הגמ"ח הפסיד מיליונים על מגוריט, אבל התרומות זורמות

מי שייכנס לאתר של גמ"ח קופת העיר, כנראה קופת הצדקה והחסד החשובה בציבור החרדי, לא יגלה שום סימן לסערה שבה הקופה היתה נתונה באחרונה בשל ההשקעה הבעייתית שלה במגוריט. הוא לא ימצא שם אפילו את המכתב שבו הסבירה העמותה מדוע, למרות צניחה של כ־20% במחיר המניה, ההשקעה היתה ונשארה טובה ומוצלחת.

מה יש באתר? קריאות לתרום, סיפורי ישועות ומופתים שאירעו לתורמים, וכמובן - הבטחות לברכות מרבנים. ערב המגביות של חג החנוכה, רוב המקורות החרדיים מסכימים שהפסדיה של קופת העיר בפרשת מגוריט לא ישפיעו על ההכנסות מהמגבית. אולי בשוליים. איש תקשורת חרדי אומר שהציבור מושפע בעיקר מתמיכת הרבנים בקופה.

קופת העיר לא לבד: שלושה גופים חרדיים גדולים השקיעו יחד 100 מיליון שקל במגוריט, קרן הריט הראשונה בישראל למגורים, שמאפשרת לציבור להשקיע בנדל"ן להשכרה. אחד הגורמים לכך שמוסדות חרדיים היו אחראים ליותר ממחצית הגיוס הראשוני של הקרן הוא עורך הדין החרדי חיים וייספיש, אחד מבעלי המניות הגדולים בחברת הניהול של הקרן. זו היתה הפעם הראשונה שמוסדות חרדיים גדולים נכנסו לבורסה בהיקף משמעותי. קופת העיר השקיעה 12.5 מיליון שקל, עמותה־אחות שלה בשם "ערבים" השקיעה 47.5 מיליון שקל, וחברה קדישא תל אביב השקיעה 40 מיליון שקל מכספי הפנסיה של העובדים.

יתרונות מיסטיים וכלכליים

המחזור של קופת העיר בשנת 2015 עמד על 103 מיליון שקל, 88 מיליון שקל מתוכם יועדו לתמיכות בנזקקים. בין הגורמים העיקריים להצלחתה היתה הבטחת הרב חיים קנייבסקי - הדמות המיסטית החשובה בציבור החרדי האשכנזי - ש"כל התורם לקופת העיר זוכה לראות נסים גלויים". אבל להשקעה במגוריט היו גם טעמים כלכליים. "ערבים" היא מעין ביטוח חיים המבוסס על ערבות הדדית, והיא מבטיחה למצטרפים שבמקרה של פטירת אחד ההורים תוקם לכל אחד מילדיו קרן של 200 אלף שקל שתשמש אותו בבגרותו לקניית דירה.

כשהתקשורת הכלכלית פקפקה בכדאיות ההשקעה בשכירות למגורים, טענו מקורבי קופת העיר כי "ערבים" סובלת משחיקת הקרנות ביחס למחירי הדיור, ושמגוריט מאפשרת לה לראשונה להשקיע בדירות. לטענתם, החברה לא סיכנה את הכסף אלא הבטיחה את ערכו לטווח ארוך.

הציבור החרדי מייחס משקל גדול להמלצות של בני סמכא, ולמגוריט היתה המלצה מצוינת - ההשקעה של קופת העיר. המניה הפכה לדבר החם בשיח ההשקעות החרדי, וכתבות בתקשורת החרדית הציגו את מגוריט כגרסה הישראלית של קרנות הריט האמריקאיות, אף שהתשואה לדירות להשכרה בארה"ב גבוהה בהרבה מאשר בישראל.

אלא שמגוריט סבלה מאז הנפקתה מכמה קשיים. מלבד הצניחה בשווי המניה, פרשו ממנה שני כלכלנים בכירים: מנכ"לית האוצר לשעבר יעל אנדורן ומנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר אייל גבאי. הקריסה במניה הסבה לקופת העיר ול"ערבים" הפסדים על הנייר של כ־12 מיליון שקל.

מהמרים בכספי יתומים?

פרשת מגוריט מעלה כמה שאלות קשות. היקף קרנות היתומים של קופת העיר מוערך ב־100 מיליון שקל. האם סביר שמחצית מזה תושקע בקרן ניסיונית? האפשרות שגופים כמו "ערבים" וקופת העיר יבצעו הימורים כאלה נראית כפרצה בהוראות רשות המסים לגבי השקעות של עמותות. ומי מחליט על מדיניות ההשקעה של עמותות? אולי יש מקום לרשם העמותות להקים גוף לפיקוח על השקעותיהן. ברשם העמותות מסכימים שההנחיות כלליות למדי וקובעות רק שההשקעות יהיו סולידיות, ללא סיכונים גדולים. האם השקעת חצי מהכסף במקום אחד היא "סולידית"?

בעקבות הסערה פרסמה קופת העיר מכתב הסבר. החתומים עליו לא היו רואי חשבון אלא שני רבנים בכירים, הרב יהודה סילמן והרב משה שאול קליין - נותני ה"הכשר" לקופת העיר. סילמן וקליין כותבים ש"כל השמועות על הפסדים, קריסות וכדומה אינן נכונות. כספי היתומים אינם בסיכון כלל". לטענתם, שווי החברה מאז ייסודה עלה ב־15%, שכן ערך הנדל"ן של מגוריט דווקא עלה. סילמן וקליין מתעלמים מהירידה במניה. ובכל זאת, האם לא היה ראוי למצוא השקעה בטוחה יותר לכספי היתומים?

בקופת העיר לא היו מעוניינים להגיב.

אייל גבאי. יו"ר מגוריט לשעבר. פרש מהחברה לצד הדירקטורית יעל אנדורן צילום: עמית שעל