ניתוח כלכליסט
שמואל האוזר התחיל במלאכה שענת גואטה תצטרך לסיים
השינוי המבני של הבורסה אושר, אבל היו"ר הנכנסת תצטרך לצקת בו תוכן; הרבה מים קרים צריכים להישפך כדי לצנן את האדמה החרוכה מול דורית סלינגר; והאם גואטה תפעל, בניגוד למורשת של האוזר, להגבלת עסקאות בעלי עניין
08:1430.11.17
פרופ' שמואל האוזר שיעזוב בסוף השנה את רשות ני"ע מותיר ליורשת המסתמנת שלו, ענת גואטה, נדוניה מאתגרת. האוזר רשם לזכותו שורה של הישגים - הורדת עמלות ההפצה שגובים הבנקים, הנהגת פיקוח על תעשיית תעודות הסל, מלחמה בהשקעות לא מפוקחות, הסדרת תחום זירות המסחר והפורקס, הפיכת הבורסה לגוף הפועל למטרות רווח תוך ניתוק השליטה של הבנקים בה וכמובן החקירה נגד קבוצת יורוקום ובעל השליטה שלה, שאול אלוביץ'. ועם כל זאת, לגואטה נותרו הרבה חזיתות שעמן תצטרך להתמודד.
קראו עוד בכלכליסט:
- "ההישג המרכזי של האוזר - הוא היה המבוגר האחראי"
- כחלון סימן לעצמו מטרה: אישה שתגיע משוק ההון ולא מהאקדמיה
- שמואל האוזר פורש בשיא - שלו ושל הרשות
האוזר אמנם עשה את העבודה השחורה והצליח להעביר את חוק שינוי מבנה הבורסה בכנסת, אבל יישום החוק והצלחתו יהוו את האתגר הגדול של גואטה – ובראשו, שיתוף פעולה עם הנהלת הבורסה והמנכ"ל איתי בן זאב. המטרה המרכזית של החוק היתה לנתק את הבנקים מהשליטה בבורסה ולפרק את הקשר בין חברות בבורסה לבעלות בה, והבנקים נדרשים לרדת תוך 5 שנים לאחזקה מקסימלית של 5% בבורסה, כאשר האחזקות העודפות שלהם יורדמו מיד והשפעתם כבעלי מניות תצומצם. כבר משנה הבאה יצטרכו נציגי הבנקים ובתי ההשקעות לפרוש מדירקטוריון הבורסה.
שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע היוצא צילום: עמית שעל במסגרת השינוי המבני מתוכננת הנפקתה של הבורסה כבר ב־2019, כך שהבורסה תשמש פלטפורת גיוס הון לעצמה. אלא שכדי שהחוק יגשים את מטרתו הבורסה חייבת להגדיל את מחזורי המסחר, לעודד רישום של חברות חדשות בבורסה, ולהביא משקיעים זרים ולשם כך היא זקוקה לרוח גבית של רשות ני"ע, כרגולטור. רק השבוע חשף "כלכליסט" כי רשות ני"ע פרסמה טיוטת תקנות שתאפשר לה להטיל קנסות על הבורסה ועל חבריה. הנהלת הבורסה לא מתנגדת אומנם לפיקוח עליה ועל החברים בה, אך התזמון כאן בעייתי. רק לפני חודש שלח בן זאב מכתב לבנקים ובתי ההשקעות בו הוא מציע להם לרכוש את אחזקותיהם כחברי בורסה לפי שווי של כ־400 מיליון שקל, אחזקות שאותן מתכנן בן זאב למכור למשקיעים אסטרטגיים שיוכלו לסייע בהחייאת הבורסה. אלא שחקיקה שצפויה להכביד את הרגולציה על הבורסה והחברים בה, לא צפויה לסייע לעידוד משקיעים וחברים חדשים. בדומה, רק לאחרונה פורסמו מסקנות ועדה שיזמה הרשות לבחינת הקמת בורסה משנית, בורסה שעשויה להתחרות בבורסה הנוכחית, שבעצמה מתקשה להתרומם. לבסוף, באחרונה הובילה הבורסה מהלך משמעותי של הקלות דרמטיות בדרישות הון לחברי בורסה רחוקים וזאת בתיאום ובשיתוף רשות ני"ע. המהלך נראה שנתפר למידותיו של הברוקר הבינלאומי אינטראקטיב ברוקרס, שמעוניין להצטרף כחבר בורסה רחוק בבורסה המקומית.
