילת השנה. ניתן להסביר זאת בירידת חלקן היחסי של הלוואות הרכבים הניתנות בריבית נמוכה יותר בגלל בטוחת כלי הרכב.

מורידים את הגז מההלוואות לרכישת כלי רכב

ללאומי קארד תיק הלוואות לכלי רכב בהיקף של 30% מהתיק (1.63 מיליארד שקל) – והיא חברת כרטיסי האשראי עם נתח ההלוואות לכלי רכב הגבוה ביותר בהשוואה לשתי השחקניות האחרות. אחריה כאל עם נתח הלוואות לכלי רכב של 10.5% ולאחר מכן ישראכרט עם הנתח הקטן ביותר - 8.3%. במצטבר נתח ההלוואות לרכישת כלי רכב של שלוש השחקניות מהווה 19.2% מתיק ההלוואות ברבעון השלישי. זאת לעומת 20.5% בכל 2016, ו-23% בשנת 2015.

הכבישים מוצפים צילום: אוראל כהן

לירידה שצויינה באשראי לכלי רכב יש שתי סיבות. הראשונה שרלוונטית לישראכרט וללאומי קארד היא ההיפרדות הצפויה מחסות בנקי האם שלהם - הפועלים ולאומי- בשנים הקרובות. כתוצאה מכך צפויים מקורות המימון הזולים שכיום מעמידים לרשותם הבנקים להיפסק ולכן החברות מעדיפות להעמיד אשראי צרכני ללא כלי רכב, שכן מרווח הריבית (הקופון) שהן גוזרות בהלוואות לכלי רכב נמוך יותר (ריבית נמוכה יותר כי קיימת בטוחה בדמות כלי הרכב עצמו). בישראכרט נרשמה עלייה קלה בהלוואות לכלי רכב אם כי אבסולוטית התיק שלה מאוד קטן ונחשב לקטן ביותר במערכת (196 מיליון שקל).

סיבה נוספת למגמה בענף היא הפיקוח ההדוק יותר מצידו של בנק ישראל ביחס להלוואות לרכישת רכבים. בשנה שעברה החל לראשונה מעקב של בנק ישראל ביחס להיקף ההלוואות לרכבים שמעמידים כל בנק וכל חברת כרטיסי אשראי – זאת לנוכח חששו של בנק ישראל ממינוף יתר של חברות הליסינג שמקבלות אשראי מהבנקים ונשענות על שווי כלי הרכב שהן מוכרות כבטוחה להחזרת המימון שהן נוטלות מהבנקים. הצפת הכבישים במכוניות חדשות מביאה לירידת ערך באלו המשומשות ולאור המגמות בענף החליטו בפיקוח על הבנקים להגביר את הפיקוח בנושא. יש לציין כי צעדיו המוגברים של בנק ישראל בנושא נרשמו גם אחרי שבמדינות שונות בעולם (בריטניה וארה"ב לדוגמה) נרשמה מגמה דומה גם כן.

קשיי גבייה

מדו"חות שלוש החברות רואים כי ההוצאות להפסדי אשראי עלו. כך בכאל הוצאות אלו הסתכמו ברבעון השלישי ב-37 מיליון שקל – יותר מכפול לעומת הרבעון המקביל, כאשר מסיבה זו בכאל ביצעו התאמה מסוימת בפרופיל הלקוחות להם ניתנים מוצרי אשראי – קרי לקוחות בעלי פרופיל איתן יותר כשהריבית בגין ההלוואות נמוכה יותר.

בלאומי קארד עלו ההוצאות להפסדי אשראי והסתכמו ב-18 מיליון שקל לרבעון - לעומת 12 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, אך ביחס לתיק ההלוואות מדובר בהיקף נמוך יחסית בהשוואה לכאל. זאת מאחר שבכאל היקף ההוצאות להפסדי אשראי גבוה בהרבה - 37 מיליון לעומת 17 מיליון אשתקד (עלייה של 118%) ותיק האשראי שלה קטן יותר לעומת לאומי קארד. גם בישראכרט מגמה דומה, אך עם עלייה של 21%.

חשש מצעדים רגולטוריים

דבר מעניין נוסף הוא התייחסות חברת ישראכרט להשפעה לרעה שעשויה להיות עלייה עקב צעדים רגולטוריים רבים. כך מציינת ישראכרט בדו"ח שלה "ריבוי הליכי הרגולציה, ככל שייושמו, עלולים להיות בעלי השפעה מהותית לרעה על פעילות החברה, אך בשלב זה לא ניתן להעריך את היקפה".

החברה מתייחסת בין היתר להפרדת ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים, לפיקוח על גופי סליקה ולהקמת מאגר נתוני אשראי. גם בדו"ח הרבעוני הקודם התייחסה ישראכרט באותו אופן לנושא.

לאומי קארד, שגם צפויה להיפרד מהבנק השולט בה (לאומי - 80%), לא התריעה באופן כה פסימי אלא ציינה כי לא ניתן בשלב זה להעריך את ההשפעה של הצעדים השונים.