אלא שכעת, ברשות ני"ע מערימים קשיים על ההצטרפות ודורשים מאינטראקטיב ברוקרס להפסיק לעבוד עם אינטראקטיב ישראל, כדי למנוע מצב שאינטראקטיב יפנה ישראלים לסחור בחו"ל במקום להשביא משקיעים זרים לאחוזת בית. אינטראקטיב מתגים לדרישה והדבר מעכב את הפיכתם לחברים. בעוד שבהנהלת הבורסה, כך נראה, היו מוכנים להקל עליהם, ברשות לא מוכנים לוותר כאן. במובן זה, יהיה מעניין לראות כיצד בן זאב יעבוד עם גואטה, שמגיעה לרשות מאנטרופי ורגילה לדאוג לבעלי מניות מיעוט, תצטרך מעכשיו לשקול שיקולים של עידוד מסחר בבורסה ודווקא להקל עם החברות הציבוריות.
הקרב מול האוצר על הטבות המס
השבוע חשף "כלכליסט" כי במשרד האוצר בוחנים להגדיל את תקרת ההפקדות השנתית למוצר החיסכון גמל להשקעה שהשיק משרד האוצר לפני שנה. מוצר זה מתחרה בתיקים מנוהלים וקרנות נאמנות שמפוקחים על ידי רשות ני"ע, אך הוא מנוהל על ידי גופי הפנסיה ומפוקח על ידי רשות שוק ההון שבראשה עומדת דורית סלינגר. גמל להשקעה נהנה מהטבות מס עדיפות על קרנות נאמנות ותיקים מנוהלים.
ענת גואטה שמגיעה לרשות מאנטרופי ורגילה לדאוג לבעלי מניות מיעוט, תצטרך מעכשיו לעודד את המסחר בבורסה ולהקל דווקא על החברות הציבוריות צילום: ענר גרין האוזר שחשש כי תיווצר זליגה של כספים מקרנות הנאמנות והתיקים המנוהלים למוצר הזה, שמעבר לעובדה שאינו מפוקח על ידו, גם עלול לפגוע לטענתו במסחר בבורסה, והצליח לשכנע את חברי הכנסת להציב תקרת הפקדות למוצר של 70 אלף שקל בשנה. אלא שההגבלה שאליה דחף האוזר גרמה לכך שהמוצר גייס רק 2 מיליארד שקל מאז השקתו, וכלל לא מאיים על תעשיית קרנות הנאמנות המנהלת 240 מיליארד שקל. בחודשים האחרונים פעלו רשות ני"ע והבורסה לשכנע את משרד האוצר לאשר למנהלי התיקים הטבת מס דומה לזו של הגמל להשקעה, אישור שסיכוייו קלושים. כעת גואטה תצטרך לבדוק אם היא מעוניינת להתמיד במלחמה הזו.
ללמוד להסתדר עם דורית סלינגר
זה לא סוד שבין האוזר וסלינגר לא היו יחסים קרובים. שני הרגולטורים ניהלו לאורך שנות עבודתם מערכת יחסים מתוחה שהגיעה לשיאה כאשר האוזר כינס אירוע שבו הציע לבטל את אגף שוק ההון באוצר (כיום רשות שוק ההון) ולפצל את סמכויות האגף בין רשות ני"ע לפיקוח על הבנקים. סלינגר החרימה את האירוע. השניים היו חלוקים בשורה ארוכה של נושאים שכללה גם תחלופת מכתבים חריפה שבמסגרתה דרש האוזר מסלינגר לעצור את שיווקן של פוליסות החיסכון על ידי חברות הביטוח, מוצר שמתחרה בקרנות הנאמנות. האוזר שטען כי מדובר במוצר לא שקוף וכי לא ייתכן שיהיו כללי משחק שונים למוצרים פיננסים דומים, הפסיד בקרב הזה. האוזר גם התנגד לחוק הגבלת עלות שכר הבכירים בגופים הפיננסיים ל־2.5 מיליון שקל בשנה, מחשש לזליגת החוק לחברות ציבוריות נוספות ופגיעה בתמריץ חברות להירשם למסחר בבורסה. באחרונה התייחס האוזר לסוגיית השכר וטען מנגד כי לא ייתכן שגופים מוסדיים מצביעים בעד הגבלת שכר בכירים רק בגלל ששכרם שלם הוגבל והצהיר "לא נקבל הצבעות חרקירי כאלה".
סלינגר, לעומתו, היתה בין הדוחפים להחלת החוק, ולא פעם היא לחצה על המוסדיים להתנגד לאישורי תנאי העסקתם של מנהלי חברות ביטוח ובנקים שנראו לה מנופחים. גואטה, בכובעה באנטרופי, לקחה חלק פעיל בוויכוח הזה. עם זאת, באנטרופי למשל המליצו לאשר למנכ"ל הפניקס אייל לפידות חבילת שכר של 5 מיליון שקל בשנה, שלבסוף טורפדה על ידי סלינגר ונחתכה ל־3.5 מיליון שקל. מעניין יהיה לראות איזה קו תיקח כאן גואטה והאם בדומה להאוזר תפשפש בהחלטות ההצבעה של המוסדיים או תיתן להם יד חופשית לא לאשר שכר של מנהלי חברות ציבוריות.
שרטוט גבולות לעסקאות בעלי עניין
ממצאי חקירת רשות ני"ע בכל הנוגע לקבוצת יורוקום של שאול אלוביץ' חשפה עד כמה תחום עסקאות בעלי עניין הוא בעייתי, כאשר מנהלים ודירקטורים בחברה שצריכים לפעול לטובת כלל בעלי המניות ממונים בסופו של דבר על ידי בעל השליטה שמולו מתבצעת העסקה.
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לני"ע צילום: אוראל כהן האוזר אומנם היה אמיץ מספיק לפתוח בחקירה זו מול אחד מבעלי ההון החזקים במשק, אך נגד הוא אמר לא פעם שלדעתו אין צורך לבטל את מנגנון עסקאות בעלי העניין כל עוד התהליך יתנהל בצורה תקינה והדירקטורים ידאגו לאינטרס בעלי מניות המיעוט בחברה. לדבריו, אם כללים אלה יישמרו, אין סיבה שלא לאפשר לבעל השליטה שמכיר את החברה טוב יותר מכולן לבצע עסקאות מולה.
בשנים האחרונות גואטה עמדה בצד בעלי מניות המיעוט בכל הנוגע לאישור עסקאות בעלי עניין. אנטרופי נדרשה לנתח את העסקאות ולבדוק אם יש להן כדאיות כלכלית והאם הן לטובת בעלי מניות המיעוט. כך לדוגמא, אנטרופי התנגדה למיזוג חברת אסם עם נסטלה במסגרת עסקת בעלי עניין שהובילה למחיקת אסם מן המסחר. בנוסף, אנטרופי המליצה למוסדיים להתנגד לעסקת בעלי העניין לרכישת מניות yes של יורוקום על ידי בזק שעמדה בלב חקירת הרשות. שתי עסקאות אלה אמנם אושרו לבסוף על ידי המשקיעים הזרים, אך באנטרופי הוכיחו שהם מסתכלים בשבע עיניים על עסקאות שכאלו. על רקע ממצאי חקירת הרשות, גואטה תצטרך לבחון אם בכוונתה לשפר את המנגנון הזה או אולי אפילו לעודד ביטולו כליל. באנטרופי פעלו בשנים האחרונות לעודד מינוי דירקטורים מטעם בעלי מניות המיעוט כדי לחזק את כוח המיעוט בדירקטוריון ולא מן הנמנע כי זה כיוון שתוביל גם ברשות כדי להתמודד עם הסוגיה.
גואטה, שמגיעה לרשות מאנטרופי ורגילה לדאוג לבעלי מניות מיעוט, תצטרך מעכשיו לעודד את המסחר בבורסה ולהקל דווקא על החברות הציבוריות
